חקר ביצועים: השבוע של חוק הפונדקאות, בג"ץ הלאום והחברות הציבוריות

פונדקאות: מי ישלם בסוף

יידרש זמן, אבל המאבק יצליח, וישראל תהיה אחת המדינות היחידות בעולם שתתיר לגברים להסתייע בפונדקאיות. אחרי מחיאות הכפיים תתעורר מחאה נגדית. נשים יטענו בצדק: "כדי להיות זכאיות לפונדקאות אנחנו צריכות לעבור טיפולי הפריה קשים, בעוד גברים עוקפים אותנו בתור בלי כל קושי. אנחנו מופלות מעצם היותנו נשים". אחר כך יטענו הגברים הנשואים: "זכותנו לפונדקאות תלויה בבריאות האשה שאיתנו, בעוד חברינו הרווקים זכאים לה אוטומטית. אנחנו מופלים מעצם היותנו נשואים". בג"ץ ייקרא לדגל ויקבע: אכן, עקרון השוויון נפגע. הלחץ יוביל לחוק פונדקאות לכולם. בין ההיצע לביקוש, הסיפור יתייקר, ואז יעלו המנצחים: הטורטלים וחבריהם. מפוצצים בכסף ושומרים על הפיגורה, הם יעברו להיריון באאוט־סורסינג, רק כי אפשר. ולכל השאר רק יישאר להישען לאחור ולהיזכר, "אח, איך היינו פעם צודקים ויפים".

אורי תובל

הפגנת המחאה נגד חוק הפונדקאות בתל אביב השבוע צילום: שאול גולן

החברות הציבוריות: הפעם נהדפו

אחת לכמה חודשים מפציע בחיינו מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות - שם מכובס ללוביסט של החברות הנסחרות בבורסה. השבוע האיש, אילן פלטו, ביקש להרחיב את הפטור מפרסום דו"חות רבעוניים, כך שיחול לא רק על החברות הקטנות (עד שווי של 300 מיליון שקל) אלא גם על הבינוניות (עד 600 מיליון). אי אפשר לצפות מפלטו שיחשוב על טובת המשקיעים הפרטיים, על הציבור שהפנסיות שלו מושקעות בבורסה ועל מנהלי החסכונות שלנו שצריכים לקרוא את הדו"חות כדי להשקיע באופן הטוב ביותר. זה התפקיד של רשות ניירות ערך, וטוב היה לגלות שהיא אכן דחתה את הצעת הלוביסט, בעידוד איגוד קרנות הנאמנות שהתנגד לה. עוד יום שבו מישהו ניסה לרמוס את האינטרס של המשקיע הקטן, אבל שומרי הסף הצליחו להגן עליו.

גולן פרידנפלד

אילן פלטו צילום: עמית שעל

סירקין דרום: ניצחון שהוא הפסד

מתחם "סירקין דרום", שמיועד ל־4,000 דירות, היה תקוע תקופה ממושכת בגלל התנגדות ציבורית רחבה בפתח תקווה הסמוכה לו. השבוע התברר שלנוכח ההתנגדות והעיכוב, הוא פשוט יעבור לשכנה אלעד, שתבנה בו בשמחה. כך שהשכונה תקום, הפתח־תקוואים שמתנגדים בכל זאת ייתקעו איתה ועם הפקקים שהיא תייצר, אך במקום שהיא תאכלס את צעירי העיר (ותכניס לה כסף), היא תשמש את השכנים החרדים. יש כאן שיעור לא רע על הבעיה עם "מחאות התכנון": מי שבדרך כלל מובילים אותן הם בעלי דירות משכבות מבוססות, וכשהם מתנגדים לבניית שכונות חדשות בסופו של דבר הם מסלקים מהעיר את הדור הצעיר, שמשווע לדיור. באלעד, לעומת זאת, מבינים שעוד לפני המאבק על איכות החיים צריך קורת גג.

נמרוד בוסו

בסיס סירקין צילום: טל כהן

בג"ץ הלאום: מבחנים דרמטיים

שלושה ח"כים דרוזים ממפלגות שונות, אכרם חסון, סאלח סעד וחמד עמאר, עתרו השבוע נגד חוק הלאום, והציבו את בג"ץ בפני אתגר שנראה שאי אפשר לעבור. חוק הלאום הוא חוק יסוד, כלומר יש לו מעמד חוקתי; אין בעולם המערבי תקדים לכך שבית משפט מבטל חוקה (חריגים נרשמו בהודו ובטורקיה). השאלה היא אם השופטים יזדעזעו מגזענותו של החוק עד כדי יצירת תקדים מרעיש של ביטול חוק יסוד, או שימצאו נימוק להכיל אותו ויסבירו איך זכויות המיעוטים בישראל מוגנות בחוקי היסוד האחרים. להרכב השופטים יהיה משקל ניכר בדיון ובהכרעה הזאת, כך שהבג"ץ הזה יאפשר גם לבחון עד כמה הצליחה שרת המשפטים איילת שקד במינויי השופטים שהובילה - האם ה"יהודים" יגברו על הדמוקרטים והשמרנים על האקטיביסטים?

משה גורלי

חברי הכנסת מצלמים סלפי לאחר חוק הלאום צילום: עמית שאבי

האג"ח לאסיה: מסוכנת? ישראל?

הסלמה בדרום, אזעקות בצפון, אזהרות מסע תכופות ורפיוטיישן רב שנים של מדינת מלחמה — מבחינת רוב העולם ישראל היא אזור בסיכון. אבל לא מבחינת קרן ממשלתית אחת של מדינה עלומה באסיה, שאגף החשב הכללי בראשות רוני חזקיהו הצליח השבוע לשווק לה הנפקת חוב פרטית, אג"ח של 250 מיליון יורו בריבית הנמוכה אי פעם, 0.05%. זו ריבית שמגלמת אפס סיכון, לא בדיוק ההגדרה המקובלת למדינת ישראל. לא ברור מה בדיוק האינטרסים של הקרן האסייתית, אבל אם זה מה שמוכנים לקחת במצב הנוכחי, אולי כשיהיה כאן שלום עוד ישלמו לנו על גיוס הון.

אדריאן פילוט

רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר צילום: אוראל כהן

אפל ואמזון: המירוץ לטריליון

יש סיכוי לא רע שהדו"חות הרבעוניים של אמזון או אפל, שיוצאים בימים האלה, יביאו את שווי אחת החברות או שתיהן לטריליון דולר. זה שווי חסר תקדים בהיסטוריה לחברה כלשהי, והמשמעות שלו בעיקר סמלית. כי שתי החברות הראשונות שיחצו את רף הטריליון הן לכאורה חברות שממוקדות במוצרי צריכה, אבל הן ממציאות את התחום מחדש תוך שהן הופכות את הטכנולוגיה למוצר צריכה. אחת הפכה מכשירי פרימיום לפופולריים, אבל היא נסמכת יותר ויותר על מכירת שירותים (מוזיקה, טלוויזיה, ענן וכו'). האחרת התחילה כזירה לממכר מוצרים פיזיים, אבל כיום עיקר הרווחים שלה מגיע משירותי ענן, ולצדם היא מוכרת עוד סל שירותים שלם (מוזיקה, טלוויזיה, בקרוב שירותי בריאות). אפל ואמזון בנויות על ללכוד לקוחות דרך דלת צרה של "מוצר", ולהפוך כל אחד מהם למקור בלתי נדלה של רווחים פוטנציאליים ממכירת שלל טכנולוגיות. כך מה שהיה בעבר רק מונופול עסקי נהפך למונופול על כל החיים שלנו. לא פלא שהוא שווה טריליון דולר.

הגר רבט

מנכ"ל אפל, טים קוק צילום: רויטרס

סין באפריקה: הזירה שתשנה הכל?

נשיא סין שי ג'ינפינג יצא השבוע למסע דילוגים באפריקה כדי להדק את הקשרים הכלכליים עם היבשת. עם רואנדה שי כבר חתם על סדרת הסכמים, שבין השאר מבטיחים הלוואות סיניות לשיפוץ בתי חולים ולהקמת נמל תעופה במדינה האפריקאית. עם סנגל הוא סיכם על שיתוף פעולה ביוזמת דרך המשי החדשה - פרויקט אדיר ממדים שנועד להחיות נתיבי סחר עתיקים בין סין לשאר העולם, ושסנגל שעל חופי מערב אפריקה יכולה לשחק בו תפקיד חשוב כנמל נוח בדרך למזרח ארצות הברית. כל אלה מתאפשרים בעיקר בזכות העובדה שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לא ממש מגלה עניין באפריקה. כשהכלכלה הגדולה בעולם לא בתמונה, הוואקום הוא פוטנציאל פריחה לכלכלה מספר 2. ואפריקה - 20% מהשטח היבשתי בעולם וכ־17% מאוכלוסייתו - עוד עשויה להיות, סוף סוף, זאת שתשנה לגמרי את המאזן הגלובלי.

תמר טוניק

גל שריפות: צריך להכניס למודל

זה היה אמור להיות הקיץ שבו יוון תסיים את תוכנית החילוץ שנועדה לשקם את הכלכלה שלה ותתחיל במסע בחזרה אל הנורמליות. אבל אז הגיעו שריפות הענק וסביבותיה באתונה, שעד אמצע השבוע הרגו 74 בני אדם. כפר שלם, מאטי, נשרף. נופשים ברחו מהאש אל הים כדי לטבוע. שריפות משתוללות גם בשבדיה, נורבגיה ופינלנד, שסובלות מהבצורת החמורה ביותר זה 74 שנה. בהן לא היו דיווחים על פצועים או הרוגים; עניין של צפיפות אוכלוסין. הקיץ הזה בפרט, והשנים האחרונות בכלל, מוכיחים שמודלים כלכליים - כאלה שמחשבים צמיחה, חוזים התאוששות, יודעים להכיל גם משברים ותיקונים - חייבים לשקלל גם את שינוי האקלים.

רן אברמסון

השריפות ביוון השבוע צילום: רויטרס

מסוט אוזיל במכתב הפרישה שלו מנבחרת הכדורגל של גרמניה, שבו הוא האשים את יו"ר ההתאחדות הגרמנית בגזענות