די לאמנות בחינם: האם יתוגמלו האמנים המציגים בתערוכות?

איגוד האמנים הפלסטיים עשה באחרונה צעד חשוב להגנה על אמנים צעירים ובכירים כאחד שלא מקבלים תגמול הולם על עבודתם. האיגוד פרסם תעריפון שכר לאמנים, וזו הפעם הראשונה בישראל שתעריפון כזה מתפרסם. כרגע הוא בגדר המלצה עבור מוסדות שונים הנתמכים על ידי עיריות או תקציב ממשלתי, כמו גלריות עירוניות.

עד כמה שהדבר יישמע משונה, סקטור האמנות הוא היחיד בארץ שבו עובדים נותני שירות אך לא מקבלים שכר על עבודתם. הם מקבלים מימון להפקת תערוכותיהם, אך הם עצמם לא מקבלים כל תשלום על שעות עבודתם בתכנון התערוכה והקמתה ולא על השתתפות בהרצאות, ימי עיון ושיחי גלריה שמהווים חלק בלתי נפרד מפעילות סביב כל תערוכה. הרגע היחיד שבו אמנים מקבלים תשלום הוא במעמד מכירת עבודת אמנות. התעריפון ממליץ מעתה לשלם לאמן 20% מגובה תקציב התערוכה או 10,000 שקל, הגבוה מבין השניים, ובנוסף לכך שכר שעתי שנקבע על פי גיל ושלב בקריירה, בתוספת החזר הוצאות נסיעה. עבור רב־שיח שמתלווה לתערוכה המחיר המומלץ הוא 400 שקל, ועבור הרצאה נעים המחירים בין 750 ל–1,300 שקל.

צילום: תומי הרפז

"השאיפה שלנו שהתקציב כולו יגדל", אומרת האוצרת עדי אנגלמן, מנהלת קשרי ממשל ומוסדות באיגוד האמנים שהובילה את גיבוש התעריפון. "פנינו במקביל למשרד התרבות בבקשה להגדלת תקציב תערוכות בשיעור שיאפשר את הדרישה הזאת. זה יארך עוד זמן, אך אנחנו נמצאים בקשר עם משרד התרבות על המהלך". על השאלה כיצד נוצרה הנורמה של אי־תשלום לאמנים, עונה אנגלמן שתפיסת אי־תשלום לאמנים נטועה עמוק בקרב האמנים עצמם. "בדרך כלל אמנים מונעים מדחף היצירה והרצון להציג לציבור", מסבירה אנגלמן, "הם פחות מודעים כלכלית. אנחנו באיגוד רוצים לעורר באופן אקטיבי את המודעות הזאת אצל האמנים. הטיעון של המוסדות הציבוריים הוא שהפקת העבודה עצמה שווה כסף, ושלאחר מכן יוכל האמן למכור את עבודותיו ולהרוויח, אך זה לא תמיד קורה", מסבירה אנגלמן ומוסיפה שלאמנות מעמד מורכב: "היא שייכת לעולם הרוח והתרבות ואי אפשר להתייחס אליה כמוצר או כסחורה. מנגד, לעבודה ולשירות שאמנים נותנים בתערוכה ניתן להתייחס כמי שנותנים שירות למוסד, ואמורים להיות מתוגמלים בשכר".

"הרבה פעמים הסיטואציה מופרכת לגמרי", אומר האמן ד”ר שחר פרדי כסלו, יו”ר איגוד האמנים. "אתה מציג תערוכה, מסתכל לצדדים ורואה שהנגר, האוצר ומנהל הגלריה מקבלים תשלום ואתה לא. זה מוזר. איך משנים את זה? אני לא חושב שעל ידי מרד או מחאה של האמנים. הכל יקרה בהדרגה. אנחנו מקווים שהגלריות הציבוריות יירתמו לעניין ונפעל יחד מול משרד התרבות להגדלת התקציב. אנחנו לא רוצים שיקוצצו כספי הפקת התערוכות, המטרה היא להגדיל את העוגה".

בשנת 2016 פורסם מחקר מקיף מטעם איגוד האמנים על האופן שבו פועל תחום האמנות הפלסטית בישראל. את המחקר כתבו האמנים איתן שוקר ורועי פביאן יחד עם עו”ד נורית אשר פניג, ובו נכתב: "היקף התמיכה של מינהל התרבות בתחום האמנות החזותית הוא נתח מזערי ובלתי פרופורציונלי לתחומי התרבות האחרים. האמנות החזותית בארץ סובלת מתת־תקצוב משמעותי ביחס לקולנוע, לתיאטרון ולמוזיקה. בניגוד לאמנויות הבמה, שם השחקנים, הרקדנים והיוצרים מקבלים משכורות מהמוסדות הנתמכים, האמנים הפלסטיים אינם מקבלים שכר מכיוון שאינם מועסקים על ידי הגלריות והמוזיאונים". בעיני שוקר, שכיהן בעבר כיו”ר האיגוד, הנורמה הקיימת "נובעת גם מאנשי העולם העסקי שגילו שניתן להפעיל אמנים מבלי לשלם להם. "זו תופעה שאינה ייחודית לישראל", מסביר שוקר, "אבל כאן זה יותר קיצוני כיוון שהשוק קטן ואין הרבה אפשרויות. אני מרגיש שהיום האמנים בשלים לשינוי".