השופט סולברג: "מותר להיות אגרסיבי, אבל אדרי הורשע כי הוא פעל להשפיע על השער"
בית המשפט העליון דן אתמול בערעור של דוד אדרי, סמנכ"ל פסגות לשעבר שהורשע בתרמית אג"ח. עורכת דינו: "עולה מהכרעת הדין תחושה קשה של ריבוי שגיאות. קיבלו את טענותינו אך התוצאה היא הרשעה"
לחצו כאן לערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט
"מהכרעת הדין עולה תחושה קשה של ריבוי שגיאות. קיבלו את טענותינו אבל התוצאה היא הרשעה", כך אמרה אתמול עו"ד נוית נגב, הסנגורית של סמנכ"ל הברוקראז' לשעבר בבית ההשקעות פסגות דוד אדרי, בדיון בבית המשפט העליון בערעור שהגיש על הרשעתו. פרשת פסגות היא אחד מתיקי ניירות הערך הגדולים והמורכבים שהתנהלו בשנים האחרונות.
במסגרת גזר הדין, שניתן באפריל 2017 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוטלו עונשי מאסר חמורים: 4.5 שנים הוטלו על אדרי ו־2.5 שנות מאסר על שי בן דוד, מנהל חדר המסחר לשעבר של בית ההשקעות, שהורשע גם בפרשה.
על פי גזר הדין, בחשבון הנוסטרו של פסגות נצברו רווחים תרמיתיים של עשרות מיליוני שקלים כתוצאה מפעולות המרמה של אדרי ובן דוד בשנים 2009-2007; "יותר מבכל תיק אחר שהובא בפני בית משפט זה", ציין השופט חאלד כבוב. פסגות שילם קנס של 150 מיליון שקל בשלב מוקדם של החקירה, כדי להימנע מהעמדה לדין.
- ביהמ"ש העליון דן בערעור של סמנכ"ל פסגות לשעבר שהורשע בתרמית אג"ח
- דוד אדרי סידר לאייפקס חיתום גיוס חלק בצ'וזן האמריקאית
- דנציגר עיכב את ביצוע המאסר של מורשעי פסגות: "סיכויי הערעור אינם קלושים"
במהלך הדיון טענה נגב כי בית המשפט המחוזי הרשיע את אדרי כי הוא היה אגרסיבי בפעולותיו במניה. השופט נעם סולברג ענה לה כי "מותר להיות אגרסיבי, אבל אדרי הורשע כי פעל להשפיע על השער".
אדרי הרוויח והתרברב
בגזר הדין ניסה כבוב "לצבוע", עד כמה שניתן, את הרווחים התרמיתיים שהופקו בכל אחת משלוש הפרשות שבהן הרשיע את שני המעורבים - הן לבית ההשקעות והן לכיסם של אדרי ובן דוד. כבוב ציין למשל כי בפרשה הראשונה - של הרצת חמש אג"ח של המדינה לקראת מכרז החלף של משרד האוצר - הפרקליטות הגישה לבית המשפט תמליל של האזנת סתר. בשיחה המוקלטת מתרברב אדרי בדיעבד שהרוויח באותו מכרז הנוסטרו של פסגות 90-75 מיליון שקל כתוצאה מהפעילות האסורה.
65 מיליון שקל בשלוש שנים
גזר הדין כלל גם נתון מסקרן על סכומי הכסף הגבוהים שהרוויחו אדרי ובן דוד באותם ימים. כספים אלה נובעים, בחלקם לפחות, מהבונוסים שנגזרו מרווחים תרמיתיים שנכנסו לקופתו של פסגות. זאת לאור נוסחת התגמול של השניים, שיצרה קשר ישיר בין ביצועי הנוסטרו לבונוסים שלהם. לטענת הפרקליטות, נוסחת התגמול היתה מניע בולט לתרמית. "אדרי", ציין כבוב בגזר הדין, "קיבל ב־2009-2007 שכר ופרמיות ב־65 מיליון שקל.
הפרמיה שקיבל ביחס לשנת 2007 (השנה שבה בוצעה הרצת אג"ח המדינה - ת"ג) היא יותר מ־27 מיליון שקל. בן דוד זכה לפרמיה של כ־20 מיליון שקל בשלוש השנים האלה, מתוכם כ־7.5 מיליון שקל פרמיה ל־2007". עם זאת, כבוב סייג ואמר כי לא ניתן ליחס את מלוא הבונוסים שהשניים קיבלו במהלך 2007 לפעילות התרמיתית.