פרשנות
הקפאת ההליכים לקו-אופ: עוד מכה לתחרות - בדרך לשוק של ענקים
הקמעונאים הגדולים ינסו לשים ידיהם על סניפי קו־אופ במרכזי הערים וימשיכו לצבור כוח. הצרכנים ייאלצו לשלם יותר על קניות מתחת לבית
הקריסה של קו־אופ ישראל מבשרת על המשך צמצום התחרות בשוק המזון ומאותתת על כך שמחירי המזון במרכזי הערים ימשיכו לעלות. תהליך הקונסולידציה שעובר שוק קמעונאות המזון מאז קריסת קלאבמרקט ב־2005, דרך קריסת מגה עשור לאחר מכן, ימשיך ויחזק את הקמעונאים החזקים ממילא. קו אופ מחזיקה במיקומים אטרקטיביים המזוהים עם קהל שבוי שאינו ממוקד מחיר, ולכן מעוררת את תאבונם של הקמעונאים. אלו, עם קופת מזומנים מלאה, יוכלו להמשיך ולהתחזק כפי שעשו עם רכישת עשרות סניפי מגה.
בצעד זה יגדילו קמעונאים כמו שופרסל, יינות ביתן, רמי לוי, ויקטורי ויוחננוף את הפער בינם לבין השחקנים הקטנים יותר בשוק, שייאלצו להמשיך להיאבק. הרווחיות הנמוכה המאפיינת את קמעונאות המזון לא משאירה יותר מדי מרווח פעולה, הקמעונאים נדרשים להיות מאוד מדויקים ולנהל בזהירות את פעילותם. במצב הנוכחי הקמעונאים הגדולים והרווחיים מציגים 3% רווחיות תפעולית, הבינוניים מסתפקים בכ־2% והחלשים נעים בין איזון לבין רווחיות של 1% בלבד. בהיקפים כאלו כל משבר קטן עלול להעביר רשת להפסד, ולכן השוק מנפה מעצמו את מי שאינם גדולים מספיק כמו אלה שהוזכרו לעיל או יעילים וממוקדים כמו חצי חינם ואושר עד.
רמי לוי בעל השליטה בשיווק השקמה, איציק אברכהן מנכ"ל שופרסל ונחום ביתן בעל רשתות מגה יינות ביתן צילומים: אוראל כהן, סיון פרג', מיקי נעם אלון
רשת כמו קו־אופ, המונה 42 חנויות בלבד ונותנת שירותי רכש והפצה לחנויות קטנות נוספות, באופן טבעי לא זוכה למחירי קנייה ותנאי סחר משופרים מהספקים כמו אלו שיש לשופרסל. גם בהיקפי הפעילות שלה יש מקום לתנאים משופרים מאלו שיש לה, אבל הרשת מנוהלת בידי יועץ משפטי שמונה לפני שבע שנים כמנהל מיוחד. רב כשרונות ככל שיהיה, אין למנהל מסוג זה את הכישורים והיכולות שיש לקמעונאים מקצועיים כמו רמי לוי או אייל רביד מוויקטורי. בכדי לכסות על היעדר היכולות המקצועיות בסחר או בשיווק יש לגייס אנשי מקצוע, מה שגורם לניפוח עלויות המטה ביחס להיקפי הפעילות.
על פניו יש לרשת את כל מה שנדרש להצליח בשוק קמעונאות המזון — מיקומים טובים במרכזי הערים — אבל במאזן הכוחות שנוצר בענף זה כבר לא מספיק. התוצאה היא שהקמעונאים הגדולים ינסו לשים את ידיהם על הסניפים הטובים של הרשת, ואילו הצרכנים ישלמו יותר על הקניות מתחת לבית. רכישת הסניפים בידי אותם קמעונאים חזקים תוביל אותם לדרוש מהספקים שיפור בתנאי הסחר, שיבואו אף הם על חשבון הצרכנים.
לא רק הקמעונאים הגדולים מזהים את המצב, אלא גם גופים מחוץ לענף, כמו קרן אייפקס שמנסה לקנות את אושר עד. הסיבה נעוצה בהבנה שמדובר בשוק יציב במובן זה שהציבור כמעט ולא מפחית בהיקף קניות המזון גם בתקופות מאתגרות פיננסית. לכן, כשמדובר ברשת מקצועית שיודעת להשיג מחירי קנייה טובים ומנהלת ביעילות תפעולית גבוהה את עסקיה — זהו תחום ששווה להשקיע בו.
מי שעוד מזהה את הפוטנציאל הכלכלי הם הספקים עצמם. אלו נהנים מכ־8%—10% רווחיות תפעולית ורואים בבעלות על רשת מזון קמעונאית כלי להגדלת הרווחיות ולחשיפת מוצריהם על רצפת המכירה. בבקשה להקפאת הליכים דיווחה קו־אופ כי בשבועות האחרונים היא מנהלת מו"מ מתקדם עם ספק משמעותי, שיעניק לה הלוואה תמורת מניות שיוקצו לו בחברה. על רקע רצונם של הקמעונאים הגדולים להשתלט על סניפי קו־אופ ורצונו של לפחות ספק משמעותי אחד לייצר לעצמו דריסת רגל גם בזירה הקמעונאית, כדאי בהחלט שרשות ההגבלים תבחן את התמורות בענף.
