“המנהלים מסתירים את זהות הבעלים בשדה דב"

סכסוך שפרץ בין מנהלי הגוש הגדול בתל אביב, מתחם בן 500 דונם בצפון העיר שבשטחו ממוקם גם שדה דב, הגיע לפתחו של בית משפט השלום בהרצליה. אחד מחמשת המנהלים, עו"ד משה ליפקה, טען כי ארבעת עמיתיו מונעים ממנו גישה אל הרשימה המלאה של בעלי השטח, וביקש להוציא צו שיפוטי שיורה להם להמציא לו את הרשימה המלאה, כולל פרטים כגון שיעורי בעלות של כל אחד מהבעלים.

הסכסוך בין המנהלים פרץ ברקע למאבק שהם מנהלים נגד המדינה בטענה שהיא הפרה הסכמים שהיא חתמה עמם על פינוי שדה דב, ולאחרונה אף הגישו תביעה לבית המשפט ובה הם דורשים את ביטול הסכם הפינוי. טענתם היא כי המדינה, שמתכננת במקום תוכנית בנייה ענקית למגורים, דחתה את פינוי השדה מאפריל 2017 לינואר 2019.

הבקשה הוגשה בדצמבר, ובדיון שהתקיים בבית המשפט בתחילת החודש הורה השופט יעקב שקד למנהלים למסור לידי ליפקה את רשימת בעלי הזכויות בקרקע, בצירוף שיעור הבעלות של כל אחד והתאריך שבו נרכשה הבעלות. בנוסף לכך הקציב בית המשפט למנהלים 30 יום להשיב על בקשה דומה שהגישה קבוצה של בעלי זכויות בקרקע, המיוצגת על ידי עו"ד נעמה שיף ממשרד עורכי הדין שוב ושות'. 

שדה דב צילום: עמית שעל

בבקשה מלין ליפקה על התנהלות תמוהה ולא תקינה של ארבעת המנהלים האחרים: עורכי הדין גלית רוזובסקי, אליהו מינקוביץ, רחל זכאי ומיכאל שפטלר: "בקשה זו מוגשת כמוצא אחרון נוכח סירובם העיקש והבלתי מובן של ארבעת מנהלי המשיבים למסור למבקש העתק מלא ועדכני של רשימת כל בעלי הזכויות הרשומות בספרי המנהלים. בעשותם כן הכשילו ומכשילים את המבקש במילוי תפקידו כמנהל ונאמן".

לטענת ליפקה, מאז מונו הוא וחבריו לתפקיד המנהלים לפני שמונה שנים, פנה כמה פעמים למנהלים האחרים בבקשה לקבל את רשימת הבעלויות, אך הם סירבו והציעו לו לגשת אל המשרד המשותף שהוקם במיוחד לטובת העניין, ולעיין בספר עב כרס שבו מאוגדות כל הרשומות, הצעה שאינה יישומית לטענתו. הצעה אחרת שהוא דחה בשל היותה לא מעשית היא לבקש מהמנהלים אישור פרטני לכל אחד מבעלי הזכויות בקרקע. משום שיש יותר מ־1,000 בעלי זכויות, והפקת מסמך יחיד עולה 73 שקל. בדיון טען ליפקה שהפתרון יעלה 90-80 אלף שקל.

על פי רוב הבעלות רשומה בטאבו אצל רשם המקרקעין, ודרך אתר האינטרנט מתאפשר להפיק בעלות של 33 שקל רשימה מלאה של כל בעלי הזכויות כמעט בכל חלקה בארץ. אלא שהמצב בגוש הגדול שונה. ב־1980 חתמה המדינה על הסכם פינוי עם בעלי הזכויות, שיוצגו באותה עת על ידי מנהלים שמונו על ידי בית המשפט בשל ריבוי הבעלויות במתחם. ב־2009 הוחלפו המנהלים ומונו הנוכחיים. במקביל נפתחה במשרד של מנהלי הגוש הגדול לשכת רישום, ומאז כל העסקאות בין בעלי זכויות בגוש הגדול נרשמות שם.

פרוטוקול הדיון מלמד כי המחלוקת בין המנהלים הגיעה עד כדי האשמות הדדיות. ליפקה רמז בדיון כי שמירה על הרשומות מונעת מאינטרסים זרים של חלק מהמנהלים: "יש לי אחריות עצומה של ניהול כמה אלפי זכויות שרשומות בספרי המנהלים, וזה כשחלק מהמנהלים עושים עסקה בשם לקוח וכותבים לעצמם מכתבים להעביר את הזכויות". עו"ד רחל זכאי השיבה על כך: "נכון שיש חברים בינינו שמייצגים בעלים פרטיים בשטח, אך כך זה היה כשמונינו למנהלים".

עו"ד גלית רוזובסקי, האחראית על רישום הזכויות, טוענת כי הרשימה שליפקה מבקש אינה קיימת: "יהיה צורך בהרבה זמן ובעלויות כספיות לכלל בעלי הקרקע כדי להציג רשימה כזאת. אני לא יודעת מה הטעם ומדוע הבעלים צרכים לשאת בעלויות האלה".

בעלי קרקע שאף הם ביקשו רשימה כזו טענו באמצעות עורכי הדין שמואל שוב ועו"ד נעמה שיף: "מנהלי הגוש הגדול החליטו להפוך מידע שחשוף לציבור עבור כל קרקע אחרת בישראל למידע סודי".