האפודים הצהובים גררו את מקרון למצב חירום

על רקע ההסלמה שנרשמה בסוף השבוע האחרון במחאתם של אזרחי צרפת לבושי האפודים הצהובים, כינס היום הנשיא עמנואל מקרון ישיבה ביטחונית דחופה. זאת, מיד עם שובו מוועידת ה־G20 שהתקיימה בארגנטינה, ולאחר שאתמול נפצעו יותר מ־100 בני אדם ונעצרו כ־400 במהלך הפגנות אלימות שהתקיימו בצרפת.

מאז אמצע נובמבר שוטפים את המדינה גלי מפגינים שחוסמים את הגישה לדרכים ראשיות, מחסני דלק ואתרי אחסון נוספים, ומהווים כנראה את האתגר הגדול ביותר מבית שעמו מתמודד מקרון.

הפגנות המחאה בפריז צילום: אי פי איי

"כלכליסט" מסביר מה הוציא את הצרפתים לרחובות, מהן ההשלכות המיידיות של המחאה ומה הנזק האפשרי עבור הנשיא.

מיהם המפגינים ועל מה הם מוחים?

במטרה לרסן את פליטות הפחמן בצרפת, העלתה הממשלה בתחילת השנה את המס על ליטר דיזל ב־7.6% ואת המיסוי על ליטר בנזין ב־3.9%. ב־1 בינואר 2019 צפויות העלאות נוספות: 6.5% ו־2.9% על ליטר דיזל ובנזין בהתאמה.

עליות המחירים שלחו את הצרפתים הזועמים לרחובות, כשהם עוטים את אפודי הבטיחות בהפגנתיות. מה שהחל כעצומה ברשת התפתח לתנועה שצמחה מהשטח, ללא הנהגה מאורגנת. כך למשל, ב־17 בנובמבר טיפלה המשטרה ב־2,000 חסימות שונות ברחבי המדינה. ההתנגדות החריפה להעלאות המס על הדלק התרחבה למחאה על כוח הקנייה.

אף שחלק מהמפלגות הצרפתיות ניסו לזהות את עצמן עם התנועה, ההפגנות נותרו ללא שיוך פוליטי.

כיצד מגיבה הממשלה בצרפת?

לטענת הממשלה, החלק המשמעותי בעליית המחירים שהרגישו הצרכנים במהלך 2018 נבע מהזינוק במחיר הנפט העולמי, עליו, כמובן, אין לה שליטה.

חלק מהשרים אף טענו כי הורדות מסים אחרות פיצו על העלאת מסי הדלק. כשהאזרחים לא השתכנעו, הבטיחו נבחרי הציבור לתת יותר תמריצים לרכישת רכבים נקיים. במקביל הם ביקרו את המפגינים על שדרשו הפחתת מסים לצד העלאת היקף השירותים שמקבלים האזרחים.

אתמול, לאחר הסלמת המחאות שלוו בהצתות, לרבות בשאנז אליזה, וגררו שימוש ברימוני גז ואמצעים נוספים לפיזור הפגנות מצד המשטרה, אמר הנשיא מקרון שהמחאות "לא דומות כלל להפגנה שלווה של חוסר שביעות רצון לגיטימי". הוא האשים את המפגינים בכך שאינם מעוניינים בשינוי אלא ב"זריעת הרס".

עוד קודם לכן טען הנשיא כי מדיניות הדלקים נועדה להילחם בהתחממות הגלובלית והאשים את מתנגדיו הפוליטיים שניכסו לעצמם את תנועת המחאה, במטרה לחסום את הרפורמה שהוא מוביל.

מה המחיר הפוליטי שמשלם מקרון?

התמיכה בנשיא, כפי שמשתקפת בסקרים, צנחה לרמתה הנמוכה ביותר מאז נבחר במאי 2017 ועומדת על כ־25%. זאת, לעומת 34% תמיכה באוגוסט ו־39% ביולי השנה. סקרים אחרים הראו כי יותר משני שלישים מהצרפתים תומכים במחאות, על אף השיבושים הנגרמים לכלכלה והאלימות הנלווית.

אף שזעמם של המפגינים מופנה ישירות כלפי הנשיא, שמכונה לא אחת "הנשיא של העשירים", מקרון נהנה מתמיכה רחבה בפרלמנט וסבור שעד מועד הבחירות ב־2022 דעת הקהל תתייצב שוב לצדו. לדעתו, עד מועד זה תתברר התועלת של רפורמת המס הבלתי פופולרית אך בעיניו, ההכרחית. בינתיים, הציבור בצרפת עוד מתקשה לראות את הצד החיובי בהאמרת המחירים.