טיסנקרופ תיכנס לרשימה השחורה, בתנאי שעסקת הצוללות לא תיפגע

שר הביטחון אביגדור ליברמן הביע את הסכמתו העקרונית להכניס את חברת הענק הגרמנית טיסנקרופ לרשימה השחורה של מדינת ישראל בגין אי־מילוי התחייבויותיה לרכש גומלין בהיקף של 187 מיליון יורו. אולם ל"כלכליסט" נודע כי ליברמן התנה את הסכמתו בכך שהמהלך "לא יפגע בביטחון ישראל", כלומר, ששתי העסקאות לרכישת שלוש צוללות וארבע ספינות מהחברה לא ייפגעו. לרכש הספינות כבר הוצאה הזמנת עבודה אולם הזמנת הצוללות מצויה עדיין תחת הסכם הבנות, וחוזה ייחתם רק לאחר שיסוכמו המפרטים הטכניים לבנייתן.

עמדת ליברמן עולה ממכתב ששיגר לחשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו, שאחראי על אכיפת חוק חובת המכרזים ובשל כך ההכרעה בסוגיה מונחת על כתפיו. עוד נודע ל"כלכליסט" כי בשבועות הקרובים צפויים להיפגש בנושא חזקיהו ויו"ר הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (הרשפ"ת) זיוה איגר. נציגי טיסנקרופ ביקשו להיוועד עם חזקיהו גם כן.

הפרסום ב"כלכליסט" מיולי אשתקד משרד הביטחון תדרך את נציגי טיסנקרופ איך לא להיכנס לרשימה השחורה אדריאן פילוט, 16 תגובות לכתבה המלאה 

כללי רכש הגומלין בישראל מעוגנים בתקנות הקובעות כי "הרשפ"ת רשאית לקבוע, בהסכמת החשב הכללי במשרד האוצר ובהתייעצות עם השר הנוגע בדבר (במקרה הנוכחי ‑ שר הביטחון אביגדור ליברמן ‑ א"פ), כי ספק שלא עמד במחויבויותיו לא יהיה רשאי להתקשר עם ישראל לתקופה שלא תעלה על חמש שנים".

הכלכלה נגד הביטחון

כפי שפורסם ב"כלכליסט", את המהלך להכנסת טיסנקרופ לרשימה השחורה מקדמים ברשפ"ת כבר שנה, באמצעות מגעים אינטנסיביים בין משרד הכלכלה לחברה הגרמנית, כדי שהאחרונה תבצע רכש גומלין ‑ רכישת מוצרים או שירותים מחברות ישראליות או הקמת מפעל בישראל.

בניגוד לליברמן, במשרד הכלכלה ממליצים להכניס את טיסנקרופ לרשימה לאלתר, מבלי להחריג אף עסקה. משמעות המלצה זו היא שרכש שלוש צוללות מסוג דולפין בעלות שנאמדת ב־1.2 מיליארד יורו ורכישת ארבע ספינות מגן (סער 6) לאבטחת אסדות הגז הישראליות בהיקף של 430 מיליון יורו - יבוטלו. רכש הגומלין על עסקת הספינות אמור לעמוד על 56.6 מיליון יורו. על רכש צוללות קודם אמור להסתכם הגומלין, שטרם בוצע, ב131 מיליון יורו.

מפני שהכניסה לרשימה השחורה הפיכה ‑ חברות יכולות לצאת ממנה אם הן מבצעות את רכש הגומלין בהיקף שהתבקשו. במשרד הכלכלה סבורים כי הכנסתה של טיסנקרופ מיידית וללא החרגות לרשימה יכולה להפוך למנוף ולכלי לחץ יעיל לסגירת החשבון של טיסנקרופ עם ישראל.

שר הביטחון אביגדור ליברמן. לא בלי הצוללות צילום: intercepts.defensenews, אוראל כהן

ראשונה ברשימה

חזקיהו צפוי להכניס את טיסנקרופ לרשימה, אך יידרש להכריע לגבי התנאים ‑ אלה של משרד הביטחון או אלה של משרד הכלכלה, עם או בלי הצוללות והספינות. אם חזקיהו יכניס את טיסנקרופ לרשימה השחורה, היא תהפוך לחברה הראשונה שתיכנס אליה, ולדבר עלולות להיות השפעות מרחיקות לכת. זאת משום שישנן 28 חברות זרות נוספות ‑ מתוכן 20 חברות ביטחוניות ‑ שלא עומדות בהתחייבויות רכש גומלין מול הממשלה.

גורמים המעורים בפרטים מסרו ל"כלכליסט" שגם אם חזקיהו יחליט על החרגת עסקאות הצוללות והספינות מהרשימה, ישנן עסקאות נוספות בין מערכת הביטחון הישראלית לבין טיסנקרופ שעומדות על הפרק ואינן ידועות לציבור. מכאן שגם מהלך מצומצם עלול לגרום לפגיעה, אם כי זניחה, בענקית הגרמנית. לטיסנקרופ מחזור שנתי של יותר מ־40 מיליארד יורו והיא פועלת בכ־45 תחומים שונים. בין היתר, החברה היא אחת מעשר חברות הפלדה הגדולות בעולם, והיא עוסקת גם בייצור מעליות, רכבים, כלי שיט, מדרגות נעות, מנופים, פלדה, כימקלים, מינרלים, שרותי תשתיות ועוד. בכל אחד מהתחומים האלה, החברה יכולה לבצע רכש גומלין בישראל.

במשרד הביטחון, האוצר והכלכלה, סירבו להגיב לדברים.