בדרך לביטול עסקת הצוללות? משרד הכלכלה החל בהכנסת טיסנקרופ לרשימה השחורה

אחרי כשבעה חודשים של מו"מ אינטנסיבי שבהם ניסתה הממשלה לגרום לענקית הגרמנית טיסנקרופ למלא אחרי התחייבויותיה לרכש גומלין בהיקף 187 מיליון יורו, הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (הרשפ"ת) בראשות זיוה איגר החלה בהליך הפורמלי של הכנסת החברה לרשימה השחורה, כך נודע ל"כלכליסט".

בשבוע שעבר שיגרה איגר מכתב לשר הביטחון אביגדור ליברמן ובו היא מבקשת להתייעץ עמו לגבי מהלך הכנסת החברה לרשימה השחורה. לפי חוק חובת המכרזים, "רשאית הרשפ"ת, לאחר שנתנה לספק הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, לקבוע בהסכמת החשב הכללי ובהתייעצות עם השר הנוגע לדעתה בדבר (שר הביטחון במקרה הזה - א"פ), כי ספק חוץ שלא עמד במחויבויותיו לביצוע שיתוף פעולה תעשייתי לפי תקנות אלה, לא יהיה רשאי להתקשר בהסכמים עם מזמין למשך תקופה שלא תפחת מחמש שנים". כלומר, עם תום ההליך טיסנקרופ לא תוכל להתקשר או לבצע עסקאות מול מוסדות ישראליים ציבוריים או ממשלתיים – לרבות צה"ל ומשרד הביטחון – עד שנת 2023. עם שיגור המכתב לליברמן, התהליך הפורמלי החל.

ממשלת ישראל חתמה עם טיסנקרופ על שתי עסקאות בעלות משמעות אסטרטגית עצומה בשנתיים האחרונות: רכישת שלוש צוללות מסוג דולפין בעלות שנאמדת ב־1.2 מיליארד יורו – עסקה שנמצאת במוקד "פרשת הצוללות" (תיק 3000) - וגם רכישת ארבע ספינות מגן (סער 6) לאבטחת אסדות הגז הישראליות בהיקף 430 מיליון יורו.

באוקטובר 2017 נחתם בין ממשלת ישראל לממשלת גרמניה הסכם ראשוני המאפשר ביצוע עסקה בהיקף 1.2 מיליארד יורו לרכישת שלוש צוללות נוספות (צוללות 7, 8 ו־9) – עסקה שנמצאת במוקד פרשת הצוללות ובה נחקרים חלק ניכר מחברי הכוורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לרבות בן דודו ועורך דינו, עו"ד דוד שמרון. זאת בעקבות עדויות של עד המדינה מיקי גנור, ששימש כנציג טיסנקרופ בישראל ונתן, לפי החשד, שוחד בהיקף של עשרות מיליוני יורו עבור זכיית טיסנקרופ במכרזים של צה"ל לאספקת כלי שיט. אם טיסקנרופ תיכנס לרשימה השחורה, עסקה שכזו לא תוכל לצאת לפועל.

ליברמן. הפנייה אליו – תחילת ההליך צילום: intercepts.defensenews, אוראל כהן

בראיון ראשון שהעניקה איגר למגזין "מנהלים" של "כלכליסט" לפני כחודש היא אמרה כי "אנחנו לא רוצים לפגוע במדינת ישראל, ואנו פועלים למען כלכלת ישראל. אבל אם אין ברירה, ניאלץ להמליץ על הכנסת טיסנקרופ לרשימה השחורה".

בשבועות האחרונים היה נראה כי ממשלת ישראל וטיסנקרופ יגיעו לעמק השווה, אחרי שדוברו של הקונגלומרט הגרמני מסר ל"כלכליסט" כי החברה הגדילה את כוח האדם בחטיבת הקמת המפעלים שלה כדי לאתר הזדמנות להקים מפעל בישראל וגם החלה לבחון אפשרויות להשקיע בסטארט־אפים ישראליים. "לאחרונה פתחנו סניף בראשון לציון כדי לחזק את הנוכחות המקומית שלנו. בנוסף, אנו מחפשים אפשרויות לשיתוף פעולה בין חברות סטארט־אפ ישראליות וחידושים שונים", נמסר. מבדיקת "כלכליסט" עלה כי החברה החלה לחפש אחרי נציג שיפתח את המשרד, אך משרד לא נפתח.

הכניסה הסופית לרשימה השחורה עוד ארוכה. ההחלטה הסופית בנושא תלויה בחשכ"ל רוני חזקיהו, שכן הוא ממונה על התקשרויות מטעם המדינה. ל"כלכליסט" נודע כי חזקיהו ואיגר קיימו כמה פגישות בנידון. כמו כן לא נראה שמשרד הביטחון ימהר להשיב לרשפ"ת. זאת לאחר שרכש הגומלין של טיסנקרופ כבר גרם לחילופי האשמות חריפים בין הרשפ"ת לבין משרד הביטחון, בעיקר סביב עסקת רכישת ארבע הספינות לאבטחת אסדות הגז, שהיתה צריכה להניב לתעשייה הישראלית כ־700 מיליון שקל ברכש גומלין.

ממשרד הביטחון נמסר: "נלמד את הנושא ונענה בהתאם".