למ"ס: עלייה של 21% במספר האקדמאים הישראלים השוהים בחו"ל בשנת 2017

בשנת 2017 חלה עלייה משמעותית במספר האקדמאים הישראלים השוהים לפחות שלוש שנים בחו"ל - מ-2,200 ל-2700, גידול של 21%, כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היום (ג') על מקבלי תארים אקדמאים מישראל ששהו בחו"ל שלוש שנים ויותר. במקביל, חלה ירידה נמשכת במספר האקדמאים הישראלים החוזרים לארץ מחו"ל - מ-900 בשנת 2014 ל-700 בשנת 2017 ול-600 בלבד בשנת 2017. מדובר בירידה של 32% בשלוש שנים. כתוצאה מכך הולך וגדל הפער בין המספר האקדמאים החוזרים והיוצאים מ-1,500 ב-2016 ל-2,100 ב-2017 - נתון המשקף גידול של 38%.

מספר האקדמאים הישראלים השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר גדל בארבע השנים האחרונות ב-26%  - מ-26 אלף ל-33 אלף. מדובר בעלייה מ-4.6% מכלל מקבלי התארים בישראל ב-2013 ל-5.8% ב-2017. מדאיגה במיוחד העובדה ש-11% ממקבלי תואר הדוקטור בישראל שוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר, לעומת 9.9% בלבד ב-2013. 2,350 דוקטורים שהוכשרו בישראל חיים בחו"ל.

בקרב מקבלי תארים במדעים המדויקים וההנדסה אחוז השוהים בחו"ל גבוה בהרבה מאשר בתחומי מדעי החברה והרוח, פי 1.7 בתואר ראשון, פי 2.4 בתואר שני ופי 3.2 בתואר שלישי. 14.6%, אחד מכל שבעה דוקטורים למדעים מדויקים והנדסה שהוכשרו בישראל חי בחו"ל, אבל רק 4.5% מהדוקטורים למדעי החברה והרוח. 9.4% מהדוקטורים לרפואה שהוכשרו בישראל חיים בחו"ל.

האחוז הגבוה ביותר של מקבלי תארים ששוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר היה בקרב מקבלי התארים במדעים הפיסיקליים (12.1%), מתמטיקה ומדעי המחשב (11.7%) והמדעים הביולוגיים (10.8%). מדובר בתחומים שבהם השפה היא בינלאומית ויש ביקוש רב לעובדים ברחבי העולם. האחוז הנמוך בותר היה בתחומי ההוראה (2.2%) ומשפטים (3.6%), תחומים שקשה מאוד להשתמש בהכשרה המקומית בהם במדינות אחרות.

כשבודקים לפי חוגים מתברר שהאחוז הגבוה ביותר של בעלי תארים ראשונים ששוהים בחו"ל מגיע דווקא מחוגים בינלאומיים שאינם קשורים להנדסה ומחשבים: מוסיקה – 21%, יחסים בין-לאומיים – 17%, צרפתית – 16% ולימודי מזרח אסיה – 16%. אחריהם: הנדסת מחשבים וחשמל – 14%, מתמטיקה – 13%, הנדסת מערכות מידע – 12%, מדעי המחשב – 12%.

אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה (ארכיון)

אלא שבקרב בעלי תואר דוקטור עוברים המדעים המדויקים למקומות הראשונים. במקום הראשון דוקטורים למתמטיקה – 24%. כלומר, אחד מכל ארבעה דוקטורים למתמטיקה שהוכשרו בישראל חי בחו"ל. אחד מכל חמישה דוקטורים למדעי המחשב (20%) חי בחו"ל שלוש שנים ויותר. ובהמשך: 17% מהדוקטורים להנדסת מכונות, 16% מהדוקטורים להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, להנדסה ביו רפואית ולגנטיקה.

השיעור הגבוה ביותר של שוהים שלוש שנים ויותר בחו"ל נמצא בקרב בוגרי מכון ויצמן למדע (20.1%) ואחריו הטכניון (11%), שניהם מוסדות המתמחים במדעים המדויקים. השיעור והנמוך ביותר נמצא בקרב בוגרי אוניברסיטת בר-אילן (3.3%).

בשנת 2017 שיעור הגברים שקיבלו תארים בישראל וששהו בחו"ל שלוש שנים ויותר (6.8%), היה גבוה פי 1.4 משיעור הנשים (5.0%). שיעור היהודים ששהו בחו"ל שלוש שנים ויותר (5.8%) היה גדול פי 2.6 משיעור הערבים (2.2%). עם זאת בקרב מקבלי תואר דוקטור שיעור היהודים והערבים משתווה – 11%.

מכון וייצמן, רחובות. המספר הגדול ביותר של בוגרים השוהים בחו"ל יותר משלוש שנים צילום: מכון ויצמן

הסיכוי שאקדמאים שסיימו תואר בארץ יחיו בחו"ל גדול בהרבה אם הם נולדו במדינה אחרת. 17% מילידי קנדה וארצות הברית שקיבלו תארים בישראל חיים בחו"ל שלוש שנים ויותר וכן 16% מילידי אורוגוואי ו-15% מילידי ברית המועצות לשעבר (שהם קרוב ל-6,000 איש). הנתונים מוכיחים אם כן את הטענות על הגירת הדור השני של ההגירה הרוסית, אבל הם נכונים באותה מידה גם לעליות אחרות.

אחוז השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר היה גבוה יחסית בקרב דוקטורים שהוסמכו בארץ אבל הם ילידי חו"ל, ובמיוחד בקרב ילידי ברה"מ לשעבר (29%), אורוגוואי (22%) וארגנטינה (19%). 32% מילידי קנדה שקיבלו בארץ תואר דוקטור ברפואה חיים בחו"ל שלוש שנים ויותר.