עיריית אילת לביהמ"ש: מי הם בעלי הקרקעות "המסתוריים" בגוש הגדול בת"א

עיריית אילת מבקשת להיות משיבה בדיון בין 4 ממנהלי הגוש הגדול בת"א לבין עו"ד משה ליפקה אשר נאבק בהם על מנת לחשוף את שמות המחזיקים בקרקעות הגוש הגדול. הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי בהמשך לסכסוך שנחשף ב"כלכליסט" בין משה ליפקה אחד ממנהלי הגוש הגדול, לבין 4 מנהלי הגוש הגדול האחרים.

במסגרת הסכסוך טען עו"ד ליפקה, כי ארבעת עמיתיו מונעים ממנו גישה אל הרשימה המלאה של בעלי השטח, וביקש להוציא צו שיפוטי שיורה להם להמציא לו את הרשימה המלאה, כולל פרטים כגון שיעורי בעלות של כל אחד מהבעלים.

הסכסוך בין המנהלים פרץ בהקשר למאבק שהם מנהלים נגד המדינה בטענה שהיא הפרה הסכמים שנחתמו עמם על פינוי שדה דב, ולאחרונה אף הגישו תביעה לבית המשפט ובה הם דורשים את ביטול הסכם הפינוי. טענתם היא כי המדינה, שמתכננת במקום תוכנית בנייה ענקית למגורים, דחתה את פינוי השדה.

הבקשה הוגשה בדצמבר 2017, ובדיון שהתקיים בבית המשפט השלום הורה השופט יעקב שקד למנהלים למסור לידי ליפקה את רשימת בעלי הזכויות בקרקע, בצירוף שיעור הבעלות של כל אחד והתאריך שבו נרכשה הבעלות. בנוסף, בית המשפט הקציב למנהלים 30 יום להשיב על בקשה דומה שהגישה קבוצה של בעלי זכויות בקרקע, המיוצגת על ידי עו"ד נעמה שיף ממשרד עורכי הדין שוב ושות'.

שדה דב צילום: עמית שעל

4 המנהלים ערערו נגד ההחלטה וכעת ההליך עבר למחוזי. בבקשתו, הלין ליפקה על התנהלות תמוהה ולא תקינה של ארבעת המנהלים האחרים: עורכי הדין גלית רוזובסקי, אליהו מינקוביץ, רחל זכאי ומיכאל שפטלר: "בקשה זו מוגשת כמוצא אחרון נוכח סירובם העיקש והבלתי מובן של ארבעת מנהלי המשיבים למסור למבקש העתק מלא ועדכני של רשימת כל בעלי הזכויות הרשומות בספרי המנהלים. בעשותם כן הכשילו ומכשילים את המבקש במילוי תפקידו כמנהל ונאמן".

יש קושי לברר מי הם בעלי הקרקע

בניגוד לקרקעות רגילות, במקרה של הגוש הגדול קיים קושי לברר מי הם בעלי הקרקע, היות וב־1980 חתמה המדינה על הסכם פינוי עם בעלי הזכויות, שיוצגו באותה עת על ידי מנהלים שמונו על ידי בית המשפט בשל ריבוי הבעלויות במתחם. ב־2009 הוחלפו המנהלים ומונו הנוכחיים. במקביל נפתחה במשרד של מנהלי הגוש הגדול לשכת רישום, ומאז כל העסקאות בין בעלי זכויות בגוש הגדול נרשמות שם.

בבקשה הנוכחית, נכתב כי צירופה של עיריית אילת הוא אינטרס ציבורי ממעלה ראשונה. בכתב הבקשה נכתב, כי "מנהל הגוש הגדול, ממשיכים להפעיל מכבש לחצים הנמשך מזה שנים רבות בהתמדה, מתוך מטרה מוצהרת להביא לפינוי מיידי של שדה דב לטובת בניית כ-16,000 יחידות דיור. למיטב ידיעת עיריית אילת, גם חלק מבעלי הקרקעות העלומים או מי מטעמם, משתתפים בתהליך זה, מבלי שהציבור יודע את זהותם ומי באמת מושך בחוטים, ובמצב זה לא ניתן להפיג את החשש כי מי ממקבלי ההחלטות עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים".

בשלב זה, סיום פעילות התעופה בשדה דב נקבעה ליולי 2019, אך בטרם פוזרה הכנסת הונחה על שולחנה הצעת חוק חדשה שנועדה לאפשר את פעילות התעופה האזרחית בשדה עד לבנייתו של שדה תעופה חלופי במרכז הארץ.

ראשי העיר אילת הם חלק בלתי נפרד מאלה הנלחמים בשנים האחרונות על הותרת פעילות שדה דב בת"א בטענה כי פינוי השדה עשוי להוביל לפגיעה אנושה לעיר, הן בענף תיירות הפנים, והן בנזק לתושבי העיר אילת לרבות אלה שנדרשים באופן קבוע לטיפול רפואי במרכז הארץ.