עוד בעיות בקו לירושלים: כץ גזר קופון פוליטי, הרכבת שילמה מחיר כלכלי כבד

ירידה בהכנסות, ירידה בכמות הנוסעים, ירידה בהובלת מטענים והפסד של כ־273 מיליון שקל ברבעון - אלו התוצאות הכספיות של רכבת ישראל ברבעון השלישי של 2018.

בדו"ח נכתב שמספר הנסיעות ברבעון השלישי היה 15.7 מיליון לעומת כ־16 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 2%. הנתון מעורר תמיהות מכיוון שבדו"ח נמסר כי בשנה החולפת נפתחו חמש תחנות חדשות, ופתיחת תחנות אמורה להגדיל את מספר הנוסעים ולתרום לעלייה בהכנסות.

מדוע מספר הנסיעות ירד ברבעון השלישי של 2018? ההסבר המופיע בדו"ח הוא כי ההרעה בתוצאות מגזר הנוסעים "נגרמה בחלקה עקב ההשלכות של פתיחת הקו המהיר לירושלים".

מנכ"ל רכבת ישראל שחר איילון ושר התחבורה ישראל כץ. הקרונות מהפריפריה הועברו לקו לירושלים צילום: אוהד צויגנברג

מהדו"ח עולה ש"ההכנסות מהסעת נוסעים ברבעון השלישי של שנת 2018 הסתכמו ב־180 מיליון שקל לעומת 195 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהכנסות נובעת, כאמור מירידה במספר הנוסעים, אבל גם מפגיעה בהובלת מטענים שהסתכמו ברבעון השלישי ב־44 מיליון שקל לעומת כ־48 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ־8%. ברכבת מעידים שהירידה בהכנסות נובעת "משינוי תמהיל ההובלה לצד סגירות קווים לא מתוכננות אשר השפיעו על כמות ההובלה".

מהדו"ח עולה כי ההרעה בתוצאות הכספיות נובעת בעיקר מהרעה מתמשכת בתוצאות מגזר המטענים, משחיקת דמי ההפעלה שמעבירה המדינה ומעלייה בעלויות התפעול של החברה.

אבל לרבעון השלישי נוסף עוד נתון: ההוראה של שר התחבורה ישראל כץ לפתוח את קו הרכבת מנתב"ג לירושלים לפני שהיה גמור, הוראה שמנכ"ל הרכבת שחר איילון העיד שקיבל. החלטה זו גררה צמצום קווים והשאלת קרונות מאזורי פריפריה. בהיעדר קרונות הרכבת לא יכולה למכור את מספר הכרטיסים שהיא רוצה, מה שפוגע בחברה כספית. ברכבת טוענים שבחישוב תלת־רבעוני יש עלייה של כ־3% בנסיעות, אולם הקו לירושלים והבעיות שגרר נרשמו רק ברבעון השלישי של השנה.

בצד הירידה בהכנסות החברה נרשמה עלייה בעלות המכירות, העבודות והשירותים: 607 מיליון שקל לעומת 587 מליון שקל בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד, לרבות גידול של 15% בעלויות הדלק וגידול בהוצאות השכר. על זה נוסף גידול בהוצאות ההנהלה והוצאות כלליות. אם לא די בזה, הרכבת רשמה ברבעון האחרון הפסד מירידת ערך נכסי החברה בשיעור של כ־209 מיליון שקל והפסד תפעולי של כ־251 מליון שקל לעומת הפסד תפעולי של כ־13.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, מה שהוביל אותה כאמור לשורה תחתונה מבהילה של הפסד של כ־273 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של כ־16.5 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2017.

עתה נותרה השאלה מה יעשו רשות החברות הממשלתיות ושר האוצר עם המידע הזה, שחושף כיצד הוראה פוליטית אחת פגעה בהכנסות של חברה ממשלתית ששייכת לכלל הציבור.