חקר ביצועים: השבוע של כחלון, הקנאביס וקוואנו
וגם: מייסדי אינסטגרם נפרדים מצוקרברג, מנהיגי האיחוד האירופי דחו את התוכנית של תרזה מיי והממשלה שוב מוכיחה שהיא לא ערוכה למהפכה אקולוגית בתחום החשמל
כחלון: מתעלם מהבעיה האמיתית
הרעיון הטרי של שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן למשכנתא של 90% לקוי בכמה אופנים. לא רק כי הוא ממוחזר, אלא בעיקר כי מאחורי הטיעון הפופוליסטי ש"רק כך זוגות צעירים חסרי הון יכולים לקנות דירה" מסתתר מהלך שמזמין אנשים להשקעה פזיזה מדי בנדל"ן יקר מדי. כחלון וכהן בעצם מובילים כך המרצה מלאכותית של שוק הנדל"ן, בעודם מתעלמים מהבעיה האמיתית: אם זוגות צעירים לא יכולים לקנות דירה, זה משום שהשכר לא עלה כאן כבר שנים, ההון לא נצבר, אבל מחיר הנדל"ן דהר. צריך לטפל בפער הזה, ולא באמצעות פלסטר של מינוף עד הצוואר. אבל בישראל איש אינו מטפל בבעיות העומק; אם אנחנו לא מצליחים להוריד את מחירי הנדל"ן, בואו פשוט ניתן לעוד אנשים לחגוג כל עוד המסיבה נמשכת. מה יקרה לנפגעי התוכנית? אחרי הבחירות ממילא אף אחד לא יבדוק.
גולן פרידנפלד
בנקודת השינוי
קנאביס רפואי: גם אהוד ברק מצטרףעד לפני כמה חודשים, מבחינת שוק ההון תעשיית הקנאביס היתה קצת כמו הביטקוין: המון דיבורים שמציתים את דמיון המשקיעים, הרבה הפסדים. אבל עכשיו המפנה מורגש, בחסות לגליזציה מתרחבת והנגזרות הרפואיות המתרבות. פתאום זה לא רק תחום הרפתקני, אלא ענף שמושך גם שמות ותיקים. רק השבוע, למשל, התברר שראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ימונה ליו"ר חברה לייצור קנאביס רפואי. בשלב הבא כדאי שהספקולנטים, בבורסה המקומית או בניו יורק, יצאו מהמשוואה, ואולי באמת נקבל את תחום הרפואה הבוער הבא.
סופי שולמן
המוסדיים מתחילים לשנות
פז: דרוש רגולטור מאפשר
בארצות הברית יש לא מעט חברות ענק ציבוריות ללא גרעין שליטה. בישראל, לעומת זאת, רגילים לבעל שליטה שמזוהה עם החברה ומכתיב את דרכה. עכשיו, סוף סוף, נראה שמתחיל עידן חדש. פז נהפכה לחברה הישראלית הגדולה הראשונה ללא בעלים, והמוסדיים מפנימים בהדרגה את השינוי, מבינים שכובד האחריות מונח עכשיו על כתפיהם - ודורשים לשנות את הדירקטוריון בהתאם, מעל ראשו של המנכ"ל יונה פוגל. אבל השינוי לא יכול להתחולל באופן ספורדי, חברה פה חברה שם, במאמץ של המוסדיים בלבד. הרגולטור צריך להעניק לגופי הפנסיה כלים שיאפשרו להם להשפיע על המתרחש בחברות ללא גרעין שליטה, למשל לתאם עמדות בהצבעות חשובות, להדיח מנהלים שלא יספקו את הסחורה וכן הלאה. בהדרגה, המשק הישראלי יוכל להשתחרר מההתמכרות לבעלבית.
רחלי בינדמן
ביקוש שיא לתוכנית
חשמל סולארי: המדינה לא ערוכה
רשות החשמל הודיעה השבוע שהמכסה הנוכחית לפרויקט של מתקנים סולאריים פרטיים הושלמה, ועצרה את המשך הרישום. העובדה שמאות אנשים הצטרפו לפרויקט בתוך כחודש מוכיחה את הרעב הגדול בארץ לחשמל חלופי — ומבהירה את עומק הכישלון של טיפול המדינה בנושא. כבר לפני כעשור הוצב יעד של 5% ייצור חשמל חלופי עד 2014 ו־10% עד 2020. בפועל, כיום רק 3% מהחשמל בארץ מיוצר כך, ומתברר שגם כשהציבור מבקש להצטרף למהפכה האקולוגית והכלכלית, המדינה פשוט לא מצליחה לעמוד בזה.
ליאור גוטמן
די לתחמנות
פרויקט אכזיב נעצר: היתר מנוגד לתוכנית
ועדת הערר המחוזית של מחוז הצפון החליטה לעצור היתרי בנייה שהוציאה עיריית נהריה לחלק מהבניינים בפרויקט אכזיב, ובכך הציפה את התופעה הנפוצה של היתרי בנייה שלא תואמים את התוכנית המאושרת. באכזיב זה נחשף משום שהפרויקט קומם את ארגוני הסביבה מיומו הראשון, והוביל לכך שארגון אדם, טבע ודין חיפש כל דרך חוקית לעצור אותו. קרוב לוודאי שזה קורה גם בלא מעט מקרים אחרים עם פרופיל ציבורי נמוך יותר, פשוט אף אחד לא פוצה פה. ההליך התכנוני שקוף לציבור, ומאפשר לו להתנגד; היתרי בנייה, לעומת זאת, מונפקים בהליך טכני ללא פיקוח ובקרה. הפער הזה מזמין לא מעט עיוותים לרעת הציבור. לכן כל רצון לבנייה שאינה תואמת את התוכנית המאושרת מחייב את הרשויות לתיקון בהליך התכנון עצמו, ולא בשום דרך עוקפת במחשכים.
נמרוד בוסו
מאבק על המינוי לעליון
פרשת קאוונו: נגד תקיפת נשים? שמאלן!
ברט קאוונו, המועמד של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבית המשפט העליון, תמיד היה שנוי במחלוקת. ההליך לאישור המינוי שלו בסנאט היה רצוף התנגדויות וניסיונות להשתיק אותן עוד לפני שפרופ' כריסטין פורד ואשה נוספת תיארו כיצד תקף אותן מינית. אבל כשהימין האמריקאי מאתרג את קאוונו גם לנוכח העדויות הקשות האלה, הוא מוכיח שאפילו אחרי MeToo יש מי שהופכים הגנה על שלומן של נשים לסוגיה "ליברלית", ולכן כזאת שצריך להתנגד לה ולהשתיק אותה. כמו עם התיוג של כל סוגיית זכויות אדם בישראל כ"שמאל", אחת מתופעות הלוואי של יצירת דיכוטומיה של "אנחנו" ו"הם" היא השתקה של כל התנגדות אפשרית מבית. מי שמעז, או מעזה, לחשוב אחרת הוא אויב, גם אם המשמעות היא להישאר שוב ושוב בצד התוקף.
הגר רבט
הדירוג השנתי מוכיח
מערכת הבריאות: מוסרי זה יעיל
"הכישלון של ארצות הברית לספק שירותים רפואיים לכולם שגוי פוליטית ומוסרית", אמר השבוע מזכ"ל האו"ם לשעבר באן קי מון. כמה ימים קודם לכן בלומברג פרסמה את הדירוג של היעילות במערכות הבריאות בעולם, כשארצות הברית במקום הלפני אחרון (בין אזרבייג'ן לבולגריה) ודרום קוריאה, מולדתו של באן, במקום החמישי. ישראל, אגב, שישית. בכל המדינות שבצמרת יש ביטוח בריאות כללי בסבסוד הממשלה, והמדד של בלומברג מוכיח שהגישה הזאת, ה"מוסרית", בסופו של דבר פשוט יעילה הרבה יותר, עם תמורה טובה יותר להשקעה. איכשהו דווקא ארצות הברית, שסוגדת לקונספט הזה, מוכיחה ששוק פרטי לא מפוקח הוא לפעמים הכי לא יעיל.
רן אברמסון
אירופה עושה חיים קשים
הברקזיט: נגמרו הפריבילגיות
עוד שבוע סוער עבר על בריטניה. מנהיגי האיחוד האירופי דחו את התוכנית של תרזה מיי, וראש הממשלה חזרה לעוד מערבולת פוליטית. זה קורה שוב ושוב, אבל לא מעניין אף אחד מחוץ לאי, אפילו לא את האירופים. וזו בדיוק הבעיה. הבריטים מתנהגים כאילו הם עדיין ממלכה שולטת, נהנים מאיזה מעמד מיוחד שיישמר להם גם אחרי הברקזיט. ובכל פעם מחדש הם מגלים שלא, הם בסך הכל תושביה של עוד מדינה בסביבה, קטנה למדי יחסית לאיחוד כולו, והוא לא מתכוון להעניק לה שום זכויות יתר. אפילו להפך: האיחוד משתמש בה כדי להבהיר היטב מה קורה למי שחורג מהשורה. בריטניה כבר אינה אימפריה נעלה, והמנהיגים שלה נאלצים להפנים שאשליות העוצמה שהם מוכרים לצורכי פנים לא מעניינות אף אחד בחוץ.
אורי פסובסקי
"אנחנו רוצים שהסקרנות והיצירתיות שוב יובילו אותנו, רוצים להבין מה מעורר בנו השראה"
הודעת הפרישה של קווין סיסטורם ומייק קריגר, מייסדי אינסטגרם שבבעלות פייסבוק, מזכירה לגולשים איפה אי אפשר למצוא סקרנות, יצירתיות והשראה