גפני באולטימטום לסלינגר: דורש שיפור תוך חודש בדמי הניהול בפנסיה לעובדים החלשים

רפורמת פנסיית ברירת המחדל יצאה לדרך לפני שנה וחצי ובה בחר משרד האוצר שתי קרנות פנסיה שהתחייבו לדמי ניהול מוזלים לכל מי שיצטרף אליהם. אלא שהנדבך המשמעותי של הרפורמה יצא לדרך רק באפריל האחרון, שלפיה כל מעסיק שלא השיג שום הנחה בדמי הניהול לעובדיו והם משלמים את המקסימום -6% מהפקדות ו-0.5% מהצבירה, יהיה חייב לצרף את העובדים לאחת משתי הקרנות המוזלות.

משה גפני, יו"ר ועדת הכספים צילום: אלכס קולומויסקי

אולם חברי הכנסת לא ממש הבינו את החלק הזה. הח"כים בירן ואיציק שמולי ותקפו בדיון את נציגת רשות שוק ההון מיכל היימן וטענו כי החלשים ביותר לא יודעים לעבור בעצמם לקרנות המוזלות וכי לא יעלה על הדעת שחצי מיליון עובדים ישלמו מקסימום.

מנתוני שוק ההון שהוצגו בוועדה עולה כי 72% מציבור המשלמים דמי ניהול מקסימליים בקרנות הפנסיה מרוויחים פחות משכר מינימום. 45% מקבוצה זו משתכרים אף פחות מ-2,700 שקל לחודש. 69% מתוך כלל ההצטרפויות בדמי ניהול מקסימליים נעשו באמצעות הסכמי ברירת מחדל עם מעסיקים. ברשות תלו תקווה כי ביטול אפשרות זו בחודש מרץ האחרון יביא לשינוי מגמה.

בסופו של הדיון סוכם כאמור שרשות שוק ההון תציג תוך חודש עדויות לירידה בדמי הניהול לחוסכים החלשים, אחרת הצעת החוק להורדת התקרה תעלה להצבעה. ברשות שוק ההון הבהירו בדיון כי הם מתנגדים להצעת החוק שכן היא תדחוף לכך שסוכני ביטוח יצרפו את החלשים לביטוחי מנהלים היקרים משמעותית. זאת משום שלטענתם, ברגע שדמי הניהול ירדו כל כך, חברות הביטוח וסוכני הביטוח שכבר לא ירוויחו בכלל מקרנות פנסיה וידחפו את כל העובדים החלשים ביותר למוצר המתחרה והיקר - ביטוחי מנהלים.