הנפקת המטבעות הדיגיטליים - חייבים שת"פ של הבנקים

בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה לפיה מיזמים מגייסים כספים מהציבור בדרך של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים (מטבעות דיגיטליים) כאמצעי מימון אלטרנטיבי. תופעה זו תופסת תאוצה, ולפי ההערכות בשנת 2017 גויסו בדרך זו מעל ל- 6 מיליארד דולר.

אבן היסוד בתהליך שהוביל למודל פיננסי חדשני-טכנולוגי לגיוס כספים, המכונה Initial Coin Offering, ובקיצור – ICO, הונחה כבר בשנת 2015, אז הושק פרוטוקול את'ריום (Ethereum) שיצר תשתית ושפת תכנות פשוטה יחסיתהמאפשרת ליצור בהרכבה אישית מטבעות וחוזים חכמים המובנים במטבעות קריפטוגרפיים (טוקנים). האפשרויות שמספק את'ריום הביאו להשקתם של מטבעות רבים על בסיסו, וכך צמחה תעשייה שלמה של הנפקת טוקנים המקנים זכויות במיזמים שונים ומכירתם לציבור לצורך מימון אותם מיזמים.

תעשייה זו מתאפיינת בשונות רבה, וניתן למצוא בה מגוון רחב של מיזמים השונים זה מזה באופי פעילותם, בזכויות שמקנים הטוקנים במיזמים אלה, בהיקף ובשיטת הגיוס, בהיקף הגילוי שהםמספקים ועוד. פופולריות ה-ICO בקרב המיזמים נבעה מכך שהוא מאפשר למיזמים טכנולוגיים חדשניים בתחילת דרכם לגייס כספים בזמן קצר יחסית ולצמצם את הסתמכותם על הגורמים המממנים המסורתיים כמו קרנות הון-סיכון.

צילום: שאטרסטוק

כמו כן, ה-ICO מאפשר ליזמים לגייס כספים מבלי לדלל את אחזקותיהם בחברה ככל שהטוקנים מקנים זכויות שימוש במוצר החברה בלבד, ומאפשר למיזמים, ובעיקר אלה המציעים פלטפורמות למתן שירותים נוספים, ליצור מודל עסקי יוצא דופן שבו המשקיעים לוקחים חלק פעיל בהיבטים רבים של המיזם, לדוגמה על ידי השתתפות בכתיבת הקוד הטכני או שימוש פעיל בפלטפורמה עצמה באמצעות המטבעות. אפשרות זו מהווה יתרון גם מנקודת מבטם של המשקיעים אשר מתאפשר להם להשתתף בפיתוח המוצר או השירות וכך לתרום להצלחתו.

אולם, מלבד היתרונות הרבים הגלומים בשוק זה, בצדו מצויים סיכונים אשר יש לקחת אותם בחשבון. בחלק מההנפקות התגלו מקרים של תרמיות ומניפולציות במסחר, ואף פרצות אבטחה שהובילו לאובדן כספי משקיעים ויזמים. יש הסבורים כי תחום הנפקות המטבע מצוי בשלבי בועה פיננסית, בדומה לתעשיית האינטרנט בתחילת דרכה, וכי חלק מעסקאות אלו הינן רק דרך לעקוף את האסדרה הקיימת על גיוס הון מהציבור.

משום שיזמים ומפתחים ישראלים נחשבים לדומיננטיים בתעשייה הבינלאומית של תחום המטבעות הקריפטוגרפיים, ומשום שבישראל פועלות מספר לא מבוטל של חברות שבוחנות, נמצאות במהלך או אף ביצעו ICOs במהלך השנה האחרונה, רשות ני"ע הקימה ועדה ייעודית שתכליתה לבחון האם ואיך ניתן להסדיר את השוק כדי להגן על המשקיעים מפני הסיכונים שתוארו לעיל. לשם כך, הוועדה למדה ואפיינה את המיזמים שפנו למסלול ה-ICO, ובמרץ 2018 המציאה דו"ח ביניים להערות הציבור בו מנתה את המלצותיה בכל הנוגע לתחולת ההגנות הקיימות בחוק ניירות ערך על הסיטואציה. המלצתה הראשונית היא לבחון כל מקרה לגופו, אולם ככלל, מטבעות קריפטוגרפיים המגלמים זכות למוצר או שירות ונרכשים למטרת צריכה ושימוש בלבד, לא ייחשבו לנייר ערך.

מלבד תחולתם של דיני ני"ע, יהיה על הרגולטור להסדיר דינים אחרים הרלוונטיים לסוגיה אשר כוללים, בין השאר, את חוקי הלבנת הון וחוקי המס, וזאת כדי ליצור ודאות הנדרשת לצורך צמיחתו של השוק. ככל שברצוננו לאפשר ליזמים להצמיח את השוק החדש ולאפשר להם ולמשקיעים ליהנות מפירותיו הפוטנציאליים, על הרגולטור לייצר ודאות משפטית בהקדם. ודאות זו תאפשר ליזמים לפתח את השוק, ולגופים הפיננסיים, ובעיקרם הבנקים, אשר נדרשים לקחת בו חלק לצורך פיתוחו, לשתף עמם פעולה ולפעול בשוק ללא חשש.

עו"ד שרון קדוש, שותף במחלקת הייטק במשרד גרוס (GKH)