סלינגר: מותר לגופי הפנסיה לגבות דמי ניהול נוספים מהחוסכים עבור ניהול השקעות

רשות שוק ההון בראשה עומדת דורית סלינגר שומטת את הקרקע מאחורי בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה נגד כל קופות הגמל הגדולות בישראל. מדובר בבקשה שהוגשה עבור מספר חוסכים בקופות הגמל לפיה גביית דמי ניהול נוספים מהחוסכים מעבר לדמי הניהול "הרגילים שהם משלמים עבור 'הוצאות נוספות בגין ניהול השקעות' אינה חוקית שכן מעולם לא אושרה על ידי החוסכים.

רק היום התקיים דיון בועדת הכספים סביב רצונה של רשות שוק ההון להאריך את תוקף הוראת השעה שפרסמה ב-2014 והמגביל את יכולת גופי הפנסיה לגלגל על החוסכים דמי ניהול נוספים עבור רכישת ניהול השקעות חיצוני ל-0.25% בשנה ובמקביל הוגשה לבית המשפט עמדת הרשות לפיה גביית דמי הניהול הנוספים הללו היא חוקית למהדרין.

בנייר העמדה מסבירים ברשות כי אותן הוצאות נוספות שבשנתיים האחרונות מופיעות בדיווח השנתי לחוסכים בנפרד מדמי הניהול הרגילים "מבטאות את עלויות ביצוע ההשקעה בנכסי קופת הגמל, וניתן לראותן כהוצאות ישירות הכרוכות בהשקעה זו. הוצאות אלו מנוכות מכלל התשואה שהשיגו נכסי הקופה, ולא ישירות מחשבונות העמיתים ולכן למעשה כל העמיתים משלמים שיעור שווה של הוצאות ישירות. הוצאות אלה אינן מגיעות לכיסו של הגוף המוסדי אלא לצדדים שלישיים אשר הגוף המוסדי נאלץ להיעזר בהם כדי לבצע השקעות בתחומים שאינם מוכרים לו".

הגופים המוסדיים משקיעים בין היתר בקרנות השקעה דוגמת פימי, סקיי ואחרות ובמנהלי קרנות נאמנות גדולים כמו פידליטי ובלאקרוק וזאת בעיקר במקומות שאין להם מומחיות ספציפית כמו השקעות מסויימות מעבר לים. אותם מנהלים חיצוניים גובים דמי ניהול אשר מנוכים מהתשואה של החוסך – כלומר העלות מגולגלת עליו.

ברשות מסבירים כי אי אפשר להודיע לחוסך מראש מה תהיה העלות הנוספת שכן לא ניתן לאמוד מראש את שיעורה המדוייק. "זאת לאור העובדה שמדובר בעלות שנגזרת מאופי ההשקעות שביצעה החברה בשנה שחלפה והיא משתנה משנה לשנה בהתאם לאופי ההשקעות. הגוף המוסדי לא יכול להתחייב מראש לכמות, להיקף ולסוג העסקאות שהוא יבצע במהלך השנה שכפועל יוצא מהם ייגזרו אותן הוצאות ישירות. בכך נבדלות הוצאות אלו מתשלומים הנגבים באופן שוטף המחיסכון – דמי הניהול הרגילים שכן לגבי תשלומים אלו ניתן להתחייב מראש".

מעניין שבעוד שב-2014 סלינגר נלחמה להגביל את ההוצאות הנוספות הללו בטענה כי אין שום הוכחה לכך שאותן השקעות שמנהלי הפנסיה מבצעים דרך מנהלים חיצוניים אמנם משיגות תשואה עודפת לחוסכים, בנייר העמדה שהגישה לבית המשפט היא דווקא תומכת בהן. "הרצון הוא לאפשר לחברה המנהלת לנהל את השקעותיה באופן שישיג את התשואה המיטבית ביותר עבור העמיתים, תוך שאיפה לנטרול השיקולים הנוגעים לשיעור העלויות הנדרשות בגין ניהול השקעות באופן זה מצידה. אפשר להניח, בסבירות גבוהה, כי במידה והוצאות אלה היו מושתות על הגוף המוסדי בעצמו הוא היה בוחר שלא להשקיע בהשקעות מסוימות שיכולות להניב תשואה עודפת לעמיתים"

היום בדיון בועדת הכספים אמר יואב גפני, סגנה הבכיר של סלינגר כי הוא לא מצא שום סימוכין לכך שהשקעות אלו מניבות תשואה עודפת.

נציגי הבורסה ורשות ני"ע חששו מפגיעה במחזורי המסחר

חברות הפנסיה תוכלנה להמשיך לגלגל על החוסכים דמי ניהול נוספים מעבר לדמי הניהול השוטפים עבור העברת ניהול הכסף שלהם למנהלים החיצוניים. כך הכריעו היום בוועדת הכספים.

זה לא דבר שבשגרה שדיון בוועדת הכספים גורר כל כך הרבה פעילים בכירים בשוק ההון. הבוקר התקיים דיון כזה בהשתתפות יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה, מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, מנהל ההשקעות הראשי של מנורה מבטחים יוני טל, מנכ"ל חברת תעודות הסל קסם אבנר חדד, מנכ"ל חברת תעודות הסל פסגות גיל שפירא, יו"ר איגוד קרנות הנאמנות אלי בבלי וסגן בכיר לממונה על שוק ההון יואב גפני.

הסיבה: הצעה של רשות שוק ההון לאשר תקנות שיקבעו הוראת שעה שיצאה לדרך ב-2014 לפיה גופי הפנסיה לא יוכלו לגלגל על החוסכים עלויות נוספות של ניהול השקעות מעבר ל-0.25% בשנה.

מדובר במגבלה על היכולת של מנהלי הפנסיה להעביר ניהול השקעות למנהלים חיצוניים בתמורה לתשלום נוסף שמושת על החוסכים מעבר לדמי הניהול הרגילים שהם משלמים. ח"כ מיכל בירן שהשתתפה בדיון והציעה הצעת חוק להוריד את רף גביית דמי הניהול הכפולים מ-0.25% ל-0.15% ביקשה עדויות לכך שהשקעה במנהלים חיצוניים כמו קרנות השקעה וקרנות נאמנות זרות באמת משיגה תשואה גבוהה יותר לחוסכים אך גפני מרשות שוק ההון הודה שאין לו הוכחה כזו וכי השקעות אלו בעיקר עוזרות לפזר השקעות בפנסיה ולעודד השקעות מעבר לים ופחות בישראל.

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך צילום: ענבל מרמרי

אלא שהנוכחות הכבדה של פעילי שוק ההון בדיון הגיע מאינטרסים אחרים לחלוטין. ברשות שוק ההון ביקשו לראשונה לאסור על מנהלי הפנסיה לגלגל דמי ניהול על החוסכים בעת השקעה בתעודות סל המשקיעות במדדים בישראל. הטענה היא כי מנהל השקעות ישראלי מחזיק ביכולת לבחור לבד השקעות בישראל (להבדיל מחו"ל שם הוא פחות מקצוען) ואין שום סיבה שיקנה תעודות סל או קרנות נאמנות וישית את העלות שלהן על הציבור. לפי הוראת השעה הקיימת מותר לגלגל על החוסכים דמי ניהול של 0.1% בעת השקעה בתעודות סל ישראליות וסלינגר רצתה לבטל זאת.

זו הסיבה שחברות תעודות הסל וקרנות הנאמנות (תעודות הסל עתידות להפוך בקרוב לקרנות סל ויחסו תחת חוק קרנות נאמנות) נכחו בדיון מחשש כי החלטה כזו תגרום לגופי הפנסיה למכור תעודות סל וקרנות מחקות במיליארדי שקלים.

נציגי הבורסה ורשות ניירות ערך מצידם חששו כי דבר כזה יפגע במחזורי המסחר בבורסה ולכן הופעלו לחצים כבדים על סלינגר להתיר את המצב הקיים לגבי האפשרות לגבות 0.1% עבור השקעה בתעודות מקומיות. סלינגר הסכימה לכך בפשרה לפיה המצב הקיים יימשך וכי הממונה הבאה שתחליף אותה באוגוסט תכריע בסוגיה באופן סופי.