תערוכה בחניה: אמנות ישראלית בגראז' באל.איי
האוצר וחוקר האמנות שגיא רפאל הפך את החניה בביתו בלוס אנג’לס לחלל תערוכות, וחולם להפוך את האמנות הישראלית לנחשקת בדיוק כמו הסינית
“אין סיבה שהאמנות הסינית תצליח כל כך בעולם והאמנות הישראלית לא”, אומר האוצר שגיא רפאל, שבשנים האחרונות לקח על עצמו כמשימה לחשוף את האמנות הישראלית העכשווית לקהל האמריקאי, כאשר הוא מתמקד בלוקיישן ספציפי: לוס אנג’לס. לפני כשנה הקים את “ Israeli Art in Los Angeles”, מיזם לקידום אמנים ישראלים בעיר המלאכים.
רפאל (38) הוא אוצר וחוקר אמנות, שעד לפני חמש שנים חי ועבד בתל אביב. משנת 2006 היה פעיל בזירה האמנותית המקומית, אצר תערוכות בגלריות ומוזיאונים ולימד בבית הספר מנשר. לאל.איי הגיע אחרי שהבין שבארץ אין לו הרבה לאן להתפתח מבחינה מקצועית. “באותה התקופה החל גל של כתבות שהכתירו את לוס אנג’לס כבירה החדשה של עולם האמנות העכשווית”, הוא מספר. “חשבתי שאם הדברים שם עדיין בהתהוות, יכול להיות שיהיה לי יותר קל לחדור לסצנה. בניו יורק הרגשתי שזה כבר מעין מועדון סגור. בפעם הראשונה שהגעתי לעיר התאכזבתי. כל האמנות שראיתי הרגישה לי מאוד דקורטיבית, כמו ציורים לסלון”.
עם לוס אנג’לס היה לרפאל חיבור מיידי. “התאהבתי בעיר, הרגשתי שיש בה תחושה של פוטנציאל, שהיא מזמינה לזרים”. בשנת 2012 הוא עבר לחיות בה כאשר הוא ממשיך לעבוד בארץ וחי על הקו. “כבר בהתחלה הבנתי שהיתרון שלי כאוצר מהגר ישראלי הוא שיש במקום קהילה יהודית שיש לה עניין וסקרנות, אבל אין לה קשר ישיר לאמנות הישראלית. העובדה שיש לי הרבה חברים אמנים ואני מכיר אותם כל כך טוב, ושהאמנות הישראלית היא כל כך איכותית, חיזקה בי את הרצון לייצג אותם ואותה פה”.
זו לא עבודה שאמורה להיעשות באופן רשמי על ידי קונסולי תרבות?
“אמורה. אבל בתערוכה גדולה שאצרתי בעיר לאחרונה לרגל 70 שנה לישראל לא תמך אף גוף – לא משרד התרבות, לא משרד החוץ. אני עשיתי את העבודה הזו בהתנדבות והבאתי 70 אמנים ישראלים להציג פה, כי אני מרגיש שיש לי שליחות להציג אמנות ישראלית גם אם היא חתרנית, לא מתרפסת”.
את העסק הרשמי החל רפאל לפני כשנה, אחרי שהרעיון התבשל במוחו במשך כמה שנים שבהן חי בעיר. “כרגע אני עובד עם 17 אמנים שאני חושב שיש להם מה להציע לשדה האמנות באל.איי, בהם שמות בולטים כמו רועי ויקטוריה חפץ, רותם רשף, בני אפרת, רקפת וינר עומר ומרתה ריגר. אני מייצג אותם, מחפש עבורם מקומות להציג בהם, מקשר אותם עם אספנים שיתמכו בהם וגם אוצר בעצמי תערוכות של אמנות ישראלית במקביל, אני עורך סיורים בעיר לאספנים ישראלים שרוצים דווקא להתוודע לאמנים אמריקאים מהסצנה המקומית”.
מעט אחרי שהחל במיזם החליט רפאל שחלק ממנו יהיה תוכנית רזידנסי (שהות אמן) שאליה יזמין בכל פעם אמן ישראלי אחר שיעבוד בלוס אנג’לס ויציג בה תערוכה. “אני מזמין את האמנים לעבוד בחדר שמוקצה לעניין בביתי הפרטי ואת הגראז’ הפכתי לחלל תצוגה לתערוכות. זה עניין די נפוץ פה, אנשים שמציגים תערוכות בחניונים ואפילו בתוך הסלון הפרטי שלהם. בזמן שהאמן נמצא פה ברזידנסי אני מסתובב איתו בעיר, מכיר לו אנשים רלבנטיים והוא גם יוצר גוף עבודות בהשראת העיר. בימים אלה, למשל, מוצגת התערוכה של אדר אביעם, שחי ועובד בכלל בברלין, שמציג עבודות שמתייחסות למיתוס של לוס אנג’לס”.