העתיד של פז תלוי יותר ברכב החשמלי ופחות ביו"ר

1. את ההתפטרות של יו"ר פז יצחק עזר אפשר לנתח מכמה זוויות, אבל על עובדה אחת אין מחלוקת: משק האנרגיה העולמי הולך ומתקרב לצומת שבו הוא יצטרך להחליט לאיזה כיוון הוא הולך. לפי ההתפתחויות בשוק הרכב, חששם של יצרני הדלקים מפני אובדן נתחי שוק בעוד כעשור הוא חשש ריאלי.  

הן שר האנרגיה יובל שטייניץ והן מדינות האיחוד האירופי הציבו את 2030 כתאריך יעד לאיסור מכירת דלקים לתעשיית הרכב. במונחים של פז, שמחזיקה בנתח של 40% משוק של מכירת בנזין וסולר, עשר שנים קדימה זה "מחר בבוקר". בפז טוענים כמובן שהם כבר מפתחים מנועי צמיחה חדשים בהם הקמה של תחנת כוח גדולה, תוכניות להשקעות נוספות, התייעלות פנימית ושיפור מתחם הקמעונאות.

2. הזווית השנייה שבה ניתן להסתכל על ההתפטרות של עזר אינה קשורה לתחום האנרגיה. בשנה הראשונה לכהונתו כיו"ר עזר לא ניסה להזיז דברים, ורק בשנה האחרונה, ולאחר ששאלת הארכת המינוי שלו לשלוש שנים קדימה התעוררה, צצו המחלוקות. הבעיה היא שכל זה קורה בחברה ללא גרעין שליטה, ובלי שיש אח גדול שסופר את הכסף.

לעובדה שיו"ר הדירקטוריון פועל בלי בעל שליטה, כזה שלכאורה ירסן את המנהלים, יכולה להוות מגבלה או יתרון, תלוי מאיזה צד היו"ר בוחר לעמוד. המגבלה נובעת מכך שליו"ר אין "גב מלמעלה". היתרון נובע מכך שהיו"ר לא "צריך לדפוק חשבון למי שמינה אותו". אז נכון, גם בשנת הכהונה השנייה של עזר הוא לא זכור כיו"ר דומיננטי במיוחד, וכאן מעניין לראות את ההבדל שבינו לבין עובדיה עלי, מקבילו בבזן, שנשלטת על ידי החברה לישראל. 

ייתכן גם שהיו"ר הבא באמת יהיה אחד המועמדים החדשים. עם זאת, עדיין, היו"ר החדש ייכנס לאותן נעליים שאליהן נכנס עזר. עם יונה פוגל כמנכ"ל שמנווט את הספינה כראות עיניו ועם שאלה מתי בית הזיקוק ישנה פניו. המטרות לא ישתנו, הדילמות לא ייעלמו, ושאלת נתיבי ההשקעה, ההיקף והתזמון שלהם תצוף שוב ושוב. לוחות הזמנים עד המפץ הגדול של הרכב החשמלי רק ילכו ויתקצרו.

3. הזווית השלישית היא הזווית של השוק. פז היא עסק רווחי שעבר בשנים האחרונות טלטלה של צניחת מחירי האנרגיה, צמצום מרווח השיווק – מקור הרווח העיקרי ממכירת בנזין – לדרגה מצחיקה וכניסה לעולם ייצור החשמל עם הקמת שתי תחנות כוח פרטיות.

אחת הקלישאות הכי גדולות היא שהשוק תמיד יודע הכי טוב, והתגובה שלו למהלך היא זו שתקבע לאיפה הכל הולך. והנה, מניית פז סיכמה אתמול את משבר התפטרות היו"ר בעלייה של 1.3% בערכה. כלומר, אף אחד לא התרגש מהעזיבה הדרמטית. זה מעיד על חוזק של חברה, על שוק יציב וביקוש קשיח לדלק של 120 אלף מכוניות חדשות בשנה ותחבורה ציבורית לא מתפקדת, ועל הצפוי ליו"ר שייבחר ועל יכולתו להתמודד עם המשבר, אם בכלל היה כזה.

בית הזיקוק של פז באשדוד צילום: עמית שעל