נקמתה של סלינגר: תובעת לפקח על ישראכרט ולאומי קארד

הסלמה נוספת במאבקי הטריטוריה שמנהלות הרגולטוריות על הפיקוח בשוק האשראי שאחרי רפורמת שטרום. ל"כלכליסט" נודע שהממונה על שוק ההון דורית סלינגר דורשת לפתוח מחדש את ההסכמות לגבי הגורם שיפקח על לאומי קארד וישראכרט אחרי שיופרדו מהבנקים. בעוד שחוק שטרום מינואר 2017 השאיר את חברות האשראי בידי הפיקוח על הבנקים ‑ סלינגר דורשת להעבירן לטיפול רשות שוק ההון. באגף התקציבים תומכים בדרישתה.

הצעד של סלינגר נראה כתגובת נגד לתביעה מפתיעה של המפקחת על הבנקים חדוה בר, שנחשפה לא מכבר ב"כלכליסט": העברת הפיקוח על נותני שירותי תשלום גדולים מרשות שוק ההון שבראשות סלינגר אל הפיקוח על הבנקים שבראשותה. גם דרישה זו מנוגדת לסיכומים שעוגנו בחוק שטרום.

מאבקי השליטה בין הרגולטוריות החלו עוד לפני אישור החוק. על רקע ההחלטה שחברת כרטיסי האשראי כאל תישאר בינתיים בידי הבנקים דיסקונט והבינלאומי, דרשו בפיקוח על הבנקים להמשיך לפקח גם על שתי חברות כרטיסי האשראי המופרדות. סלינגר התנגדה לכך, אבל נאלצה לוותר.

והנה, לפני שבועיים פנו אנשי הפיקוח על הבנקים לצוות הבינמשרדי המגבש את החוק להסדרת הפיקוח על ענף שירותי התשלום, בבקשה להכניס שינויים במבנה הפיקוח. צוות זה, שחברים בו נציגי רשות שוק ההון, בנק ישראל, משרד האוצר, רשות ההגבלים העסקיים ומשרד המשפטים, אמור להסדיר את הפיקוח על נותני שירותי התשלום ‑ החברות שיתחרו בחברות האשראי בשירותי סליקה לבתי עסק.

חוק שטרום הפקיד את הפיקוח על ענף שירותי התשלום בידי רשות שוק ההון, אך בפיקוח על הבנקים טוענים כעת שהרשות אינה מנוסה בפיקוח על נותני שירותי תשלום גדולים. לכן הם מציעים מתווה אחר: חלוקה של עבודת הפיקוח לפי גודל הגופים. לפי הצעתם, רשות שוק ההון תטפל רק בסולקים קטנים, המונים בשלב זה שתי חברות, טרנזילה וקארדקום; ואילו הפיקוח על הבנקים יפקח על הסולקים ונותני שירותי התשלום הגדולים, כמו פייפאל ופיוניר. בינתיים, מאבקי השליטה בין הרגולטוריות תוקעים את החקיקה בנושא, ומעכבים את כניסתם לענף של מתחרים שיוכלו להוריד את המחירים לצרכנים ולבתי העסק.

הדרישה הנגדית של סלינגר להעביר לידיה את הפיקוח על לאומי קארד וישראכרט מקבלת גיבוי מלא מאגף התקציבים באוצר. באוצר חוששים שהרפורמה בענף האשראי שיזם השר כחלון תתמסמס בשל הותרת הפיקוח על גופי האשראי הגדולים בידי הפיקוח על הבנקים ‑ גוף שכפוף לבנק ישראל, שתפקידו להגן על יציבות הבנקים.

עמדה זו אינה חדשה באגף התקציבים: כבר בדו"ח ועדת שטרום מחו אנשי האגף, בחוות דעת מיעוט, על השארת חברות כרטיסי האשראי המופרדות בידי הפיקוח על הבנקים. בחוות הדעת נכתב כי "חברות כרטיסי האשראי דומות לגופים חוץ־בנקאיים שעוסקים במתן אשראי ובשירותי תשלום. יש יתרון משמעותי בכך שהפיקוח על כלל השירותים הללו יהיה מצוי בידי רגולטור אחד - רשות שוק ההון".

הגיבוי מאגף התקציבים חשוב לסלינגר, שכן פרישתה הצפויה בסוף אוגוסט גורעת מכוחה במשרד. אם היא תצליח לשנות את מבנה הפיקוח, זו תהיה בשורה דרמטית לשתי החברות האשראי המופרדות. לאלה יש אינטרס לפעול תחת רגולטור עצמאי, האמון על קידום התחרות ולא אמור לדאוג ליציבות הבנקים.

במשרד האוצר נמנעו מלמסור תגובה רשמית בשאלת האחריות לפיקוח על לאומי קארד וישראכרט. בה בעת הביעו במשרד התנגדות לדרישת בנק ישראל לשנות את מבנה הפיקוח בענף התשלומים. לדבריהם, "אנו תומכים בחקיקה כפי שסוכמה בין בנק ישראל למשרד האוצר, שלפיה רשות שוק ההון תפקח על נותני שירותי תשלום ובכללם הסולקים החדשים. אנו לא רואים בפרמטר של גודל בסיס לקביעה אם סולק יפוקח ברשות שוק ההון או בבנק ישראל".