מרכז חדש לאמנות בערד
לאחר שייסדה מרכז לאמנות עכשווית, פותחת האוצרת הדס קידר מרכז אמנות עצמאי בבית הוריה בעיר הדרומית
האוצרת הדס קידר פרשה מתפקידיה כאוצרת המרכז לאמנות עכשווית בערד וכן כאוצרת תכנית שהות האמנים, "ערד אמנות אדריכלות", ביולי האחרון, ותמשיך בעשייה עצמאית בעיר, עם פתיחת מרכז לאמנות ומחקר חדש בייסודה בבית הוריה בשם "ההר שש".
- תערוכה בחניה: אמנות ישראלית בגראז' באל.איי
- מתחת לעור: האמנית לוסי מקריי מאתגרת את גבולות הגוף
- איפה ליו: האמן הסיני בולין שנטמע בצילומיו מגיע לגדר ההפרדה
המרכז לאמנות עכשווית
לפני ארבע שנים, קידר, שגדלה בערד, חזרה לעיר נעוריה עם מלגת "אמנית העיר" וייסדה תכנית שהות אמן ואת המרכז לאמנות עכשווית בשיתוף עיריית ערד. בית הסופר בעיר, שעמד נטוש משך שנים, הוסב לבית שמארח אמנים מקומיים ובינלאומיים, וכעבור שנתיים נפתח המרכז לאמנות עכשווית בעיר.
"היה ברור שיש כוח ליצירות שנוצרות בתוכנית", מספרת קידר בראיון ל”כלכליסט”, ושיש מקום לייסד חלל תערוכות בעיר כדי להעניק ליצירות קורת גג תיאורטי ופיזי.” כך נוסד המרכז לאמנות, בחלל שעמד נטוש משך שנים, בקומה העליונה של המתנ”ס העירוני, בחלל בו פעל בעבר מוזיאון העיר ועמד נטוש במשך עשור.
בשתי שנות קיומו, אצרה קידר שמונה תערוכות. ביניהן תערוכה בשם "משאבות אנוש", שעסקה בשיטת הבנייה המהירה של הנגב בשנות היישוב הראשונות, בה הציגו בין היתר האמניות סיגלית לנדאו, אורית ישי וג’ניפר אבסירה. תערוכה נוספת שהוצגה שם עסקה בתופעת הבולענים המאיימת על תושבי הסביבה, והציגה יצירות שעסקו בהיבריס של האדם היום, בה הציגו בין היתר, האמנים ניר הראל אלון שוובה ודניאל פרננדס.
אתוס הפרחת השממה
“ככל שהעמקתי בפעולה שלי בערד, מצאת עניין רב. העיר היא מעין צלחת פטרי שמשלבת עיירת פיתוח ובנייה ברוטליסטית, אתוס הפרחת השממה, ייהוד הנגב וכיבוש המדבר, ומרקם מעניין ועדין של קהילות. העבריים וחסידי גור שמונים היו 20% מכלל אוכלוסיית ערד, לצד האוכלוסייה המקורית של העיר”, אומרת קידר.
במרכז האמנות החדש “ההר שש” בבית הוריה, יעמוד לשימוש האמנים המחקר המקיף של אביה של קידר, פרופ’ יהודה קידר שבין היתר חיבר את הספר “החקלאות הקדומה בהרי הנגב”.
“אבי חקר ומיפה שטח של 2 מיליון דונם בנגב על החקלאות הנבטית. בבית נמצאים כל מחקריו וכתביו, לצד תצלומים. זה הרבה מידע שאפשר להשמיש מחדש. האמנית הראשונה שתפעל במרכז היא רלי דה פריס ותתייחס למחקר ולצמחי המקום”.