משרד הרווחה: הביטוח הלאומי יכנס לגירעון כבר ב-2022 - שנתיים לפני הצפי; יפשוט רגל ב-2037

הביטוח הלאומי עתיד להיכנס כבר בשנת 2022, לגירעון שוטף - ארבע שנים מוקדם מהצפוי, והוא עלול לפשוט את הרגל בשנת 2037 - שמונה שנים לפני התחזית בדו"ח האקטוארי הקודם. כך עולה מנתונים שהציג שר העבודה והרווחה חיים כץ לפורום שרי הליכוד. למרות הנתונים הקשים הדיון בממשלה בנושא נדחה שוב, הפעם לחודש ספטמבר.

הדו"ח החדש הציג תחזית קודרת כי החל משנת 2022 (במקום 2026 לפי הדו"ח האקטוארי האחרון) התשלומים לציבור צפויים להיות גבוהים מהכנסות הביטוח הלאומי, כולל השתתפות האוצר מתקציב המדינה השוטף. התוצאה היא שהביטוח הלאומי יאלץ להשתמש בקרן הרזרבה שלו, המורכב מאגרות חוב השמורות באוצר, למימון התשלומים. זאת, בהנחה שהאוצר אכן ישחרר את הכסף, בשנת 2037 (במקום 2045 לפי הדו"ח האחרון) הקרן תתרוקן לחלוטין והביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו על פי החוק.

שר העבודה והרווחה חיים כץ צילום: עמית שעל

השר כץ התכוון להציע לממשלה שורה של צעדים מידיים שיש לקדם בדחיפות ע"מ למנוע קריסה של הביטוח הלאומי, אך כאמור נראה שהנושא אינו חשוב לה מספיק.

ואלה הצעדים:

1. סיום ההסכם הקיים עם האוצר על שמירת עודפי ההכנסות של הביטוח הלאומי בצורת אגרות חוב וניהול עצמאי של עודפי ההכנסות. את ההחלטה על סיום ההסכם יכול השר לקבל עד סוף ספטמבר.

2. יצירת מנגנון שאינו תלוי בתקציב המדינה להבטחת יציבות פיננסית שוטפת לביטוח הלאומי באמצעות עדכון דמי ביטוח לאומי.

3. הסדרת תשלומי המדינה לביטוח לאומי – מעבר מתשלום שרירותי כאחוז מגביית דמי ביטוח לשיפוי בגין מבוטחים שפטורים מדמי ביטוח לאומי.

4. ניהול כל הסעיפים שאינם ביטוחיים כחשבון סגור ונפרד מהתקציב הביטוחי, לדוגמה מענק אשפוז לבתי חולים או עבודה מועדפת.

לבעיית האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי שני היבטים. אחד הוא העובדה שהיקף ההתחייבויות שלו גדול פי 3 מהסכום הנשמר באגרות החוב להבטחת ההתחייבויות. השני הוא שכיוון שאגרות החוב הן של המדינה, פירעון שלהן משמעותו קיצוץ של מיליארדים בסעיפים אחרים בתקציב. אין שום ביטחון שכאשר המדינה תידרש לפרוע אותן היא תוכל או תרצה לעשות זאת ולא תקצץ במקום זאת בקצבאות.

מהדו"חות הכספיים של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2017 עולה שהגרעון האקטוארי שלו, המורכב מהיקף ההתחייבות העתידיות בניכוי נכסים עלה מ-403 ל-440 מיליארד, עלייה של 37 מיליארד. זה נובע מכך שהיקף ההתחייבויות גדל מ-643 מיליארד ל-699 מילארד, כלומר גדל ב-56 מיליארד. הסיבה העיקרית לכך היא הגידול בקצבאות הנכים שהקפיץ את התחייבויות ב-35 מיליארד שקלים. עוד סיבות אפשריות לגידול בהתחייבויות הביטוח הלאומי: הגידול בקצבאות הבטחת ההכנסה לקשישים והסיעוד וההימנעות מהעלאת גיל הפרישה לנשים. במקביל היקף אגרות החוב של הביטוח הלאומי השמורות באוצר גדל מ-224 ל-241 מיליארד בלבד, כלומר ב-17 מיליארד בלבד, כשליש.

ועדת הכספים של מועצת הביטוח הלאומי המליצה לאחרונה שלא לאשר את הדו"חות הכספיים של הארגון בשל המלווה ההולך וגדל. הוועדה בראשות רואה החשבון ערן יאראק מביעה אי אמון בכך שהממשלה אכן תהיה מסוגלת או תרצה להחזיר את סכומי הענק שהיא גובה. היא מסבירה ש"אין כנגד אגרות החוב קרן ייעודית באוצר" ו"אין כתב שיפוי מהממשלה כלפי הביטוח הלאומי עבור התחייבויות כלפי אזרחים". היא גם קובעת שיש להבטיח כתב שיפוי כזה בבטוחה של רישום נכס.

יו"ר ועדת הכספים רואה החשבון ערן יאראק אמר שהבעיה העיקרית מבחינתו היא הסעיף בהסכם אגרות החוב לפיו במקרה שהביטוח הלאומי רוצה לקבל את הכסף בחזרה יפתח משא ומתן. "זו שערוריה". לדבריו, כל חברה שיש לה התחייבויות של 700 מילארד אבל נכסים בהיקף של 270 מיליארד הייתה עוברת לטיפול כונס הנכסים הרישמי. הוא דורש להפוך את הביטוח הלאומי לתאגיד עצמאי עם דירקטוריון בעל סמכויות. לדבריו במצב הנוכחי כל הסמכויות הן של האוצר אבל האחרויות של הביטוח הלאומי.