העליון נעתר לבקשת איתי שטרום ודחה ב-5 ימים את כניסתו לכלא
בנקאי ההשקעות, שהורשע יחד עם נוחי דנקנר בהרצת מניות אי.די.בי אחזקות, ביקש דחיה קצרה של כניסתו לכלא לריצוי שנתיים מאסר. דנקר ייכנס לכלא כמתוכנן ב-2 באוקטובר לריצוי עונשו - 3 שנות מאסר
בית המשפט העליון נעתר לבקשתו של בנקאי ההשקעות איתי שטרום, שהורשע יחד עם איש העסקים נוחי דנקנר בהרצת מניות אי.די.בי אחזקות, ודחה את כניסתו לכלא ב-5 ימים - ל-7 באוקטובר. בהחלטת העליון שניתנה בשבוע שעבר לא נכתבה הסיבה לבקשת הדחייה, אולם צוין בה שהפרקליטות הסכימה לדחיה הקצרה. עורכת דינו של שטרום, איריס ניב-סבאג, סירבה להתייחס לסיבות לבקשת הדחיה הקצרה.
- מה באמת עבר לנוחי דנקנר בראש?
- ארבעה זוגות תחתונים ושני ספרים בלבד - זה הציוד שדנקנר יוכל לקחת למאסר
- כך ריסקו שופטי בית המשפט העליון את טענות דנקנר ושטרום
בסוף חודש אוגוסט דחה העליון את ערעורם של דנקנר ושל שטרום ואף החמיר בעונשם: מאסרו של דנקנר הוארך משנתיים לשלוש ושל שטרום משנה לשנתיים. השניים אמורים היו להיכנס לכלא ב-2.10.
בנסיבות הלא לגמרי משמחות מבחינתו, שטרום ינצל בין השאר את הארכה שניתנה לו לחגוג את יום הולדתו ה-50, שייערך בחברת חברים בביתו בהרצליה פיתוח יומיים לפני שיתחיל לרצות את עונשו בכלא ניצן.
דנקנר ושטרום הורשעו בכך שבסמוך להנפקה שבה גייסה אי.די.בי 321 מיליון שקל מהציבור, סיכמו ביניהם דנקנר ושטרום שהאחרון יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניות אי.די.בי בבורסה במטרה למנוע את המשך ירידת שער מניית החברה ולהעלותו ולהציג מצג של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים. דנקנר הורשע גם בעבירות של הצגת פרט מטעה בתשקיף ודיווח כוזב במטרה להטעות משקיעים כדי לסייע להנפקה שביצעה אי.די.בי בפברואר 2012.
9 דקות גורליות
בגזר הדין של העליון התייחס בהרחבה השופט ניל הנדל ל-9 הדקות בהן בחר דנקנר לשתוק בחקירתו ברשות לניירות ערך. "מדובר באפיזודה אשר בתחילתה נשאל דנקנר שאלה פשוטה ביותר, המנקזת לתוכה את עיקר מהותו של התיק – "ביקשת מאיתי שטרום שיפעל במניה?". זוהי שאלה פשוטה שהתשובה עליה אמורה להיות בינארית – כן או לא. באופן מפתיע למדי, דנקנר לא השיב על השאלה במשך תשע דקות שלמות, אשר בסיומן ביקש להתייעץ עם עורך דינו, והחקירה הופסקה", כתב השופט.
השופט הנדל תיאר את השתלשלות העניינים: "במהלך תשע הדקות דנקנר עבר לסירוגין בין שתיקה רועמת, לבין אמירות מתחמקות ששברו את השתיקה. תשובתו הראשונה לשאלה האמורה הייתה: "אני רוצה לנסות להיזכר". אחרי שתיקה ארוכה ומספר אמירות חסרות משמעות לשאלה, נשאל דנקנר על ידי החוקר: "איתי שטרום מציע לך שהוא יפעל במניה?". גם לשאלה זו דנקנר לא השיב, אלא אמר: "איתי אמר לי שהוא קנה מניות, אני מנסה ל... אני מנסה לשחזר אם...". הדקות חלפו להן תוך שדנקנר חוזר על אמירות כגון: "אני מנסה לשחזר את זה. אני באמת מנסה לשחזר" לאחר תשע דקות, במהלכן לא השיב דנקנר על השאלה האם ביקש משטרום "לפעול במניה", עצר דנקנר את החקירה וביקש להתייעץ עם עורך דינו. בזמן שהמתינו החוקר ודנקנר לבואו של עורך הדין, שאל החוקר את דנקנר האם הוא מוכן שימשיכו בינתיים, ודנקנר השיב שהוא מוכן להמשיך "בסוגיות אחרות".
לעומת כל המתואר, ציין השופט הנדל כי כאשר נשאל דנקנר את אותה השאלה במהלך עדותו בבית המשפט השיב בשלילה מיד ובאופן חד משמעי.
מימין: נוחי דנקנר ואיתי שטרום (ארכיון) צילום: אוראל כהן
כבוב: "הפגיעה בערכים המוגנים בפרשה זו משמעותית"
גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב ניתן בחודש דצמבר 2016 ע"י שופט המחלקה הכלכלית חאלד כבוב. במסגרתו נגזרו על דנקנר שנתיים מאסר ו-800 אלף שקל קנס. ועל שטרום שנת מאסר אחת בלבד.
בגזר הדין כתב השופט כבוב כי "שוק הון הוגן מניח שהצעה והביקוש אמיתיים, ופעילות כלכלית אמיתית. הפגיעה בערכים המוגנים בפרשה זו משמעותית. מדובר בסכומים גבוהים הנגועים במרמה. אין מדובר במעידה חד פעמית, ולא בסכום נמוך. שלושה ימי פעילות מרמתית, ו-42 מיליון שקלים הושקעו להשפיע על השער".
דנקנר שלט ביד רמה בחברה", הוסיף כבוב. "הוא ניצל מעמדו להסיט כספים לרכישה מחוץ לבורסה. הוא רצה להעביר מסר מלאכותי שיש עניין במניה. קשה לאמוד במדויק את הנזק. אבל ברור שבמעשיהם פגעו בשוק הון הוגן ויעיל. דנקנר פגע באמון הציבור.
"כשבאתי לקבוע את הסיבות שהניעו את שטרום מצאתי קושי. אדם סיכן את כספו ושמו. נוכחתי שרצונו היה להרשים את דנקנר. טענתו של שטרום שהאמין במניה, נדחתה על הסף. המסחר מעיד שפעל לקנות במחיר גבוה ולמכור במחיר נמוך. אין בכך היגיון כלכלי", כתב השופט כבוב. בפברואר 2017 הגישו דנקנר ושטרום ערעור לבית המשפט העליון על ההרשעה וגם על העונש.
בינואר הגישה המדינה ערעור, וביקשה לקבוע כי מתחמי הענישה למעשיהם של דנקנר ושטרום עומדים על 5-3 שנים ועל 4.5-2.5 שנות מאסר, בהתאמה, ולכן יש להחמיר את עונשם.
