17 שנה אחרי אסון ורסאי: מכוני בקרת בנייה החלו לפעול

17 שנה לאחר אסון אולמי ורסאי שגבה את חייהם של 23 איש, ו־14 שנה לאחר שוועדת זיילר שהוקמה בעקבות האסון המליצה על הקמת גופים לפיקוח על תקינות הבנייה - נפתחו אתמול רשמית שלושת מכוני הבקרה הראשונים. זאת לאחר שמינהל התכנון העניק לשלושה רישיונות. השלושה הם ניסים שוקר הממוקם בירושלים, אלפא סייט בתל אביב ואיי.אי.אס הפועל ביבנה. שלושה מכונים נוספים כבר הוסמכו על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות אך טרם קיבלו רישיון.

תחילת עבודת המכונים מהווה מהפכה בתחום רישוי המבנים. כאשר לצד עבודת ועדות התכנון והבנייה המקומיות, שימשיכו לבדוק כי הבקשות להיתר הבנייה עומדות בהוראות התוכנית התקפה לשטח, יפעלו גם המכונים אשר יבצעו בקרה הנדסית. בקרה זו תכלול את בדיקת תוכנית הקונסטרוקציה שמגיש המהנדס מטעם היזם, ולאחר מכן, לאורך תקופת הבנייה, ביקורים באתר הבנייה עצמו על מנת לעמוד על איכות הביצוע.

האסון באולמי ורסאי. בעקבותיו הוחלט להקים גופים לפיקוח צילום: שאול גולן

עוד כוללים המכונים בקרים מטעם גופים שאישורם נדרש לצורך הוצאת ההיתר, באופן אשר חוסך ליזם את הצורך לפנות לגופים אלה בעצמו. בשלב זה כוללים המכונים בקרים מטעם רשות הכיבוי וההצלה ומטעם פיקוד העורף. בעתיד, וככל שהפרויקטים שיגיעו לביקורת במכונים יהפכו למורכבים יותר, ייכללו במסגרת השירות שייתנו המכונים גם בקרים מטעם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.

תחילת עבודת המכונים נעשית באופן הדרגתי. בשלב ראשון רק מבנים למגורים אשר בהם מינימום שש דירות ואשר גובהם אינו עולה על 29 מטר (כתשע קומות) נדרשים לפנות אל מכוני הבקרה.

בנוסף, בפברואר האחרון קבעה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת כי במהלך שנת עבודתם הראשונה של המכונים, עד אפריל 2019, תהיה הפנייה אליהם מצד הקבלנים וולונטרית ולא מחייבת. החל מ־1 באפריל תהפוך הפנייה לחובה.

על מנת לפצות את בעלי המכונים אשר השקיעו מאות אלפי שקלים בהקמתם, נקבע כי בתקופה זו תספק המדינה רשת ביטחון לששת המכונים שהוסמכו, ותדאג להשלים את הכנסתם למינימום של 100 אלף שקל בחודש, במידה שלא יגיעו אליו בעצמם.

במקביל, נקבע סל של תמריצים לקבלנים על מנת לעודד אותם לפנות אל המכונים. ראשית, המדינה תישא במימון מלא של האגרות שנדרשים הקבלנים לשלם למכון, אשר עומדות על כמה עשרות אלפי שקלים לכל פרויקט, בהתאם להיקפו.

בנוסף לכך, כל קבלן שיפנה לביצוע בקרה במכון יתומרץ במענק של 20 אלף שקל. תמריץ זה יוגבל עד לגג של 240 פונים ראשונים.

הענקת הרישיונות כעת באה בעקבות שרשרת של דחיות בהתחלת פעילות המכונים. ב־2014 קידם גדעון סער בעת שכיהן כשר פנים את החוק להקמתם, והקול הקורא להקמתם פורסם כבר בשנת 2015. הכוונה המקורית היתה כי המכונים יחלו לפעול ב־1.1.2017, אך מאז נדחה המועד פעם אחר פעם. פעמיים, פעם אחת בשנה לינואר 2018, לאחר מכן בשלושה חודשים נוספים לאפריל 2018, ופעם נוספת כאשר נקבע כי תחילת הפעלתם באופן מחייב תיעשה רק באפריל 2019.

כעת מקווים במכונים כי התמריצים שמציעה המדינה אכן יצליחו לגרום לקבלנים לפנות אליהם.לדברי האדריכל אסא זהר, מנהל מכון הבקרה אלפא סייט, המכון חוסך גם את האגרה שנהגו יזמים לשלם לרשות הכבאות וההצלה שעשויה להגיע עד לסך של 10,000 שקל להיתר. "בימים האחרונים פונים אלינו לא מעט יזמים שמבקשים לזרז את הליכי התכנון על מנת שיוכלו ליהנות מההטבה, ובעיקר לאפשר למערך התכנון והרישוי שלהם להתנסות בעבודה מול מכון הבקרה לקראת אפריל 2019 ־ המועד שממנו תהייה זו חובה חקוקה לקבל את אישור מכון הבקרה להיתר הבניה", אמר.

אבנר עציון, מנכ"ל מכון ניסים שוקר, אמר כי המכון מצוי בהליכי הידברות ראשוניים עם קבלנים, ו"כעת עם קבלת הרישיון אני מקווה שפעילות הבקרה הממשית תצא לדרך", אמר.