"הביטוח הלאומי יפשוט רגל ב-2037? אוסף של קשקושים וספינים"

פקידים בכירים במשרד ראש הממשלה ובאוצר מתנערים לחלוטין מהאזהרות החמורות שהשמיע שר הרווחה, חיים כץ, לפיהם המוסד לביטוח הלאומי עתיד להיכנס כבר בשנת 2022, לגירעון שוטף ועלול לפשוט את הרגל בשנת 2037 - שמונה שנים לפני התחזית בדו"ח האקטוארי הקודם.

בעקבות אותן נבואות של כץ (שבמהלכן לא הציג את הנתונים) הוא גם הציע "פתרונות" לטיפול בבעיה. אותם גורמים ממשלתיים בכירים הגדירו את דבריו של כץ - לרבות צעדי המדיניות שהציע - כ"אוסף של קשקוש וספינים".

גורמים בממשלה ששוחחו עם "כלכליסט" הטילו ספק במספרים של הביטוח הלאומי וסבורים כי הנתונים על הגרעון אינם מדוייקים בלשון המעטה בזאת בגלל הנחות היסוד השגויות במודלים ובתחזיות, הן בצד ההכסות והן בצד ההוצאות (ההפרש הוא הגרעון). לדוגמא, הביטוח הלאומי הניח הנחה שהשכר הריאלי (מרכיב מרכזי לצורך חישוב ההכנסות) יגדל בחצי אחוז לשנה, כאשר השכר הריאלי לפי אותם גורמים, עולה בממוצע בקצב של 1% שלם, כך שעל פני כמה עשורים, זרם ההכנסות עשוי להיות גדול בהרבה לעומת התחזיות. אך אותם גורמים מסבירים כי נכון לעכשיו אין גירעון שוטף ובסך הכל מדובר במניפולציה פוליטית המיועדת להביא להעלאת מסים - דבר שהוא נגד רצונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושל שר האוצר, משה כחלון. כלל הגורמים אשר שוחחו עם "כלכליסט" סברו כי אין כאן "אירוע מאקרו" שמאיים להפיל את המשק.

השר חיים כץ צילום: עמית שעל

גם באוצר הסתייגו מדבריו של כץ, אך במקרה הזה, ההסתייגות הגיעה מצד הפתרונות שהוא הציע. שם מסבירים כי אכן אם היה מדובר בחברת ביטוח פרטית, המוסד לביטוח לאומי היה פושט רגל סביב השנים שצוינו בדו"ח, אך הביטוח הלאומי, הוא רחוק מלהיות חברה פרטית ולכן אין משמעות להפחדות, שכן, מדינת ישראל מחוייבת על פי חוק לשלם את הקצבאות והיא תשלם אותן. יתרה מזו, באוצר מזכירים כי הם מעבירים כל שנה כ-30 מיליארד שקל בשנה מתקציב המדינה כתוספת לגבייה העצמית. בנוסף, מועברים עוד כ-20 מיליארד שקלים בכל שנה עבור פירעון אג"ח מיועדות של המוסד והוצאות הריבית על האג"ח הללו. ככל שיש עודפים שוטפים של הביטוח הלאומי, מונפק בגינם אג"ח מטעם המדינה, שחציו בריבית שוק של אג"ח מדינה וחציו בריבית מסובסדת של 5.5% צמוד למדד.

בהקשר הזה כלל הגורמים הממשלתיים המעורבים בעניין מסבירים בפשטות כי ישנם 3 פתרונות: הגדלת שיעורי ההפרשות למוסד לביטוח לאומי; הגדלת שיעורי המסים הכלליים כדי להגדיל את המימון למוסד באמצעות תקציב המדינה; או קיצוץ בקצבאות. "אין פתרונות קסם וכל השאר זה ספינים" הסביר אחד מהגורמים אשר גיחך לנוכח "סל הפתרונות" לכאורה שהציע שר הרווחה.

לדוגמא, לגבי דרישת כץ לביטול ההסכם הקיים מול האוצר וניהול עצמאי של עודפי ההכנסות, מסבירים הגורמים כי "אין בצעד זה בכדי לפתור את הבעיה של הגירעון האקטוארי של המוסד. ניהול עצמאי של המוסד יגרום לאובדן הכנסות של המוסד בגין סבסוד המדינה ויחשוף את כספי המבוטחים לסיכונים בשוק ההון. מעבר להשפעה הישירה על הגרעון, הדבר יוביל לעלייה משמעותית ביחס החוב תוצר, ובהגדלה משמעותית של הוצאות הריבית .יתרה מזו, הקטנת ההשתתפות בהוצאות הביטוח הלאומי מצד המדינה עקב ביטול ההסכם תביא להחרפת הגירעון האקטוארי של המוסד והקדמת מועד חדלות הפירעון".

והנה עוד הצעה של כץ: "יצירת מנגנון שאינו תלוי בתקציב המדינה (באוצר - א.פ.) להבטחת יציבות פיננסית שוטפת באמצעות עדכון דמי ביטוח לאומי". אותם גורמים מסבירים כי ככל שהופכים את המוסד לעצמאי לחלוטין מהאוצר, ויוצרים מנגנון אוטומטי של עדכון דמי ביטוח, המשמעות המעשית היא העלאת מס של כ-6% בשנה הראשונה, ובכל שנה שלאחר מכן תוספת נוספת של כ-0.2% (כמיליארד שקלים לשנה), על מנת לשמור את המוסד יציב מבחינה פיננסית. "מדובר למעשה בהגדלה של 100% בדמי הביטוח הלאומי לבעלי שכר של עד 6,000 שקלים, שהם האוכלוסיות החלשות ביותר במשק, ושל כמעט 50% לבעלי שכר מעל 6,000 שקלים" הסביר הגורם אשר הגדיר את הצעד של כץ "מכבסת מילים להעלאת דמי הביטוח הלאומי או המסים".

גם לגבי שאר הצעדים ישנה ביקורת נוקבת: במקרה מסוים מדובר על צעד שאינו קוהרנטי כלל וכלל עם הרצון להיות "עצמאיים" ובמקרה השני מדובר ב"תרגיל חשבונאי גרידא - שוב הפתרון הוא אחד מהשלוש" הסביר פקיד בכיר.

אלא שמומחים בתחום שעוקבים אחרי הנושא של איתנות הפיננסית של המוסד מטיחים ביקרות על כץ, אך גם על נתניהו ועל כחלון. "גם באוצר וגם במשרד ראש הממשלה מודעים כי ה"בעיה" טמונה בקצבאות הזקנה הנובעת כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה. הפתרון היחיד שאינו העלאת מס או קיצוץ קצבאות זה העלאת גיל פרישה והצמדה שלו לתוחלת החיים - זה יודע גם נתניהו, גם כחלון וגם הפקידים שלהם. אבל אף אחד מהם לא ידבר איתך על זה. הראשונים כי יש למהלך הזה מחיר פוליטי ואנו בתקופת בחירות. השניים כי זה מעצבן את הראשונים".

מלשכת שר העבודה והרווחה נמסר: "מתפללים שלוש פעמים ביום שהם צודקים ואנחנו טועים. במקום להתמקד בעצם העניין שאין שום ערבות ליציבות הביטוח הלאומי לדורות הבאים מנסים לפגוע בשליח וכנראה נחזור על סאגת העלאת קצבאות הנכות שם שכחו ציבורים שלמים. אף אחד לא רוצה להעלות מיסים אבל לא אנחנו נהיה אלא שנשקר לציבור ונבטיח הרים וגבעות שרשומים על הקרח״.

במשרד האוצר סירבו להגיב לדברים וממשרד ראש הממשלה טרם התקבלה תגובה.