ישראכרט ולאומי קארד יורשו ללוות סכום כפול בבורסה

שר האוצר משה כחלון צועד צעד לקראת לאומי קארד וישראכרט, שיופרדו בקרוב מבעלות הבנקים ויצטרכו להתחרות בהם במתן אשראי. לפי מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, כחלון יחתום בימים הקרובים על צו שיכפיל את היקף החוב שגופים פיננסיים רשאים לגייס בהנפקת אגרות חוב.

כיום רשאים גופים כאלה ללוות בדרך זו עד 2.5 מיליארד שקל, סכום נמוך מדי לגופים פיננסיים גדולים. הצו החדש יגביה את התקרה ל־5 מיליארד שקל. באב"ד אמר את הדברים בישיבה סוערת שקיימה ועדת הכלכלה על העיכובים ביישום רפורמת שטרום, שבמסגרתה יופרדו חברות הכרטיסים מהבנקים.

הגבהת תקרת הגיוס חשובה לישראכרט ולאומי קארד, שכן הפרדתן הצפויה מבנקי האם שלהן ‑ הפועלים ולאומי ‑ תנתק אותן ממקורות האשראי הזולים שנהנו מהן. זאת בניגוד לכאל, שתמשיך ליהנות מהגב של הבנקים דיסקונט והבינלאומי. היכולת לגייס אג"ח בשוק ההון תקל עליהן להעמיד אשראי לציבור בלי לגלגל עליו עלויות מימון גבוהות.

עם זאת, גורמים בשוק ההון ציינו בשיחה עם "כלכליסט" כי אף ש־5 מיליארד שקל יוכלו לספק את צורכי המימון של חברות האשראי לפני הפרדתן, הרי אם החברות יתרחבו בשנים הבאות יהיה צורך להגביה את תקרת הגיוס.

דרור שטרום צילום: יריב כץ

15 מתעניינים ברכישה

בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת נמתחה ביקורת קשה על יישום חוק שטרום, שאושר בכנסת לפני קרוב לשנה וחצי. אף שנציגת הפיקוח על הבנקים בדיון, האחראית על תחום כרטיסי האשראי אילנית מדמוני, סיפרה על 15 גופים המעוניינים לרכוש את ישראכרט ולאומי קארד, מרכיבים רבים ברפורמה עדיין תקועים. יו"ר הוועדה איתן כבל הכריז כי "משטרום יישאר רק קרום".

לקראת הישיבה פורסם דו"ח המעקב הראשון של הוועדה הציבורית שמונתה לבחון את יישום הרפורמה. "הדו"ח מציג תמונת מצב עגומה", אמר דרור שטרום, מי שעמד בראש הוועדה שהמלצותיה היו הבסיס לחקיקה. "הממשלה היתה צריכה להכין את התנאים המוקדמים לתחרות. כיום שתי קבוצות שרוצות לבוא ולהקים בנק; אילו התנאים היו מוכנים, הקבוצות הללו היו יכולות להקים בנק כבר היום".

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד צילום: אוראל כהן

 שטרום מנה שורה של חסמים לתחרות שעדיין לא הוסרו. הראשון בהם הוא תשתית המחשוב שאמורה לקום לטובת הבנקים החדשים, שיתקשו לעמוד בעלויות של מערכת חדשה. "החוק קבע שמשרד האוצר יערוך מכרז. 15 חודשים אחרי חקיקת החוק, פורסם רק קול קורא". לדברי שטרום, ישנם בישראל שני ספקי תשתיות מחשוב שמוכנים לבצע את המלאכה, ולכן אין הצדקה לעיכובים.

שטרום הזכיר גם את העיכוב בהקמת מערכת שתאפשר לצרכן להשוות עלויות פיננסיות: "בלי מערכת כזאת, רק נוסיף לשוק עוד שחקנים שיחגגו גם הם. היכולת להשוות עלויות היא אגוז שצריך לפצח".

באב"ד: לא מזלזלים בכנסת

"לא היה כדבר הזה בתולדות הרפורמות הפיננסיות במדינה", סיכם שטרום. "היתה הארכת מועד; אבל לא קרה שגורמים חדשים עומדים בפתח, רוצים להיכנס, ולא מקבלים אור ירוק כי אין תשתיות". עו"ד אתי בנדלר, שליוותה את דיוני ועדת שטרום כיועצת משפטית, חיזקה את דבריו: "לא נתקלתי בכזו הפרה גורפת של הוראות החוק. לא עמדו בזמנים שנקבעו בהוראות, ולכן אחת מהשתיים: או שהממשלה לא סופרת את הכנסת, או שהניסיון להאיץ בכנסת לקבוע מועדים מהירים לא שקול".

מנכ"ל משרד האוצר באב"ד הגיב לדברים: "הממשלה לא מזלזלת בכנסת. חקיקת החוק תחת לוחות הזמנים שנקבעו היתה תחת ההנחות שעמדו לנגד עינינו אז. ברפורמה כל כך גדולה ומקיפה, הדברים מורכבים ‑ בפרט כשמרכיבים חדשים נוספו מאז חקיקת החוק. המרכיבים החדשים כוללים את תשתית המחשוב, ביטוח הפקדונות שיהיה לגופים חדשים, היכולת להשוות עלויות, והאפשרות לעבור בין בנקים".

באב"ד ציין כי בכל אחת מהנקודות הללו הושגה התקדמות באב"ד הוסיף שהכללים למכרז המחשוב יתפרסמו עד 10 ביוני. באשר לביטוח הפקדונות, לדבריו, באב"ד הצהיר שלא יוצע ביטוח גורף, שכן "אנחנו לא מאמינים בזה בתוך המערכת. מנגד, גופים חדשים שייכנסו יקבלו מענה בנושא הזה בכמה דרכים אפשריות, שיהיו תחליף לביטוח לכל גוף כזה שייכנס. אנחנו מבינים שזה חסם תחרותי". החסם העיקרי שיש לטפל בו כעת, לדברי באב"ד, הוא היכולת להשוות עלויות: "זה חייב לקבל תנופה וטיפול".