בית הדין להגבלים עסקיים: בזק לא ניצלה לרעה את מעמדה כמונופול בשוק הטלפוניה

בית הדין להגבלים עסקיים ביטל היום קביעה מ-2014 לפיה בזק ניצלה לרעה את מעמדה כמונופול בטענה כי בזק חסמה את מתחרותיה מתחרות בשוק הטלפוניה ובשוק האינטרנט. הסיבה לביטול הקביעה מגיעה בזכות ראיה חדשה שהציגה בזק שהוכיחה כי לא גבתה תשלומים נוספים מלקוחות שעברו לצרוך שירותי טלפוניה בחברות מתחרות, אלא בחלוף חודשיים בלבד– כך עולה מפסק דין שניתן היום (ג').

"בהתחשב בחלוף הזמן מאז האירועים בקביעה, המשפיע גם על המשאבים שיידרשו על מנת לברר את מידת השפעת הראיות החדשות על הקביעה אין הממונה להגבלים עסקיים רואה לנכון להוסיף ולעמוד על הקביעה", נכתב בפסק הדין.

בניין בזק בירושלים צילום: עמית שאבי

בתחילת שנת 2011 הציעה בזק למנויים קו לטלפון נייח הכולל מכסה של 200 דקות שיחה ליעדים נייחים במחיר של 19.90 שקל לחודש. מבצע זה היה תקף לשישה חודשים שלאחריהן מנויים הועברו אטומטית לתמחור גבוה יותר של 60 שקל לחודש או לחבילה אחרת כרצונם. במקביל גבתה בזק מלקוחות שדרשו שירותי תשתית אינטרנט בלבד ב-25 שקל לחודש. התוצאה הייתה שלקוח שביקש באותה תקופה לרכוש שירותי טלפוניה נייחת מחברה אחרת בטכנולוגיית VoB על גבי תשתית האינטרנט של בזק נדרש לשלם לבזק 25 שקל וכן לחברה המתחרה סכום נוסף עבור שירותי VoB, וזאת בהשוואה לשירות הטלפוניה של בזק שעמד על 20 שקל. לטענת הממונה, מצב דברים זה יצר פער שלילי בין המחירים בשיעור של חמישה שקלים לחודש. בקביעה הסבירה הרשות כי בזק נקטה באסטרטגיה תמחורית שעלולה הייתה לפגוע במתחרותיה של בזק, והתבססה על דוקטרינת "הצרת מרווחים" הנהוגה בדין האירופי.

אולם באוגוסט 2015 הגישה בזק ערעור ובו נטען כי הממונה על ההגבלים העסקיים השתמש בקביעה המרחיבה של דוקטרינת הצרת המרווחים מעל ומעבר להיקפה כפי שהוכרה בפסיקה באירופה ובאופן שלא הוכר בשיטת משפט כלשהיא. עוד טענה בזק כי גם במישור העובדתי מדובר בקביעה שגויה משום שבניגוד לטענת הממונה, מדובר בתמחור שהותיר רווח ניכר למתחרים ואפשר להם להתמודד עם הצעת המחיר של בזק, לצד הצעות שהיו ניתנות על ידי חברות מתחרות ובזק לא הייתה יכולה להציע אותן.

בשלב הסיכומים בזק הציגה, כאמור, ראיה שמוכיחה כי בזק לא גבתה דמי התשתית לאינטרנט בסך 25 שקל ממנויים שבחרו לעבור משירותי טלפוניה בחברות המתחרות בטכנולוגיית VoB, אלא בחלוף חודשיים בלבד לניוד. בעקבות הראיות החדשות שהוגשו באיחור סבורה הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין כי נדרשת עוד בחינה עובדתית כלכלית וכפועל גם התדיינות משפטית נוספת שעשויה להשפיע על הקביעה המקורית.

בעקבות זאת הוחלט לבטל את הקביעה המקורית שניתנה ב-2014, לאחר שנמצא כי בנסיבות העניין נמצאו נימוקים מהותיים שהיו יכולים להשפיע על הקביעה מלכתחילה ובשלב זה קשה לבררם.