משרד הביטחון תדרך את נציגי טיסנקרופ איך לא להיכנס לרשימה השחורה

נציגי חברת הענק הגרמנית טיסנקרופ קיבלו ייעוץ מבכירים במערכת הביטחון הישראלית לקראת השימוע שנערך להם - כך נודע ל"כלכליסט". נציגי טיסנקרופ הגיעו ביום שני למשרד הכלכלה בירושלים לשימוע בנושא הפרת התחייבות לרכש גומלין בהיקף של כ־187 מיליון יורו.

ל"כלכליסט" נודע כי מטרת הפגישה היתה ייעוץ, סיוע והכוונה לקראת השימוע, שבו התבקשו הגרמנים לפרט איך הם מתכוונים לבצע את רכש הגומלין שאליו התחייבו בתמורה לעסקאות למכירת צוללות וספינות לישראל.

במשרד הביטחון אישרו את הדברים. "מנהל הרכש במשרד מסייע בשבועות האחרונים לרשפ"ת ולטיסנקרופ באיתור פרויקטים למימוש חובות החברה לרכש גומלין משמעותי בישראל", נמסר מהמשרד. במשרד גם ביקשו להנמיך את הלהבות ומסרו כי "מנהל הרכש ונציגי הרשפ"ת יזמו ביקור של נציגי טיסנקרופ בישראל, שבמהלכו הוצגו לחברה כמה הצעות לרכש גומלין בפרויקטים שיניבו תמורות הן לכלכלה הישראלית והן למערכת הביטחון. לאחר שנציגי טיסנקרופ הביעו עניין ראשוני, הועבר קידום הפרויקטים לרשפ"ת במסגרת סמכותה".

נציגי טיסנקרופ ומשרד עורכי הדין ש. הורוביץ במשרד הכלכלה בירושלים ביום שני השבוע צילום: יואב דודקביץ

ברשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד הכלכלה, בראשות היו"ר זיוה איגר, שוקלים להכניס את טיסנקרופ לרשימה שחורה. חברות שנכנסו לרשימה לא יכולות להתקשר עם מוסדות ישראליים למשך חמש שנים.

כמו כן, ל"כלכליסט" נודע כי בראש המשלחת הגרמנית עמד ד"ר רולף וירץ, המנכ"ל החדש של TKMS - חברה־בת של טיסנקרופ המייצרת צוללות וספינות.

"שום חידוש"

ברשפ"ת סירבו להתייחס לטענות שהעלו הגרמנים בשימוע, אולם גורמים המעורבים בתהליך מסרו כי השימוע לא סיפק "שום חידוש" לעומת המצב הקודם.

גורמים במערכת הביטחון ביקשו להסביר אתמול כי יש להבדיל בין פרשת הצוללות, המכונה תיק 3000, לבין החשיבות האסטרטגית של טיסנקרופ לביטחון ישראל. במסגרת תיק 3000 נבדק החשד שלפיו מיקי גנור, הנציג הישראלי של טיסנקרופ, שיחד בכירים במערכת הביטחון כדי לקדם מכרזים עבור החברה.

במערכת הביטחון סבורים כי מי שקיבל או נתן שוחד חייב להיענש אך הדבר אינו קשור ל"הכנסת חברה כזו או אחרת לרשימות שחורות".

מימין שר הביטחון אביגדור ליברמן, יו"ר הרשפ"ת זיוה איגר ומנכ"ל משרד הביטחון אודי אדם צילום: יואב דודקביץ', עמית שעל, יוסי זמיר, אוהד צויגנברג

הגורמים ביקשו להדגיש עוד כי טיסנקרופ אינה החברה היחידה שלא עומדת ברכש גומלין וכי מדובר בתופעה בינלאומית. לדבריהם, 28 חברות שונות - מתוכן 20 חברות ביטחוניות - חייבות ברכש גומלין לישראל, בהיקף של כ־4 מיליארד שקל. לפי נתונים אלו, טיסנקרופ אחראית ל־18.7% מהחוב.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", לפני כשלושה חודשים שלחה הרשפ"ת מכתב לבכירי טיסנקרופ ובו אולטימטום שלפיו על החברה הגרמנית להסביר באופן מיידי כיצד היא מתכוונת לבצע רכש גומלין, אחרת תוכנס לרשימה השחורה. בתגובה למכתב, נציגי החברה ביקשו להגיע ארצה ולהשמיע את טענותיהם בעל פה בפני אנשי הרשפ"ת.

לליברמן אין סמכות בנושא

ההחלטה הסופית על גורל היחסים בין ישראל לטיסנקרופ לא תלויה רק ברשפ"ת, אלא גם בחשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו ובשר הביטחון אביגדור ליברמן. ל"כלכליסט" נודע כי פגישה מכרעת בין הרשפ"ת לחזקיהו צפויה להתקיים עוד השבוע.

לפי גורמים בסביבת חזקיהו וליברמן, השניים מעודכנים כבר תקופה ארוכה בכך שטיסנקרופ אינה עומדת בהתחייבויותיה. לפי הערכות מוקדמות, ליברמן לא תומך בהכנסת טיסנקרופ לרשימה השחורה. הערכות אלו מתחזקות מאוד בימים האחרונים, והתנגשות בין משרד הכלכלה והרשפ"ת לבין משרד הביטחון נראית כארוע כמעט ודאי. עם זאת, התקנון בעניין קובע כי אין צורך בהסכמת שר הביטחון כדי להכניס חברות לרשימה השחורה.

אודי אדם מנכ"ל משרד הביטחון צילום: עמית שאבי

מקורות במשרד הכלכלה מסרו ל"כלכליסט" לפני כחודש כי שר הכלכלה אלי כהן לא יהסס להכניס את החברה לרשימה השחורה.

אם טיסנקרופ תיכנס לרשימה השחורה, עסקת הצוללות שבמרכזה של תיק 3000 לא תוכל לצאת לפועל. אם טיסנקרופ לא תיכנס לרשימה והעסקה הזו תיחתם, היקף התחייבויות רכש הגומלין שלה לתעשייה הישראלית יזנק בעוד 300 מיליון יורו על פני כמה שנים. לפי הרשפ"ת, טיסנקרופ מחוייבת לבצע רכש גומלין בהיקף של כ־521 מיליון יורו עד 2021.

בסוף השבוע האחרון נחשף ב"כלכליסט" כי גנור ביקש כמה וכמה פעמים במהלך שנת 2015 הכרה בהקמת מפעל אמוניה בדרום כרכש גומלין עבור טיסנקרופ. עוד נודע כי נציגי הרשפ"ת סירבו להצעה של הגרמנים מכמה טעמים. ראשית, הקמת המפעל היתה אמור להתבצע באמצעות מכרז שאינו קשור למשרד הכלכלה ושאין לו כל יכולת או כוונה להשפיע בו. שנית, הקמת המפעל אינה נחשבת לרכש גומלין אלא להשקעה מניבה עבור החברה הגרמנית. גורמים המעורים בפרטים מסרו ל"כלכליסט" כי ההצעה של הגרמנים גרמה לאי־נוחות ברשפ"ת, שכן היו כאלו שחשו כי בתוך ההצעה יש ניסיון להשפיע על המכרז.

מדוברות ליברמן נמסר: "השר יבחן את הדברים כאשר הרשפ"ת תפנה אליו".

ההשלכות של הכניסה לרשימה השחורה

הרשימה השחורה של הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) היא כלי בעל השפעה רבה - אך טרם נעשה בו שימוש. אם הרשפ"ת תחליט להכניס את טיסנקרופ לרשימה, הדבר עלול לגרור השלכות מרחיקות לכת.

כללי רכש הגומלין בישראל מעוגנים בתקנות הקובעות כי "המעקב אחר מימוש ההתחייבות לשיתוף פעולה תעשייתי ייעשה בידי הרשפ"ת... מבלי לפגוע בזכותו של מזמין, רשאית הרשפ"ת, לאחר שנתנה לספק הזדמנות להשמיע טענותיו בפניה, לקבוע בהסכמת החשב הכללי במשרד האוצר ובהתייעצות עם השר הנוגע לדעתה בדבר (שר הביטחון אביגדור ליברמן במקרה של טיסנקרופ - א.פ.), כי ספק שלא עמד במחויבויותיו לפי תקנות אלה, לא יהיה רשאי להתקשר בהסכמים עם מזמין למשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים".

כלומר, באפשרות הרשפ"ת למנוע מחברות זרות להתקשר או לבצע עסקאות עם ממשלת ישראל במשך חמש שנים, מהלך שקיבל את הכינוי "הכנסה לרשימה שחורה".

לפי בדיקת כלכליסט, מאז שעודכנו התקנות, אף חברה לא הוכנסה לרשימה כזו.

אם טיסנקרופ אכן תיכנס לרשימה השחורה יהיו למהלך השלכות מרחיקות לכת, שכן יש עוד 28 חברות זרות - מתוכן 20 חברות ביטחוניות - שלא עומדות בהתחייבויות רכש גומלין מול ממשלת ישראל.

הרכש החדש של טיסנקרופ: מי אתה רולף וירץ

רולף וירץ, המנכ"ל של החברה־הבת של טיסנקרופ TKMS שהגיע לשימוע במשרד הכלכלה השבוע, מונה לתפקיד במאי האחרון. הוא החליף את המנכ"ל הקודם פיטר פלדהאוס, שקודם לתפקיד אחר בקונגלומרט הגרמני. קודם לכן כיהן וירץ כמנכ''ל אטלס אלקטרוניק, מתחרה של טיסנקרופ העוסקת במערכות אלקטרוניקה ימיות. אין מידע רב על וירץ, אך הוא נחשב מומחה לצוללות.

וירץ מכיר את TKMS היטב: במרץ האחרון חתמו TKMS ואטלס על הסכם שיתוף פעולה מקיף בתחום הצוללות, יחד עם הענקית הנורווגית Kongsberg. ההסכם נחתם בעקבות החלטת ממשלת נורווגיה לבחור בגרמניה כשותפה אסטרטגית לפיתוח צי חדש של צוללות. הסכם דומה צפוי להיחתם בין ממשלת גרמניה לממשלת ישראל, אך הוא מתעכב בעקבות פרשת הצוללות.

לפי ההסכם, השותפות יקימו חברה חדשה בבעלות משותפת שבסיסה בנורווגיה. החברה תהיה אחראית בין היתר לפיתוח, ייצור ותחזוקה של מערכות לחימה. "ההסכם יאפשר לשלושת השותפות להציע במשותף מגוון רחב של שירותים ומוצרים ללקוחותיהן", נכתב בהודעה ששוגרה אז. חודשיים מאוחר יותר מונה וירץ למחליפו של פלדהאוס כמנכ"ל TKMS.