מס הדלק הצרפתי הוקפא, אבל העשירים עדיין יקבלו יותר

כשלושה שבועות אחרי פרוץ המהומות ברחבי צרפת התקפלה היום (ג') הממשלה בפני דרישות תנועת "האפודים הצהובים" והודיעה על השהיית העלאת המסים על הדלק. לפי הודעת ראש הממשלה אדוארד פיליפ, העלאת המס על בנזין ודיזל תוקפא לששה חודשים שבמהלכם תנסה הממשלה להידבר עם נציגי המחאה.

אך למרות ההפוגה הזמנית, המחאה האלימה חשפה את הפגמים בתוכנית רפורמת המס של הנשיא עמנואל מקרון. ראשי המחאה טענו כי העלאת מסי הדלק היתה הקש האחרון שהגיע מנשיא שנכנס לתפקיד בהבטחה לסייע למוחלשים כלכלית. במקום זאת, הם טענו, הוא תמך בעשירים. אפילו כלכלנים שתומכים ברפורמה של מקרון בשוק העבודה, אינם מרוצים מהאופן שבו הוא ישם את המדיניות הפיסקאלית שלו, שהשפעתה הראשונית תהיה פגיעה במשקי הבית העניים ביותר ובמקביל הגדלת הונם של העשירים ביותר.

המחאה בפריז צילום: אי פי איי

קיפאון בהכנסה הריאלית

"תוכנית הרפורמה איננה הבעיה, היא עדיין לא פופולרית. אבל מדיניות המס נתפסת כבלתי הוגנת", כך לפי פיליפ מרטין, העומד בראש מועצת הניתוח הכלכלי העצמאית שמייעצת לממשלה.

ניתוח שערך המכון למדיניות ציבורית מראה כי צמצום הקלות מס ושינויים במיסוי ב־2018 וב־2019 יחריפו את מצבו של החמישון התחתון של משקי הבית, בעוד ביטול מס העשירים פירושו כי ה־1% יזכה במירב ההטבות. רוב מי שהצטרפו למחאת האפודים הם בני המעמד הבינוני־נמוך שאינם זכאים להקלות מס אבל מתקשים לגמור את החודש. זאת אחרי עשור של קיפאון בהכנסה הריאלית של משקי הבית ועלייה ביוקר המחיה.

"זהו בדיוק סוג האנשים שהממשלה היתה רוצה לסייע להם", ציין אנטואן בוזיו, מנהל המכון. ברגע שהשינויים במס ייכנסו לתוקף במלואם, רוב העובדים ירוויחו מכך", הוא אומר. זאת בשל הירידה בהפרשות של העובדים לביטוח הלאומי (שנוטרלה בשל העלייה במס הסולידריות החברתית) ובהקלה במיסוי השנוי במחלוקת שהושת על נדל"ן למגורים. המפסידים העיקריים יהיו הפנסיונרים, במיוחד מי ששכרם היה גבוה יותר. מרטין אומר כי הדרישה מפנסיונרים אמידים יותר לשאת בנטל מס גבוה יותר על מנת להפחית את המיסוי הגבוה מאוד המושת בצרפת על עובדים, הינה הגישה הנכונה. "הבעיה איננה בהכרח אי־השיוויון בהכנסה", הוא אומר. "הבעיה הגדולה היא שאין צמיחה". עם זאת, השנה נאלצו כמעט כולם לשלם יותר מסים, משום שמקרון, המעוניין לעמוד ביעד הגירעון של 3% שמכתיב האיחוד האירופי, החליט לדחות את הקיצוצים.

"אנשים חשים כי הטכנוקרטים בפריז עושים דברים מסובכים כדי לדפוק אותם", אומר שארל וויפלוש, פרופסור לכלכה במכון ללימודים בינלאומיים ופיתוח, בז'נווה.

הפגנה בפריז צילום: Stephane Mahe

ז'יל מואק, כלכלן בבנק אוף אמריקה מריל לינץ', אומר כי מקרון שגה כאשר קידם קונסולידציה פיסקאלית במקביל לרפורמה מבנית, זאת במסגרת שאיפותיו לרפורמה בגוש היורו. "זו בעיה. הוא השקיע כל כך הרבה הון פוליטי בהשגת היעד הזה מבלי שהתקדמה האינטגרציה האירופית", הוא אומר.

אל הטעות הזאת הצטרפה העלייה במחירי הנפט וההחלטה להעלות את מחירי האנרגיה והדלק מסיבות של שימור סביבה, מבלי לפצות את משקי הבית העניים יותר. מחירי דלק גבוהים הם עניין מהותי מאוד במדינה שבה 80% מהעובדים מגיעים למקום העבודה ברכבם ושליש מהם נוסעים מעל 30 ק"מ לכל כיוון. הם הרגיזו מאוד אנשים בקהילות קטנות יותר, אשר ממילא נאלצים להתמודד עם החמרת הגבלת המהירות באזורים הכפריים והקיצוצים המסתמנים בשירותים מקומיים במסגרת התייעלות ממשלתית. עבור האנשים האלה המסר שמגיע מהממשלה נשמע כך: "אנחנו נחסוך כסף עבורכם, אבל אתם תצטרכו לנהוג יותר, ולאט יותר, ולשלם יותר עבור הדלק". כך לפי וויפלוש.

ממילא ימשוך אש

ללא קשר לטעויות בשיקול הדעת שביצע מקרון, הוא אינו יכול לסגת עתה מבלי שיצית מחאות נגד הרפורמות האחרות שלו. הבעיה הגדולה ביותר של הנשיא היא שהמערכת הכלכלית מתחילה לצאת נגדו לפני שהתאפשר לו להוכיח שהרפורמות שלו ישתלמו. הקושי של מקרון "משקף כשל של מדיניות ציבורית לאורך 30 השנים האחרונות. זאת לא בעיה שאתה פותר בשנה אחת", כך לפי מרטין.

האבטלה ירדה בשנה שעברה, בעיקר כתוצאה מהתאוששות בגוש היורו. אבל הצמיחה מאטה עתה ברחבי הגוש, ושיעור האבטלה הצרפתי נותר ברמות גבוהות - 9.3% לעומת 8.1% בממוצע בגוש היורו. "אנחנו נמצאים במצב בעייתי. אתה מבצע את השלב הראשון ברפורמות אבל אין תוצאות חומריות, ואז המערכת לא נעה כפי שקיווית, ואתה מקווה שתצליח להחזיק מעמד עד שההשפעות החיוביות יגיעו", מסכם מואק.