אחרי ארבע וחצי שנים של עיכובים: משרד התקשורת מודה שהרפורמה שלו כשלה

בשנים האחרונות התחרות בשוק התקשורת גוברת, בין היתר בזכות מהלכים רגולטוריים שביצע משרד התקשורת בתחומים שונים. אבל בתחום אחד, הטלפוניה הקווית, לא נרשם שינוי משמעותי כי הרפורמה של משרד התקשורת פשוט לא היתה כדאית, ואף חברה לא התחברה לשירותים שמציעה בזק. כעת ל"כלכליסט" נודע כי הדרג המקצועי במשרד התקשורת המליץ לשר לשנות את הרפורמה ולמכור את השירותים באופן סיטונאי, בדומה לרפורמה באינטרנט.

הטלפוניה הקווית היא תחום שסובל משחיקה מתמדת כתוצאה מהתפתחות השימוש בטלפונים ניידים, אבל דו"חות בזק, המונופול בתחום הטלפוניה הקווית, מוכיחים כי למרות זאת עדיין זהו מוצר בעל ביקושים. ב־2017 הטלפוניה הניבה לבזק הכנסות של 1 מיליארד שקל. בנובמבר 2014 חתם שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן על תקנות הרפורמה שבמסגרתן הוחלט כי בזק תספק שירותי טלפוניה סיטונאית, אך זו לא יצאה לדרך, בין היתר בשל טענות של מנכ"ל המשרד הקודם שלמה פילבר כי המשרד לא ערוך לה.

בסוף יולי 2017 יצאה לדרך רפורמה בשוק, שבמסגרתה הוחלט כי בזק תמכור לספקיות תקשורת קווי טלפון במתכונת מכירה חוזרת (ריסייל) על פי תמחור של משרד התקשורת. זאת למעשה צורה שונה לחלוטין מכפי שרצו ארדן ובכירי המשרד דאז. הוחלט כי הרפורמה תצא לדרך לתקופת מבחן של שנה, שלאחריה יוחלט אם להמשיכה. אולם מאז ועד היום אף חברה לא התחברה לממשק של בזק ואף לקוח אינו מקבל שירות במסגרת הרפורמה — מה שמצביע על כישלון של משרד התקשורת. כל יום שבו הרפורמה לא מומשה בפועל העניק לבזק יתרון משמעותי, שנשארה מונופול בתחום וגרפה לכיסה רווחים גדולים ממנו.

מימין: מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן שייכנס היום לתפקידו ושר התקשורת איוב קרא

במסגרת הדיונים ציין הדרג המקצועי במשרד התקשורת כי ספקי התקשורת בחרו שלא לעשות שימוש בשירות הריסייל, אבל לא ציינו במפורש מה היו הסיבות לכישלון השירות. על פי ההערכות, ישנן שתי סיבות מרכזיות לכישלון זה: האחת היא שבמסגרת מתכונת מכירה חוזרת ספקי התקשורת פועלים כמעין משווקים של בזק והיכולת לספק ערך מוסף ללקוחות בדמות שירותים נלווים נמוכה; והשנייה היא שהתמחור של השירות על ידי משרד התקשורת היה גבוה מדי ולא כדאי לספקים.

הדרג המקצועי בחן כמה חלופות לרפורמה הקיימת, ולבסוף כאמור המליץ לשר התקשורת על חזרה למתכונת הסיטונאית, שבה בזק תהיה מחויבת לספק את השירות כבר מתום ההסדר הזמני, ב־1 באוגוסט. החיסרון בחלופה זו הוא יכולת האכיפה המוגבלת של המשרד, שכן העיצומים שיכול המשרד להטיל על הבזק נמוכים, בעוד עבור בזק מדובר בהפרה משתלמת.