חוק הפיקוח על מעונות היום מחטיא את הדבר החשוב ביותר

בחודש יוני השנה המדינה סערה: סייעת בגן ילדים בפתח תקווה גרמה למותה של התינוקת יסמין וינטה, בת השנה. מקרה אלימות מזעזע זה הוביל לגל מחאה והעלה למודעות הציבורית את המצב האבסורדי, שבו חצי מיליון ילדים עד גיל שלוש לומדים במוסדות חינוך ללא כל פיקוח.

המקרה של יסמין אינו היחיד – בשנים האחרונות נחשפו בכלי התקשורת עשרות מקרים מזעזעים של התעללות בתינוקות. עד היום השוק היה פרוץ: כל מי שרצה, אפילו בעלי עבר פלילי, יכלו לפתוח מעון ללא צורך בהכשרה. ומי שהיו אמונים על ביטחונם הפיסי והנפשי של ילדנו הקטנים היו 20 מפקחים בלבד.

גם ארגון ה-OECD מתח ביקורת חריפה על הנושא בדו"ח משנת 2017. בהשוואה שנערכה בין המדינות החברות בארגון עלה כי ההשקעה הכספית לטיפול בילדים בישראל נמוכה מהמקובל בקרב מדינות ה-OECD. ממצא נוסף שעלה בדו"ח הוא המצב האבסורדי שקיים בו מערכת החינוך מפוצלת משיקולים פוליטיים בין שני משרדים: משרד הרווחה (מלידה עד גיל 3) ומשרד החינוך (בגילאי 3-18). 

המעון שבו סייעת חנקה למוות את הפעוטה יסמין וינטה צילום: שאול גולן

ישראל היא מדינה שמעודדת ילודה, אך עד היום לא נתנה את הפתרונות הנכונים לטיפול בפעוטות עד גיל שלוש. כבר לפני עשור היה זה ח"כ זבולון אורלב, בהיותו ח"כ מטעם המפד"ל, שניסה לקדם את חוק הפיקוח על המעונות ללא הצלחה. לפני שלוש שנים ח"כ יפעת שאשא ביטון ויעקב מרגי החלו בקידום הצעת חוק דומה, וביום שני השבוע (12.10) התבשרנו כי ההצעה אושרה בוועדה לזכויות הילד לקראת קריאה שנייה ושלישית, וצפויה להעלות לאישור סופי במליאה.

חשוב להדגיש שהחוק הנו חשוב והכרחי, אך זהו צעד קטן בלבד עבור ילדי ישראל. זו פעם ראשונה שהמדינה מקבלת אחריות על ילדים וילדות עד גיל שלוש: נקבעו תנאי סף לפתיחת מעון, שדורשים קבלת רישיון עסק ובדיקות רקע של העובדים בהם תעודת יושר, בטיחות המבנים וסמכויות להסיר את הפיקוח במקרים בהם התגלו בעיות בתפעול הגן שמעמידים את הפעוטות בסכנה.

אלא, שעודף הרגולציה יוביל למעמסה כלכלית כבדה על בעלי הגנים – הוצאת אישור לשימוש חורג לוקחת מספר שנים ועלותה הכספית נאמדת בעשרות אלפי שקלים. מדובר בהוצאה כספית כבדה שיהיו לה לא מעט השלכות: גני ילדים יסגרו, אחרים יגלגלו את המעמסה הכספית על ההורים. ומנגד, אני צופה שיהיו כאלו שיבחרו לפתוח מסגרות חינוכיות קטנות ואיכותיות (פחות מ- 7 ילדים), שתהיינה יקרות מאוד אך לא ייכללו בתנאי החוק החדש, מה שיעצים את הפערים החברתיים.

הבעיה המרכזית בחוק היא שהוא מפספס את הדבר החשוב ביותר: ההון האנושי. כיום ישנו מצב אבסורדי בו הטיפול בתחום המעונות הוא תחת משרד הרווחה, ההכשרות הינן חלקיות ורדודות, המשכורות נמוכות ותנאי העבודה קשים לעובדים במקצוע.

במקום פיקוח  - תנו הדרכה, במקום מצלמות - תנו הכשרה איכותית, פתחו את המכללות לחינוך ותהפכו את המטפלים והמטפלות לגננים וגננות מתוגמלים וגאים.

לילדי ישראל מגיע לגדול ברווחה פיזית ונפשית. החוק עצמו חשוב, אך הוא לא מספיק. במקום לשים דגש על הנושאים הבירוקרטיים והמצלמות, חשוב לדאוג להון האנושי. יש להעביר את המנדט לטיפול בתחום המעונות למשרד החינוך, שתחת אחריותו יתקיימו הכשרות מתאימות. חשוב גם להעלות את שכר המטפלים, כי רק כך נוכל למשוך לענף אנשים איכותיים. מסגרות חינוכיות ראויות יובילו לשקט נפשי אצל ההורים, ויאפשרו לשני בני הזוג לצאת לעבודה.

הכותבת היא ראש התוכנית להכשרת גננות פרטיות במכללת לוינסקי לחינוך