איפה ליו: האמן הסיני בולין שנטמע בצילומיו מגיע לגדר ההפרדה
האמן הסיני ליו בולין נטמע ברקע האובייקטים שהוא מצלם, כדי להעביר מסר נגד רמיסת זכויות אדם ותרבות הצריכה. בראיון לרגל תערוכה בישראל הוא מספר על האתר שהכי מעניין אותו בארץ: גדר ההפרדה
- מחאת ה- me too בעולם הקרמיקה: האמן ואושיית האינסטגרם אריק לנדון מואשם ברשת בהטרדה מינית
- עומד באור: עברי לידר ממציא את עצמו מחדש כאמן פלסטי
- האמן אולף קונמן הופך אופניים הרוסים למיצגי אמנות
בתערוכה מופיע ליו בצילומי פרפורמנס בהם הוא נטמע ברקע התמונה. תצלומיו של ליו הם סוג של מחאה, ובהם הוא מציף את התופעות הקשות מנקודת מבטו בחברה האנושית - רמיסת זכויות אדם, משטור המשפחה, מזון תעשייתי שנמצאו בו חומרים רעילים ותרבות הצריכה בכללה. עבודותיו הוצגו במוזיאונים רבים ברחבי העולם, והוא שיתף פעולה בין היתר עם מעצב האופנה ז’אן פול גוטייה, המוזיקאי ג’ון בון ג’ובי, ואמן הגרפיטי JR שאיתו יצר עבודה ברחבת מוזיאון הלובר.
ליו (46) הגיע לישראל לפתיחת תערוכתו (נעילה: 18.8), וערך סיור לוקיישן לתצלומים שהוא מתכוון ליצור בישראל באוקטובר הקרוב. בין היתר ביקר בירושלים, בבית לחם, בים המלח, בצפת ובתל אביב. הלוקיישן שהכי מסקרן אותו זו חומת ההפרדה.
“בשבילי מציאת הלוקיישן הוא הדבר העיקרי בעבודה”, הסביר ליו בולין בראיון בלעדי ל”כלכליסט”, רגע לפני יציאתו למסע חיפוש אחר אתרים בישראל. “דרך הלוקיישן המתאים אני מוצא את ההקשרים החברתיים והתרבותיים של המקום”.
מה מעניין אותך למצוא בישראל?
“מעניין אותי למצוא מקום להצטלם בו על הגבול. ליד חומת ההפרדה. אנסה לספר דרך הלוקיישן משהו על ההיסטוריה של המקום, שממנו ניתן להבין את מורכבות הסכסוך. אנסה למצוא את התופעות החברתיות וההיסטוריות בישראל ולהגיב עליהן”.
בין עבודותיו של ליו גם מבנה הרוס, מחסום דרכים מבטון בצבעים אפור וצהוב באמצע אוטוסטרדה, מדפי מזון מהיר בסופרמרקט המציגים קופסאות נודלס מפלסטיק, מדרגות נעות באנדרגראונד בלונדון ועוד. הוא מעלים את עצמו מהמרחב בטכניקות הסוואה של צלפים, ובעזרת צוות אסיסטנטים הוא מצייר על פניו ובגדיו צבעים וצורות של האובייקט שבו הוא נטמע. הוא דוגם צבעים מהמקום שאותו בחר לצלם, ובמלאכת מחשבת של צייר, כמו מוחק את הדמות על ידי הצבעים.
עבודות הצילום של ליו הן רק חלק ממכלול יצירתו. בנוסף אליהן הוא פסל וצייר פעיל העוסק בנושאים שונים ונרחבים הנוגעים בעידן הדיגיטלי של היום ובמשמעות הצילום.
את עבודת הצילום הראשונה שבה הוא נטמע בנוף יצר ליו בנובמבר 2005, בבייג’ינג, בפתח מתחם אמנים שבו פעל הסטודיו שלו, אשר ממשלת סין הרסה. בתצלום, בשחור לבן, ליו עומד במרכז הפריים לבוש בבגדים אפורים, נטמע בהריסות ובצבע הבטון שמאחוריו.
“שנתיים לאחר התצלום מחוץ לסטודיו היתה לי הזדמנות להראות את העבודה שלי בצרפת, בקנדה ובאנגליה, ומאז אני מצלם בכל רחבי העולם”, מספר ליו. “אני מוצא בכל מדינה ושפה את הבעיות של אותה תרבות. אני מוצא את עצמי תר ופוגש בעיות בכל רחבי העולם, על מנת לרפא אותן”.
קל לצופים לעכל את האופי המחאתי של עבודותיו. אפשר ליהנות מהמשחקיות והגימיק שבמציאת דמות אנושית - דמות האמן המוחבאת בתמונה. האדם המוסווה הוא שקוף, זה שהמערכת אינה רואה או מחשיבה, אך הוא חי. הוא שורד. גאונותו של בולין היא בכך שמצא דרך להעביר מסר קליט, נוקב וחכם.
“אני משתמש בעבודות הצילומים כדי לשאול על היחסים בין בני האדם לציביליזציה האנושית ”, אומר ליו. “האמנות תמיד מביאה בחשבון את הנפש. באמצעות דימויים אפשר להשפיע ולרפא את האנשים ואת עצמך. זו למעשה עבודתו של האמן”.