כאן גרים בכבוד: יעד שנתי של 7,200 יחידות דיור לדיור הציבורי

התכנית האסטרטגית למערך הדיור הציבורי בישראל, "לגור בכבוד", הוצגה בשבוע שעבר על ידי שר הבינוי והשיכון יואב גלנט. התכנית, שתוגש ביולי כהצעת מחליטים לאישור הממשלה סמוך ליום הדיור הציבורי בכנסת, מציבה יעד להוספת 7,200 דירות לדיור הציבורי מדי שנה, וכ-73 אלף דירות במשך עשור. זאת בין השאר באמצעות צעדי מיסוי, תכנון והפרשה מתקבולי קרקע.

שורה של תיקוני חקיקה בחוק התכנון והבנייה וחוק עידוד השקעות הון מעמידים את התכנית השאפתנית של משרד הבינוי והשיכון בספק, וככל הנראה יישומה בפועל לא יקרה בטווח הזמן המיידי. כיום, ממתינים בתור לדיור ציבורי כ-3,800 משקי בית זכאי משרד השיכון וקרוב ל-30 אלף משקי בית זכאי משרד הקליטה.

"תכנית 'לגור בכבוד' מהווה פתרון אמיתי לבעיית הדיור הציבורי במדינת ישראל, דבר שלא נעשה בעבר", אמר השר גלנט. "זוהי בשורה של ממש למאות אלפי משפחות חסרות דיור במדינת ישראל, המסתייעות במשרד הבינוי והשיכון. באמצעות תכנית זו, מלאי הדירות לדיור הציבורי יגדל בכל שנה ב-7,200 דירות חדשות. עם כניסתי לתפקיד שמתי למטרה את החזרת הטיפול בתחום השיכון שהוזנח במשך שנים רבות. כיום אנו באים עם תכנית שמהווה פריצת דרך בתחום הדיור הציבורי ותהווה את הבסיס להתייחסות לכל דבר הקשור לדיור הציבורי בעתיד. אני מברך את אנשי משרד הבינוי והשיכון על העבודה המאומצת. אנו נמשיך לפעול במלוא המרץ על מנת שהתכנית תיושם ותצא לדרך".

קרית גת צילום: באדיבות דוברות עמידר

הודות לעודף התקציבי של רמ"י

צעדי התכנית האסטרטגית כוללים הפרשת 10% מתקבולי קרקע מדינה לטובת רכישת דירות לדיור הציבורי, זאת בזכות הגידול המשמעותי שחל בהכנסות רמ"י מקרקע מדינה בשנים האחרונות. לפי משרד הבינוי והשיכון, מדובר בתקציב שיאפשר להוסיף בכל שנה כ-700 דירות למאגר הדיור הציבורי. לצורך התכנית יגויסו כספים נוספים באמצעות סבב אג"ח להקצאת מיליארד ששקלים לרכישת דירות, וכך, אומרים במשרד הבינוי והשיכון, תתווספנה 800 דירות.

צעדים נוספים ליישום התכנית: יישום מודל משכנתא רוכשת המאפשר לרכוש מכספי קרן הדיור הציבורי ארבע דירות לעומת דירה אחת שנרכשת כיום. המהלך נשען על שימוש בתשלומי שכר הדירה הניתנים בכל חודש לממתינים לדירה, לצורך החזר משכנתא. בתום 25 שנים הדירה עוברת לבעלות הדייר. הדירה בבעלותו יוצרת הון עצמי שיועבר לדורות הבאים ומוציאו ממעגל העוני. קיימת תשתית ליישום מיידי, במהלך שיניב 1,000 דירות בכל שנה; הגדלת זכויות תכנוניות תמורת בניית דירות לדיור ציבורי. באמצעות קביעת ייעוד סטטוטורי לדיור ציבורי בחוק התכנון והבנייה, בהיקף של כ-5% מהדירות המתוכננות בכל רחבי הארץ ואף בקרקע פרטית. ההקצאה הגיאוגרפית תיעשה על פי מדיניות שתיקבע במשרד הבינוי והשיכון ובהתאם לצרכים הקיימים. ההגדלה תיעשה באמצעות חקיקה אשר תעגן כללי רגולציה ואשר תניב 2,000 דירות מדי שנה; יצירת תמריצי מיסוי לבנייה חדשה והתחדשות עירונית. תמריצים כלכליים במיסוי לטובת בניית דירות חדשות למלאי הדיור הציבורי, באמצעות הרחבת תכולת חוק עידוד השקעות הון בכל הנוגע להטבות מס, בדומה למודל דיור להשכרה. המהלך יניב כ-2,000 דירות מדי שנה; הקצאת 5% משיווק מכרזי מחיר למשתכן לטובת הדיור הציבורי. מדובר ביישום מלא של החלטת ממשלה שאושרה, תוך מימוש באזורי ביקוש גבוהים לדיור הציבורי (כ-30 אלף). מהלך שיניב כ-1,500 דירות מדי שנה; הכנסת קבוצות מוחלשות נוספות למעגל הזכאות – מתן תמיכה ממשלתית מלאה על ידי דיור ציבורי/סיוע ריאלי בשכר דירה לקבוצות ראויות נוספות לסיוע: משפחות חד-הוריות המתקיימות מדמי מזונות של ביטוח לאומי, נכי נפש, משפחות עובדות עם שכר נמוך משמעותית מהשכר הממוצע במשק.

עוד מפרטת התכנית צעדים להעלאת רמת התחזוקה בדיור הציבורי ולהקמת צוות בדיקה חיצוני לניהול המלאי הקיים של דירות דיור ציבורי.

לפי משרד הבינוי והשיכון, בשנת 2014 נרכשו 6 דירות לטובת דיור ציבורי, לעומת רכש של 1,770 דירות שבוצע עד כה בכהונת הממשלה הנוכחית; בוצע גיוס של מיליארד שקלים לרכש דיור ציבורי; נבנו 2,650 דירות לקשישים דיירי דיור ציבורי; הוגמשו קריטריונים; שופצו כ-600 דירות בפריפריה; ובין השאר בוצע מהלך למיצוי זכויות שהכניס כ-20 אלף זכאים נוספים למעגל הסיוע.

בהתייחסו לקרע לכאורה בינו לבין שר האוצר משה כחלון, כפי שפורסם ב"כלכליסט", אמר גלנט: "יש כמיליון איש שמסתייעים בדיור ציבורי וצריך לתת פתרונות. אם לא נטפל היום, הבעיה תהפוך גדולה יותר. זה יגיע להצעת החלטה בממשלה".