מה נסגר עם שדה דב: הבחירות מגדילות את הסיכוי לפינוי שדה התעופה

לאחר שנים של זיגזוגים וגרירת רגליים, מתברר שרק פיזורה של הכנסת יאפשר למדינה לעמוד בהתחייבויותיה למנהלי הגוש הגדול - משבצת הקרקע בצפון־מערב תל אביב שעליה שוכן שדה דב - לפנות את שדה התעופה, לקדם את תוכנית הבנייה, ולכבד את החוק ופסק הדין של בג"ץ.

בשנתיים האחרונות חברי הכנסת גררו את המדינה לפעולות המנוגדות להסכמים שעליהם היא חתומה ולהחלטות בית המשפט בכל הקשור לשדה דב.

הדמייה. שדה דב

אלמלא הקדמת הבחירות כנראה ששוב המדינה היתה מפרה הסכמים, כל זאת בגלל הצעת חוק שנחשפת כאן לראשונה, שח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) החל לקדם בתמיכת 70 חברי כנסת. הצעת החוק הזו נועדה למנוע את פינוי שדה דב, ולעקוף חוק אחר שסמוטריץ' עצמו קידם ואושר לפני שנה וחצי - ולפיו שדה דב יפונה מיד לאחר פינוי הבסיס הצבאי שבו, ביולי 2019. בשלב זה החוק החדש של סמוטריץ' הוקפא בעקבות פיזור הכנסת.

המתנגדים לפינוי מבקשים שוב ושוב להסיט את הוויכוח לשאלה האם נכון להשאיר שדה תעופה בלב תל אביב, תוך שהם מטשטשים את העובדה כי הדילמה הזו הוכרעה מזמן - לפני יותר מעשור, ב־2007, כשהמדינה חתמה על הסכם עם חמישה עורכי הדין שמונו על ידי בית המשפט. אלה הם מנהלי הגוש הגדול שמייצגים את מאות בעלי הזכויות בקרקע.

בצלאל סמוטריץ'. הצעה הפוכה צילום: עומר מסינגר

בהסכם עם הגוש הגדול המדינה התחייבה לפעול לפינוי שדה התעופה ולקידום תוכנית בנייה בשטח שיפונה. מנהלי הגוש הגדול הסכימו בתמורה לוותר על מחצית מזכויות הבנייה שמגיעות להם - כ־3,000 יחידות דיור - וכן ויתרו על דמי שימוש שהמדינה אמורה לשלם להם כל עוד שדה התעופה שוכן על אדמתם.

באוגוסט 2013 נחתם הסכם בין משרדי האוצר, הבינוי והשיכון והתחבורה, רמ"י ורשת שדות התעופה שבו התחייבה המדינה על פינוי השדה האזרחי ביוני 2016. מיליארדי השקלים שתניב תוכנית הבנייה בשטח יממנו חלק נכבד מתוכנית מעבר בסיסי צה"ל לנגב.

עיריית אילת וארקיע עתרו לבית המשפט העליון נגד הפינוי. בעקבות זאת המדינה ומנהלי הגוש הגדול הסכימו לדחות את הפינוי לאפריל 2017. בית המשפט קיבל את ההסכמות, נתן להן תוקף של פסק דין ודחה את העתירה. אבל העירייה וארקיע לא הרימו ידיים, הפעילו לחץ פוליטי, שבעקבותיו חברי הכנסת איציק שמולי ובצלאל סמוטריץ' גיבשו הצעת חוק שלפיה שדה התעופה האזרחי יפונה ב־2019, ורק לאחר שהבסיס הצבאי השוכן בשטח יפונה.

הזיגזג של הח"כים

המדינה שחששה כי תיתבע על ידי מנהלי הגוש בטענה להפרת ההסכם עמם, פנתה בבהילות ולפני שהליך החקיקה הושלם, לבית משפט העליון וביקשה כי יאשר לה לדחות את הפינוי מאפריל 2017 לינואר 2019. בית המשפט סירב לבקשת המדינה. עוד באותו היום מיהרה הכנסת לחוקק את חוק סמוטריץ' הראשון שדוחה את הפינוי, כשהיא מתעלמת מפסיקה טרייה של בית המשפט.

אירועים אלה הובילו את מנהלי הגוש הגדול להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטול ההסכם שנחתם עם המדינה ב־2007. דיונים בעניין יתקיימו בחודשים הקרובים ותלויים כמובן בהתפתחויות.

בהתאם להסכמות עם מנהלי הגוש הגדול, מקדמת בימים אלה רשות מקרקעי ישראל תוכנית לבניית שכונה ובה 16 אלף דירות שיוקמו על שרידי שדה דב. רמ"י תפקיד את התוכנית להתנגדויות הציבור ככל הנראה בתחילת 2019, בתום הדיון בהתנגדויות בתוך כמה חודשים תקבל התוכנית תוקף סופי. כלומר קרוב למועד שבו השדה אמור להתפנות. מאותו רגע ייעוד הקרקע יהיה מגורים, כך שהמשך הפעלת השדה יהיה מנוגדת לחוק התכנון והבנייה.

חולדאי שולף הצעה

כל זה לא מעניין את המתנגדים לפינוי השדה - ארקיע ועיריית אילת — שגייסו למאבק גם את ראש עיריית תל אביב רון חולדאי שהצליח לאשר בוועדה המקומית לתכנון ובנייה תוכנית חלופית לזו של רמ"י. על פי תוכנית חולדאי, ייבנו בשטח רק 8,000 דירות שלדעתו יניבו די כסף כדי לפצות את בעלי הקרקע, אך יאפשרו להמשיך את הפעלת שדה התעופה. החוק החדש של סמוטריץ', שכאמור הוקפא, מבוסס על תוכנית חולדאי.

ההצעה של חולדאי נראית כחסרת סיכוי. היא מבקשת לבנות דירות בצפיפות בלתי סבירה, ומימושה ייצור בור תקציבי לאוצר שתכנן להשתמש בתמורות למימון פינוי מחנות צה"ל לנגב.