תרמית הפירמידה: מי ידאג לעתיד שלנו

באמצע הלילה שבין השנה הישנה לשנה החדשה ניהלו ארבעה בכירים מאוד באוצר, בביטוח לאומי ובמשרד ראש הממשלה מגעים דרמטיים אל תוך הלילה, שבסופם הגיעו לתוצאה היחידה האפשרית: ביטול הסכם העודפים של ביטוח לאומי יידחה מכיוון שהעודפים משמשים לתקציב השוטף של המדינה ואי אפשר לקיים את התקציב בלעדיהם, אבל תוקם ועדה לפתרון המשבר בביטוח לאומי.

צילום: גדי קבלו

הסכם עתיק מ־1980 קובע שביטוח לאומי יעביר את כספי העתודות האקטואריות שלו המיועדים להבטחת הקצבאות שלנו (ומכונים בטעות עודפים) לשמירת האוצר. התוצאה הבלתי נסבלת היא שהאוצר שומר כיום 210 מיליארד שקל שמשמשים מקור לתקציב המדינה השוטף. ממילא אין אפשרות מעשית למשוך את הכסף.

החשש של שר העבודה והרווחה חיים כץ הוא שכאשר יגיע הגירעון בביטוח לאומי, וזה אמור לקרות ב־2022, האוצר יסרב להחזיר את הכסף ולחלופין יקצץ בקצבאות. חברי כנסת הגדירו בשבוע שעבר את המצב הזה כתרמית פירמידה — המדינה לוקחת מאיתנו כספים למטרות קצבאות כשכלל אינה מתחייבת להחזיר.

במדינה מתוקנת, שבה משרדי הממשלה אינם מתנהגים כבריונים, היתה מוקמת ועדה לפתרון הבעיה כבר לפני זמן רב, תוך הבנה שתפקיד משרדי הממשלה הוא לדאוג לעתיד שלנו. בעולם הלא מתוקן שאנו חיים בו התנהל בין שני הצדדים קרב אקדוחנים נוסח המערב הפרוע, שבו הם מחכים לראות מי ימצמץ ראשון או ישלוף קודם. השר כץ הגיע לפוליטיקה מהוועד הכוחני של התעשייה האווירית, כך שנוצר פה משקל נגד לכוחנות האוצר.

כץ הדהים את האוצר כשהודיע בספטמבר על ביטול הסכם העברת העודפים לאוצר, מהלך שמשמעותו חור של 21 מיליארד שקל בתקציב 2019. הבעיה היא שהמהלך לגמרי תקין משפטית אבל אין לו היתכנות תקציבית. גם אחרי שהושגה ההסכמה אתמול בדקה ה־91 הוציאו שני הצדדים הודעות עוינות על ניצחונות כביכול.

הגיע הזמן לומר לכל הצדדים במאבק: המריבות הילדותיות שלכם מי בעל הבית של ביטוח לאומי לא מעניינות אותנו. כן מעניין אותנו שתקחו ברצינות את המשבר האקטוארי של ביטוח לאומי. כדי לפתור אותו תמצאו דרך להעלות את גיל הפרישה לנשים בלי לפגוע בנשים חלשות, תבטיחו לכספים שלנו שמופקדים באוצר ריבית הוגנת ותבטיחו שברגע האמת העתודות ישמשו אותנו ולא יילקחו על ידי המדינה. לפתרונות האלה אפשר להגיע בקלות ברגע שהצדדים ייזכרו שהשאלה היא איך מבטיחים את עתיד ביטוח לאומי.