אינטרנט 2018: הישראלים מכורים לווטסאפ, מתרחקים מהביטקוין וגולשים מגיל אפס

לפי הדו"ח, נכון להיום יש בישראל 6.6 מיליון גולשים שצורכים בממוצע שמונה גיגה-בייט ביום בחיבור אינטרנט נייח בלבד (עלייה שנתית של 30%). 78% מהגולשים מבצעים קניות ברשת, 71% שומרים מסמכים וקבצים בענן ו-36% משלמים עם מוזיקה דיגיטלית. המידע בדו"ח מבוסס על נתונים אנליטיקה שאספו מערכות בזק השונות וסקר שערך מכון TNS בקרב 1,300 נשאלים בני 13 ומעלה, תוך שימת דגש על מתן ייצוג לכל המגזרים בחברה הישראלית.

"אפשר לראות שכמעט בכל התחומים יש מגמה של גידול", אמר סמנכ"ל התקשורת התאגידית של בזק, גיא הדס. "גידול בשימושים, גידול בעומק של השימוש באינטרנט. אחנו עושים שימוש בהרבה יותר רבדים. מעניין לראות איך כמות הצריכה צומחת בקצב הנדסי. אם רואים גידול של 30% במספר הגיגה-בייט, אלו כמויות מידע עצומות. אתה מגיע למאות גיגה בחודש למשפחה, ואם זו משפחה שיש לה טלוויזיה באינטרנט כבר מדובר על אלף גיגה בחודש בממוצע. אנחנו שומרים יותר בענן, שומעים יותר מוזיקה ברשת, מוכנים לשלם הרבה יותר, הרבה יותר פתוחים להעביר חלק נכבד מהחיים בעולם הדיגיטל".

כיצד גולשים ישראלים? צילום: שאטרסטוק

נתונים מעניינים עוסקים ברשתות החברתיות שבהן פעילים בני נוער (13 עד 18). הדו"ח מחזק את ההערכות שהצעירים עוזבים את פייסבוק, והרשת החברתית נמצאת זה השנה השנייה בירידה בשיעור בני הנוער הפעילים בה: 61% בלבד לעומת 63% ב-2017. ואולם, מדובר בירידה מתונה יחסית לעומת 2016 – עדות לכך שהאפקט של פרשת קיימברידג' אנליטיקה והשערוריות שבעקבותיה על צעירים לא היה דרמטי במיוחד.

חשוב יותר: אף שפייסבוק עצמה בירידה והיא נמצאת במקום השלישי ברשימת הרשתות החברתיות הפופולריות בקרב הנוער, שתי השחקניות במקום הראשון שייכות גם הן לפייסבוק: ווטסאפ עם שיעור שימוש של 95% (לעומת 93% ב-2017) ואינסטגרם עם 88% (לעומת 72%). ייתכן שלזינוק בפופולריות של אינסטגרם תרם פורמט הסטוריז: 61% מהנוער מעלים סטורי לפחות פעם בשבוע, ו-21% לפחות פעם ביום.

אינסטגרם צילום: instagram

לפייסבוק, למעשה, יש הגמוניה מהותית על הפעילות של נוער ברשתות חברתיות. המתחרה הגדולה ביותר לשירותים של פייסבוק היא סנאפצ'ט, אבל שיעור השימוש בה עמד בשנה שחלפה על 38% בלבד, והאפליקציה גם נמצאת בירידה לעומת 2017 (אז עמד שיעור השימוש על 50%). טלגרם עשתה הרבה רעש השנה, ותפסה נתח שוק של 21% מקרב הנוער (האפליקציה לא נמדדה בשנים קודמות). דווקא אצל TikTok (לשעבר Musical.ly) שפרצה לתודעה השנה ירד שיעור השימוש מ-20% ב-2017 ל-18% השנה. אולי היא כבר לא מגניבה מספיק.

מה עושים בפייסבוק?

גם אחרי שנה של משברים פייסבוק היא עדיין כלי פופולרי בעבור ישראלים רבים, ו-89% מהנשאלים סבורים שהקהילות ברשת החברתית שימושיות. הפעילות הפופולריות ביותר בפייסבוק היא חיפוש המלצות (39% מהנשאלים השיבו שהיא משקפת את התנהגותם בשנה האחרונה), ואחריה התכתבות במסנג'ר עם משפחה ומכרים (36%), העלאת תמונות (35%), כתיבת פוסטים (34%), פעילות בקבוצות ובקהילות (33%) ופנייה לחברות מסחריות (31%).

"פייסבוק הופכת מרשת חברתית אישית לרשת חברתית קהילתית", אמר הדס. "אנחנו משתפים הרבה פחות, כותבים פחות פוסטים אישיים או משתפים תמונות. אנחנו עושים יותר פעולות קהילתיות: מתחברים ליותר קבוצות של השכונה או הגן, שואבים הרבה יותר מידע אינפורמטימי מפייסבוק, מרגישים שזה מקום שבו אפשר לקבל מידע אובייקטיבי. נסענו כל המשפחה לטיול בדרום אפריקה בספטמבר, ואת רוב המידע לטיול השגתי מקבוצה של דרום אפריקה".

מחפשים המלצות, מעדיפים חוויה קהילתית צילום: שאטרסטוק

עם זאת, נראה שהמודעות לפייק ניוז נתנה את אותותיה ושיעור הגולשים שנוהגים לצרוך חדשות ברשת חברתית לאורך זמן ירד מ-48% ב-2017 ל-37% השנה. בנוסף, רק 50% מהגולשים אמרו שהם חושבים שציוצים של עיתונאים הם אמינים.

הדס אמר שהירידה קשורה לשינוי שביצעה פייסבוק באלגוריתם, שצמצם את החשיפה את אתרי חדשות כחלק מהמלחמת בפייק ניוז: "זו דוגמה קלאסית לכך שכשפייסבוק החליטה שהיא מטפלת בפייק ניוז היא יכולה לטפל בזה. היא הצליחה בהחלטה אחת להוריד את כמות צריכת החדשות באופן מובהק. מצד שני, רואים את אמון הגבוה של הציבור בציוצים של עיתונאים, כשבדרך כלל האמון בעיתונות מאוד נמוך. העובדה שעיתונאים מקבלים הרבה חשיפה ברשתות זה חלק משמעותי, אולי אפילו מרכזי בעבודה שלהם. כשרואים את עמית סגל, נדב איל או רביב דרוקר מצייץ רואים את זה כאמין יחסית".

פייסבוק עדיין מתנסה בדרכים להוון את ווטסאפ, אותה רכשה ביותר מ-20 מיליארד דולר, והיא צפויה לשלב פרסומות באפליקציה בשנה הבאה, בעמוד ה-Status (המקבילה של ווטסאפ לסטורי) בלבד. אבל יש מי שלא מחכה, ולפי הדו"ח כמעט אחד מכל שני גולשים, 44%, נתקלו בשנה האחרונה בפרסומות בווטסאפ. לא מדובר בפרסומות רשמיות של האפליקציה (שכן אלו עדיין לא הושקו), אלא ככל הנראה בהודעות ספאם שנשלחות למשתמשים ללא ידיעתה או אישורה של פייסבוק. מדובר בבעיה פוטנציאלית שהחברה צריכה למצוא דרך להתמודד אתה.

הפרסומות כבר שם. ווטסאפ צילום: שאטרסטוק

לרשתות החברתיות היה מקום נרחב בבחירות המוניציפליות שנערכו השנה, ו-54% מהגולשים סברו שהיתה להן השפעה רבה על ההצבעה בבחירות. 40% מהנשאלים נחשפו או שמעו על מועמדים דרך הרשתות החברתיות - שני רק לשלטי חוצות (50%) וגבוה משמעותית מאמצעים כמו שיחות עם מכרים (32%), דרך המקומון (31%) או פשוט באמצעות היכרות אישית עם המועמד (24%).

"רשתות חברתיות הן המקור השני המשמעותי ביותר להיחשפות למועמדים, ובעומק שלהן ממשמעותיות יותר משלטי חוצות", אמר הדס. "ובאמת רוב הגולשים חושבים שלרשתות יש השפעה. אתה לא יכול להתמודד בלי להיות ברשת, ואם לא תהיה מוצלח ואפקטיבי אתה כנראה גם לא תהיה ראש העיר".

18% מהגולשים גם פנו ישירות לפוליטיקאים בפייסבוק כדי לתמוך, להביע מחאה או לשאול שאלה. בקרב גולשים מהפריפריה היה שיעור הפנייה גבוה במיוחד ועמד על 30%.

שינויים בהרגלי הצפייה: סטרימינג בסלון, מהסלולרי

בתחום הצפייה המקוונת בתוכן וידאו חל השנה מהפך לטובת הסמארטפון בקרב בני נוער: 46% אמרו שזה האמצעי המועדף עליהם לצפייה, לעומת 30% בלבד שבחרו במחשב (זאת, לעומת 30% לסמארטפון ו-54% למחשב ב-2017). ייתכן, כתוצאה ממעבר למכשירים עם מסכים של שישה אינץ' ויותר, והירידה שחלה במחיריהם.

איפה צופים בתכנים? הסלון הוא עדיין המקום הפופולרי ביותר: 75% מהבוגרים (18 ומעלה) ו-72% מהנוער אמרו שהם נוהגים לצפות שם בווידאו. 71% מבני נוער נוהגים לצפות גם במיטה, לעומת 49% מהבוגרים. 39% מהנוער ו-16% מהבוגרים צופים בתוכן בתחבורה ציבורית ו-30% מהנוער ו-14% מהבוגרים בשירותים.

נטפליקס רשמה בשנה האחרונה גידול משמעותי, ושיער החדירה של שירות הסטרימינג זינק מ-7% ב-2017 ל-18% השנה. בנוסף, 62% מבני הנוער ו-64% מכלל הנשים אמרו שהם משתמשים בהמלצות הצפייה של נטפליקס, לעומת 27% בלבד מהגברים. "18% נראה לא הרבה, אבל זו קפיצה של 157% בשנה, וזה גם לא מאוד רחוק מהנתונים בארה"ב שם הנתח של נטפליקס הוא 23%", הוסיף הדס.

נטפליקס במחשב צילום: בלומברג

ווטסאפ, שלא במפתיע, היא האפליקציה החשובה ביותר בעבור גולשים ישראלים, ו-78% אמרו שלא יסכימו לוותר עליה. לווייז, במקום השני, יש רק 47% גולשים שלא יוותרו עליה, ואחריה פייסבוק עם 40%. המייל הוותיק, עם 22% במקום הרביעי, חשוב יותר לגולשים מיוטיוב שסוגר את החמישייה הראשונה עם 21%. את החמישייה השנייה פותחות אפליקציות חנייה, מוניות ותחבורה ציבורית (16%), ואחריהן אינסטגרם (10%), אתרי חדשות (7%), משחקים (6%) ומוזיקה (6%).

ספוטיפיי התקבלה בחום בישראל ובשנת השקתה כבר הגיעה לשיעור חדירה של 14%. עם זאת, רק 21% מהגושלים מאזינים למוזיקה דרך אפליקציות ואתרים ייעודיים (בקרב נוער השיעור גבוה יותר ועומד על 35%) - נמוך מהרדיו שם עומד השיעור על 22%. אבל דווקא יוטיוב הוא היעד המועדף לצריכת מוזיקה עם 43%. ערוצי המוזיקה בטלוויזיה מושכים 8% מהגולשים, ונתח קטן אך עקשני של 6% עדיין מאזין לשירים באמצעות תקליטורים.

20% מהבוגרים ו-37% מהנוער עושים שימוש בסייעניות הקוליות השונות, כאשר בקרב בעלי האייפון שיעור הנשאלים שעובדים עם סירי עומד על 41% ו-74% בהתאמה – נתון מעניין בהתחשב בכך שסירי נחשבת למוצלחת ומתקדמת פחות ממתחרותיה. הנוער גם מנצל יותר את יכולות הכושר של הסמארטפון, עם שיעור שימוש של 52% באפליקציות בריאות וכושר לעומת 30% בקרב הבוגרים.

הפופולריות של שיחות הווידאו ממשיכה להתרחב בהתמדה, וב-2018 27% מהבוגרים ו-33% מהנוער אמרו שהם מבצעים שיחה כזו לפחות פעם בשבוע (לעומת 25% לשני המגזרים ב-2017). 23% מהבוגרים ו-61% מהנוער גם התנסות בשנה האחרונה שיחת וידאו קבוצתית, כאשר 2% מהבוגרים ו-12% מהנוער נוהגים לעשות הרבה שיחות קבוצתיות.

בכל הנוגע למודעות לבטיחות בנהיגה נרשם שיפור מוחשי: רק 13% אמרו שהם נוהגים לקרוא או לשלוח הודעות בעת נהיגה, לעומת 19% ב-2015 (אין נתונים השוואתיים מ-2016 ו-2017).

את מי נוהגים המשתמשים לצלם בשבוע ממוצע? שלא במפתיע משפחה וחברים במקום הראשון עם 69%, ואחריהם אירועים חשובים (31%), נופים, חיות וטבע (31%), מקרים משעשעים (27%), סלפי (27%) ואוכל (20%). תמונות סלפי אולי לא מדורגות גבוהה, אבל זו הקטגוריה היחידה שצמחה לעומת 2015 אז עמדה על 24% (אין נתונים השוואתיים מ-2016 ו-2017).

מטבעות קריפטו? הישראלים עדיין סקפטיים

ישראלים אוהבים לקנות ברשת, ו-80% השיבו שביצעו בשנה האחרונה קנייה מקוונת, ושליש באמצעות הסמארטפון. 64% מהנשאלים גם השיבו שביצעו את רוב הקניות באתרים ישראלים. ההוצאה המרבית הממוצעת גדלה בשנה שחלפה מאלף שקל ל-1,400 שקל. עם זאת, האמון באתרי הקניות לא גדול ו-61% אמרו שהם לא שומרים כלל את פרטי האשראי ברשת.

איפה מתחילים לחפש מוצר כשרוצים לקנות? לא בהכרח בגוגל, שרק 31% מהגולשים סימנו כיעד המועדף לכך. מרבית הגולשים (37%) מעדיפים להתחיל את החיפוש באתרי הסחר המקוון עצמם. 26% נוספים עושים זאת באתרי השוואת מחירים כמו זאפ, ו-4% בלבד בפייסבוק.

הקניות במובייל ממשיכות לצמוח צילום: שאטרסטוק

הפופולריות של הסמארטפון כאמצעי לביצוע תשלומים ופעולות פיננסיות אחרות נמצאת בצמיחה. 42% השתמשו באפליקציות העברת כספים, 39% שילמו באמצעות באפליקציות חניה ותחבורה ציבורית, 20% הפקידו צ'ק דרך הסמארטפון ועוד 15% השתמשו באפליקציות תשלומים של בתי עסק. המספרים יפים, אך מראים שיש עוד דרך ארוכה על מנת להפוך את הסמארטפון לכלי פיננסי מרכזי של מרבית האוכלוסייה.

השערים של ביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים היו בשנה האחרונה בצניחה חופשית, ואין ספק שליחס הציבורי אליהם יש יד בכך. רק 5% עושים שימוש במטבע קריפטו, ו-44% הסכימו עם האמירה "אף אחד לא באמת מבין מה זה ביטקוין ואיך אפשר לעבוד עם זה" (לעומת 38% שלא הסכימו ו-18% שהביעו נייטרליות). האם כדאי להשקיע במטבעות קריפטו? 46% אמרו שלא, ורק 19% שכן. אבל הסקפטיות הגדולה ביותר היתה ביחס לשאלה האם מטבעות קריפטו הם אמצעי התשלום של העתיד: חצי מהנשאלים אמרו שלא וכ-30% השיבו שאינם יודעים.

האם אפשר לעשות כסף מהאינטרנט? 28% מהגולשים (ו-34% מהנוער) טענו שהם מרוויחים כסף ברשת. זאת, באמצעות ביקור באתרים ומתן ביקורות לאתרים (12%), מכירת מוצרים (10%), השארת חוות דעת על שירותים ומוצרים (10%), צפייה בפרסומות (7%), פרסום תגובות ברשתות חברתיות (7%), הצגת פרסומות בבלוג או בערוץ יוטיוב (4%) והאזנה למוזיקה של אמנים חדשים (3%).

"כשאתה רואה שרק 5% עשו אי פעם שימוש בביטקוין, אתה מבין שזה לא זה, זה לא שם", אמר הדס. "אבל זה לא שאנחנו לא מוכנים להיכנס לעולם הפיננסי בדיגיטל. אין לנו בעיה לבצע שם פעולות כספיות ובנקאיות, אבל אנחנו מספיק ערניים שלא להיכנס לכל הרפתקה. זה לא שמקבלים בברכה קדמה, אבל היא צריכה להיות מאוד ספציפית".

גיא הדס צילום: אוראל כהן

משתנים כמו העומסים הכבדים בכבישים וכלים טכנולוגיים מתקדמים הופכים את העבודה מהבית לפופולרית יותר. 33% מכלל הנשאלים, 39% מהצעירים (בני 18 עד 34), 38% מהגברים אבל רק 29% מהנשים הצהירו שהם עובדים מהבית לעתים קרובות.

הפופולריות של בתים חכמים בישראל ממשיכה לצמוח באופן מדוד. 19% אמרו שהם משתמשים במוצרים לבית חכם שאפשר לשלוט בהם דרך אפליקציה, לעומת 15% ב-2017 ו-10% ב-2016. הערים, מנגד, חכמות הרבה פחות. כשהתבקשו נשאלים לדרג בסולם של 1 עד 10 עד כמה היישוב שבו הם מתגוררים הוא עיר חכמה התקבל ממוצע ארצי נכשל של 3.7 בלבד. רק ארבעה ערים קיבלו ציון עובר בקושי: תל אביב (5.8), כפר סבא (5.7), באר שבע (5.6) חולון (5.4).

אפליקציות מובייל לפני גיל שנה

חשבתם שהילדים תקועים מול פורטנייט כל החופש? זה לא הדמיון שלכם, ואתם לא לבד. 37% מהנוער אמרו ששחקו במשחק כל יום במהלך החופש הגדול. המכורים ביותר (30%) גם הוציאו על המשחק 357 שקל בממוצע. הפופולריות של פורטנייט היא חלק מטרנד רחב יותר של עלייה בפופולריות של משחקים. ב-2018, 47% מהנוער הגדירו עצמם כגיימרים לעומת 38% ב-2017.

מנגד, יש גם שימוש נרחב ברשת ככלי לימודי. 92% הצהירו שהם משתמשים ביוטיוב לצורך לימודים, למשל בעת הכנת שיעורי בית או לצורך הכנה למבחנים, כאשר 57% עושים זאת בתדירות גבוהה ו-35% בתדירות נמוכה.

פורטנייט צילום מסך

אחת השאלות המטרידות בסקר בדקה מתי היתה הפעם הראשונה שהורים אפשרות לילדיהם לצפות בווידאו או לשחק בסמארטפון. 28% אמרו שעשו זאת לפני גיל שנה, 26% בין גיל שנה לשנתיים ו-46% אחרי גיל שנתיים. מדובר בנתונים מצערים מאוד, שכן לילדים מתחת לגיל שלוש אין מה לחפש בסמארטפון. הם לא צריכים לצפות שם בווידאו, ובוודאי שלא לשחק בו במשחקים.

אף שמחקרים מתריעים מפני חשיפה לא מבוקרת ובלתי מוגבלת למסכים, המודעות הציבורית לכך דווקא בירידה. 43% אמרו שהם לא מגבילים את זמן המסך של הילד (לעומת 26% ב-2017), ו-8% נוספים מאפשרים זמן מסך של בין 3 ל-5 שעות ביום (לעומת 11%). רק 36% מציבים מגבלה הגיונית של שעתיים ביום (לעומת 50%) ו-13% לא מאפשרים זמן מסך כלל (לעומת 14%). ייתכן שהסיבה לכך היא ש-30% מההורים לא חושבים שיש חסרונות בחשיפה ממושכת למסכים. הורים אחרים, מנגד, ציינו את החשש לפגיעה בריאותית כחסרון הגדול ביותר (26%), ולאחריו פגיעה ביחסים חברתיים (24%), התמכרות (17%), בעיות קשב וריכוז (14%), חוסר בפעילות גופנית (9%), חשיפה לתכנים לא ראויים (9%), ניוון החשיבה (8%) וקרינה יתרה (3%).

"אולי ההורים אבדו את היכולת או את הרצון להתמודד, ואולי כמות האמצעים והתוכן מקשה על ההורים", אמר הדס. "ללא ספק כמות התוכן שעוטפת אותנו, כמות המידע והקישורים שאחנו יוצרים דרך רשתות חברתיות עצומה מאוד. יש משיכה אחורה של ההורים שמאפשרים לילדים יותר גישה למסכים".