כך נראה יישום כושל של רפורמה טובה

1

חרף ההצהרות החגיגיות של בכירי האוצר ובנק ישראל, הדו''ח הראשון של ועדת המעקב אחר רפורמת שטרום לא משאיר מקום לאופטימיות. צעדים שנועדו להיעשות לפני חצי שנה נדחו לעוד חודש וחצי, ומה שזז ‑ זז לאט מדי. יותר מדי שחקנים מאשימים זה את זה בתקיעת הרפורמה. במילים פשוטות: יתכן כי הכוונות היו טובות, אבל היישום הרבה פחות.

2

הנה דוגמה בולטת: אחד היעדים של הרפורמה היה לפתור את הבעיה המכונה "חסם המחשוב" ‑ הקושי של הבנקים הקטנים להקים תשתית טכנולוגית יקרה. הקושי הזה הוא אחד הנימוקים העיקריים של בנק ישראל בזכות מיזוג בנק אגוד עם מזרחי טפחות. משרד האוצר היה אמור לטפל בסוגיה עד 31 בינואר 2018, אבל ועדה הוקמה רק בפברואר, וקול קורא הופץ באפריל ‑ ומפה לשם עודכן תאריך היעד ל־10 ביוני.

3

גורמים בוועדת שטרום כבר מזהירים זה זמן רב שיישום הרפורמה לוקה בחסר. כל מי שמכיר את המגזר הציבורי ידע שהאתגר האמיתי לא יהיה בחקיקה אלא ביישום. "נראה שכחלון ראה את הישגו בהקשר הזה בעצם העברת הרפורמה", מסביר אחד מחברי הוועדה. האכזבה של האנשים שטרחו וגיבשו את הרפורמה ברורה: "משרד האוצר יודע להזיז הרים", אומר חבר נוסף, "תראה את השינויים בשוק הנדל''ן, הגרלות, תוכניות שיווק, מה לא?".

גורם בוועדת שטרום טוען כי "כחלון ראה את הישגו בעצם אישור הרפורמה, ולא ביישומה" צילום: יואב דודקביץ

4

כדאי לשים לב לחלק מעניין בדו"ח שעוסק באחת המחלוקות הקשות שהתגלעו בין האוצר, בנק ישראל ושטרום עצמו: האם יש לכפות על בנק דיסקונט להיפרד מכאל. חברי ועדת המעקב אמנם מספרים לנו כי "מסוף 2016 עד סוף 2017 גדלה יתרת האשראי של קבוצת דיסקונט בכ־7%, בעוד יתרת האשראי של ארבע הקבוצות הבנקאיות הנוספות גדלה בכ־4% בלבד", ובמקום אחר כותרים שגידול בהיקף כזה יהיה איתות לכך שההפרדה מחייבת. הם גם מזכירים את ההסכם ששופרסל חתמה עם כאל אחרי עשור של עבודה עם לאומי קארד. אלא שהשורה התחתונה היא שהחלטה לגבי ההפרדה תתקבל רק ב־2020, ושלוועדה יש בנושא שיקול דעת והתבחין שנקבע ישמש רק "כלי".

5

למען האמת, האוצר ובנק ישראל לא רצו בפרסום הדו"ח, אבל לא היתה ברירה: ועדת הכלכלה עומדת לדון בו והיו"ר איתן כבל מתכנן חגיגה. כוכב הישיבה יהיה מי שעמד בראש הוועדה, דרור שטרום, שיש לו בטן מלאה על יישום הרפורמה, וכנראה ישפוך כל מה שאשר על לבו.

מי שמודאג מהדיון יותר מכל הם הבנקים, שחוששים ששני הרגולטורים, כדי למנוע מעצמם ביזיון, ינסו להפיל עליהם את האשמה בעיכובים ‑ מה שרק יגביר את הטינה כלפיהם בציבור הרחב.