ספקי מזון גדולים מקטינים חשיפה לקו־אופ ישראל

חוסר היציבות בענף קמעונאות המזון נמשך. ל"כלכליסט" נודע כי ספקי המזון הגדולים חוששים מיכולת הפירעון של התחייבויות רשת קו־אופ ישראל ומצמצמים את החשיפה לרשת.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי אתמול חדלה תנובה מלספק סחורה לסניפי הרשת, אלא תמורת תשלום במזומן בלבד. ספקים גדולים נוספים אישרו כי קיים חשש ביחס ליכולתה של הרשת לפרוע את התשלומים העתידיים על הסחורה, ולכן הם פועלים לצמצם את החשיפה לרשת: "צמצמנו את מסגרת האשראי של הרשת, ואנחנו עם יד על הדופק". הספקים מספרים על מידע המגיע אליהם ולפיו יש לרשת נכסים רבים, אולם אין במידע זה להרגיעם. אחד הספקים אמר כי "אני שומע שיש הרבה נכסים, אבל אין לי מושג מה מצבם של אותם הנכסים והאם הם משועבדים. הבעיה שאני מזהה היא תזרימית".

לדברי הספקים, המעבר של תנובה לספק במזומן בלבד מהווה נורת אזהרה חמורה. זאת מכיוון שהיקפי הקנייה מתנובה גבוהים מאוד, ולרשתות אין יכולת תזרימית לשלם לתנובה במזומן יותר מיומיים־שלושה. "הקשיים ברשת נמשכים זה זמן, אולם הימים הקרובים יקבעו לאן פניה. אם תנובה תחזור לספק במסגרת אשראי, אז יש תקווה לשינוי חיובי", הסביר בכיר בענף המזון.

עופר פיינשטיין, מנכ"ל קו אופ ישראל צילום: עומר מסינגרת עטא עוויסאת

גורם בהסתדרות אמר ל"כלכליסט" כי העובדים החוששים ממצבה של הרשת קיבלו הסבר מהחברה שלפיו לרשת נכסים רבים והיא בוחנת אפשרות לגיוס הון בשוק, כדי להתייצב. עוד נמסר להם כי אם תחליט הרשת לפנות להקפאת הליכים, הם יעודכנו על כך מראש.

נציגות של העובדים בקו־אופ ישראל, המלווה על ידי ההסתדרות, התכנסה אתמול כדי לקבל מידע מה משמעות הליך הקפאת הליכים. נכון לאתמול, אין כל החלטה של נציגות העובדים לפעול להגשת בקשת הקפאת הליכים לרשת. בשלב זה הוחלט כי נציגות העובדים לא תפתח בהליך משפטי כלשהו נגד הרשת. הרשת מעסיקה מעל לאלף עובדים.

רשת קו־אופ ישראל הוקמה בשנת 1939 כאגודה שיתופית בתחום המזון שנקראה קו־אופ ירושלים. בשנת 1942 הקימה האגודה "מכולות" בשיתוף עם אגודות השיכון. לצד בניית הדירות במשותף, קנו החברים מניה בצרכנייה משותפת לדיירי השיכון. שיתוף זה אפשר ניצול של כוח הקנייה המשותף, תוך שמירה על השוויון בין חברי האגודה. ב־1949 מוזגו כל האגודות בירושלים תחת השם "אגודת הצרכניים השיתופיים בירושלים".

למרכולים במרחב הכפרי, הרשת מעניקה שירותי סחר, אולם אינה בעלת העסק. החנויות שבבעלות הרשת מחזיקות במיקומים טובים במרכזי הערים, בשטחים בהיקפים שדומים לחנויות שופרסל שלי ומגה בעיר. עיקר חוזקה של הרשת בירושלים ובנתניה.

ירידת כוחה של כלכלת הקואופרציות בשנות השמונים והתשעים הביאה לפירוקן ולמכירתן של אגודות שיתופיות רבות ברחבי המדינה. אולם בקו־אופ ירושלים בחרו להמשיך לפעול כאגודה שיתופית ולהצטרף לברית הקואופרציה הבינלאומית. התרחבות זו כללה פתיחת סניפים חדשים והרחבת הרשת אל מחוץ לירושלים, עם רכישה של חנויות, סופרמרקטים ואף רשתות קטנות ושילובם ברשת. במסגרת תהליך זה נרכשו רשתות סופר ספיר, רשת מטרו מרקט, רשת ממן, רשת התחנה הישראלית, סופר סטורי, שני סניפים של מעדני מניה ועוד כמה מינימרקטים פרטיים. בהתאם, שונה שמה של האגודה לקו־אופ ישראל.

כיום הרשת מפעילה 170 סניפים בפריסה ארצית. כ־50 סניפי קו־אופ והשאר מרכולים קטנים בקיבוצים ובמושבים. מכירות קו־אופ ישראל מוערכות בשוק בכ־800 מיליון שקל בשנה.

לא נמסרה תגובה מקו־אופ ישראל.

העובדים נערכים לסכסוך עבודה

בתוך כך, ל"כלכליסט" נודע כי עובדי הרשת נערכים להכריז על סכסוך עבודה. אתמול בערב התקיימה ישיבת מועצת עובדים עם עורכי דין ממשרד הורנשטיין והתקבלה החלטה להכריז על סכסוך עבודה, מחשש לפגיעה בביטחון התעסוקתי של העובדים לאור המשבר שבו נמצאת הרשת.