המל"ג: נשים מהוות רוב מוחץ בלימודי תואר שני, אך הן במיעוט בלימודי הייטק

לפחות בכל מה שקשור לסטודנטים יש בהשכלה הגבוהה רוב מוחץ של נשים. 59% מהסטודנטים היו בתשע"ח נשים ו-63%, כמעט שני שליש, מהסטודנטים לתואר שני היו סטודנטיות. בתואר שלישי (דוקטור) היתרון מעט קטן יותר – 53%. נשים מהוות רוב אפילו בלימודי הרפואה (60%) המנהל (60%), משפטים (53%), אדריכלות (68%) ורוב מוחץ בחינוך והוראה (80%) ומקצועות עזר רפואיים (82%). כך עולה מנתונים שמפרסמת הים (ג') המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג).

לעומת זאת נשים הן עדין מיעוט במקצועות ההייטק: 29% בלבד בהנדסה, 33% במדעי המחשב ומתמטיקה. התוצאה היא שאחוז המועסקות בתעשיית ההייטק עומד על 26% בלבד. למרות זאת תקרת הזכוכית של נשים באקדמיה עדים עבה מתמיד. רק 17% מהפרופסורים מן המניין באוניברסיטאות הן נשים ורק 29% מהמרצים בדרג פרופסור חבר. המצב אינו טוב בהרבה במכללות.

ישראל, כנראה בגלל מהפכת המכללות ואולי גם בגלל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר היא מדינה עתירת אקדמאים. 49% מהבוגרים בגילאי העבודה העיקריים בישראל (25-64), כלומר אחד מכל שניים הם אקדמאים. הנתון הזה מציב את ישראל במקום השני ב-OECD כשלפנינו רק קנדה עם 53%. ממוצע המדינות המפותחות עומד על 34% בלבד.

אוניברסיטת תל אביב (ארכיון) צילום: עמית שעל

מספר הסטודנטים בישראל ממשיך לדרוך במקום. בשנת תשע"ט צפויים ללמוד בישראל 306,600 אלף סטודנטים, מהם 231 אלף לתואר ראשון. מאז תחילת שנות ה-90, אז החלה מהפכת המכללות, גדל מספר הסטודנטים בקצב מהיר. בשנת תשע"ז (2016/17) הגיע מספר הסטודנטים לשיא של 307.8 אלף. מאז השינויים בו קטנים מאוד. בתשע"ח ירד ל-306.4 אלף והשנה דרך במקום - 306.6 אלף.

סיבה מרכזית לעצירת העלייה במספר הסטודנטים היא כנראה השינויים הדמוגרפיים. כלומר, הגידול בחלקם של הערבים והחרדים באוכלוסייה. אלו שתי אוכלוסיות שאחוז הסטודנטים בהן נמוך משמעותית מחלקן באוכלוסייה. סיבה נוספת היא ההתייצבות בשיעור זכאי הבגרות וביחוד תעודות הבגרות שעומדת בדרישות הסף לכניסה לאוניברסיטאות. נתון מדאיג: מספר תלמידי הדוקטור גדל מ-10,600 בתחילת העשור (תש"ע - 2009/2010)רק ל-11,400 השנה. כלומר, עלייה של בערך אחוז לשנה, פחות מהגידול הטבעי.

שיעור האקדמאים בעלי השכלה על תיכונית וגבוהה בקרב גילאי 25-64

אם בעשורים האחרונים איבדו האוניברסיטאות עוד ועוד תלמידים לטובת המכללות נראה שגם בתחום זה הושגה יציבות בשלוש השנים האחרונות. 39% מהסטודנטים. כלומר, שניים מכל חמישה למדו בתשע"ח בתשע אוניברסיטאות, 30% ב-20 מכללות מתוקצבות, 18% למדו ב-12 במכללות פרטיות ו-13% ב-21 מכללות לחינוך. בסך הכול פועלים בישראל 62 מוסדות להשכלה גבוהה, ירידה מהשיא של 67 מוסדות בתשע"ג שנובעת בעיקר מירידת מספר המכללות הפרטיות מ-16 ל-12.

כ-24% מהסטודנטים לתואר ראשון, אחד מכל ארבעה, למדו במוסדות לימוד בצפון ובדרום, 10% בצפון ו-14% בדרום. עם זאת ראוי לציין שאחוז הלומדים בצפון ובדרום דורך במקום מתחילת העשור ואינו משתפר כמעט. במל"ג מתגאים ש-28% מהסטודנטים לתואר ראשון (45 אלף תלמידים) מגיעים מישובים הנכללים באשכולות חברתיים כלכליים נמוכים (1-4) בעוד חלקם של אשכולות אלה באוכלוסייה עומד על 20% בלבד. סביר להניח שלנתון הזה תרמו רבות ההשקעה הגדולה של המדינה במשיכת ערבים וחרדים לאקדמיה.

מספר הסטודנטים הערבים יותר מהוכפל תוך עשור, מ-22.5 אלף בתשס"ח ל-48.6 אלף בתשע"ח. המועצה להשכלה גבוהה קבעה יעד של 17% סטודנטים ערבים לתואר ראשון ב-2022 אבל היעד הושג בפועל כבר בתשע"ח. היעד לתואר שני היה 12% ובתשע"ח כבר נחצה ושיעור התלמידים הערבים בתואר שני הגיע ל-14%. גם היעד של 7% לתלמיד דוקטורט הושג. נראה אם כן שההשקעה הגדולה של המל"ג במשיכת ערבים לאוניברסיטאות באמצעות הסברה במוסדות החינוך וחלוקת מלגות בסכומים גבוהים הוכיחה את עצמה. מספר הסטודנטים הדרוזים הוכפל בעשור האחרון מ-2,300 בתשס"ח ל-4,900 בתשע"ח.

ההשקעה של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המעוצה להשכלה גבוהה (ות"ת) בקרנות מחקר גדלה בשלוש השנים האחרונות ב-60% מ-772 מיליון ל-1,233. עלייה של 9% חלה בשנים האחרונות במספר הפרסומים האקדמיים של חוקרי האוניברסיטאות מ-11 אלף ב-2014 ל-12 אלף ב-2016. זאת לאחר שבין השנים 2011 ל-2014 נרשמה ירידה קלה במספר הפרסומים.

יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' יפה זילברשץ, אמרה: "מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נמצאת בתנופה אדירה. לצד הישגים מרשימים בתחומי ההייטק והנגשת האקדמיה לחברה הערבית, יש גידול משמעותי בהשקעות במחקר ובמספר הפרסומים האקדמיים".