כחלון: "יוקר המחיה ירד", גבאי: "הוא עלה"; מי צודק?

בתחילת החודש התראיין משה כחלון בתכנית "פגוש את העיתונות" ומנה את הישגיו כשר אוצר. כחלון אמר, בין השאר, כי "מאז שאני שר אוצר, לפי ה-OECD לפחות, יוקר המחיה ירד פה בין 5% ל-7% אחרי 15 שנים". יום לפני כן התראיין ברדיו תל אביב יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי. גבאי מנה את המטרות המוצהרות, לדידו, של הממשלה הנוכחית ותהה אם היא מקיימת את הבטחותיה. בתחום הכלכלה אמר גבאי ש"יוקר המחיה רק עולה, לא יורד".

מימין: כחלון וגבאי. אחד מעלה ואחד מוריד - ושניהם מטעים צילומים: אוראל כהן ואלכס קולומויסקי

השאלה הראשונה שצריך לשאול את השניים, אם כך, היא - כשאתה אומר "יוקר מחיה", למה אתה מתכוון? מערכת המשרוקית פנתה לכחלון ולגבאי כדי לקבל תשובות. דובר מטעם כחלון שלח לנו קישור לאתר ה-OECD, והדגיש שכחלון התכוון לירידת מחירי המזון. בנוסף הוא צירף קישורים לשתי כתבות בנושא ירידת מחירי המזון, שפורסמו לאחרונה בכלכליסט ובישראל היום. אז בדקנו.

לפי ה-OECD, מאז ששר האוצר נכנס לתפקידו במאי 2015 ועד למאי 2018 מחירי המזון אכן ירדו, אך לא ב-5-7% כפי שאמר השר, אלא ב-1.2% בלבד. הכתבות ששלח הדובר אכן העידו על ירידה של 5% במחירי המזון, אך הן לא כיסו את התקופה שחלפה מאז כניסתו של כחלון למשרד האוצר, אלא את התקופה שהחלה בנקודת השיא שנרשמה באוקטובר 2015. וחשוב מכך: שתי הכתבות לא התייחסו ליוקר המחיה בכללותו, אלא רק למחירי המזון. ירידה במחירי המזון אינה מעידה בהכרח על ירידה ביוקר המחיה, משום שהיא מביאה בחשבון רק מרכיב אחד מתוך סל המוצרים הבסיסי, ואינה מתייחסת למרכיב השכר.

אז מה היה לנו? שניים מהפוליטיקאים הבכירים בישראל העלו טענות הפוכות על נתון שהציבור רואה בו מדד מהימן להצלחתה של מדיניות כלכלית. אף אחד מהם לא ממש טועה, אבל אף אחד מהם גם לא ממש צודק. מאחר שאין מדד רשמי ליוקר המחיה, פוליטיקאים יכולים לטעון לגביו טענות שונות שיתאימו לתמונת המצב שהם רוצים להציג. בקביעת מדיניות ויעדים כלכליים, נתונים הם הנשק החשוב ביותר. אחרי שלמדנו את העובדות ואת הנתונים, אנחנו יכולים לבסס עמדות פוליטיות וערכיות, ולבחור במדיניות שאנחנו מאמינים שתהיה הנכונה ביותר עבורנו. קשה לקבל החלטות כאלה כשהנתון המצוטט כלל אינו נמדד באופן רשמי.

הכותב הוא חבר מערכת ׳המשרוקית׳ לבדיקת-עובדות