דוד האן קיבל שני פטורים יותר מדי

1. פטור מחקירה פלילית

את דו"ח משרד המשפטים שבדק את פרשת העסקת היחצן משה גל על ידי הכנ"ר לשעבר פרופ' דוד האן על חשבון רשות השידור סיכמנו בזמנו תחת הכותרת "מריחה ובדיחה". עיון מדוקדק יותר בעובדות שאינן שנויות במחלוקת מעלה שמריחה גדולה יש כאן, אך הבדיחה לא מצחיקה. למעשה, התנהלותו של האן מתקרבת לרף הפלילי ומצדיקה חקירה פלילית; ובוודאי שראוי כי הוועדה לבחירת שופטים תבחן אותה.

האן יוכל לטעון, באופן צפוי למדי, כי מתנכלים לו על רקע אישי ופוליטי, אך הדבר לא ישנה את העובדות שאינן שנויות במחלוקת: כמפרק רשות השידור האן התקשר בהסכם עם גל וחברת גילאב לקבלת שירותי ייעוץ חיצוניים, בנפרד מדוברות משרד המשפטים שאמורה לדברר את הכנ"ר. הסיבה, לדברי האן, היא המורכבות והאינטנסיביות שנדרשות בחזית התקשורתית סביב פירוק רשות השידור ואכזבתו של האן מהיחס שהוא מקבל מדוברות משרד המשפטים.

קופת פירוק רשות השידור אמנם מימנה את שכרו של גל, אך המילים "רשות השידור" אינן מופיעות בהסכם ההתקשרות בין הצדדים. ההסכם עצמו מוכפף להצעת ההתקשרות ששלח גל להאן, שם אכן מופיעה הרשות, אך היקף ותוכן ההתקשרות בהצעה מתפרשים הרבה מעבר לכך: "בכוונתנו לעצב ולהוציא לפועל אסטרטגיה תקשורתית אפקטיבית על מנת לבטא את עמדת הכנ"ר באופן המיטבי בפני כל המדיה, שיסקרו מקרוב את הפעילות, ולמצב את התנהלות הכנ"ר כמקצועית, אמינה והגונה. פועל יוצא של פעילות זו היא להביא לידי ביטוי בדעת הקהל את היות הכנ"ר מומחה בעל שם עולמי בתחום עיסוקו". בהמשך נכתב שגל יספק "ליווי תקשורת של הרפורמות המתכוננות". מה לזה ולרשות השידור?

האם הדברים יצאו לפועל? דו"ח ביקורת של משרד המשפטים מאשר את אופי ההתקשרות הנרחב שחורג מענייני רשות השידור. הדו"ח מצטט את המסרון ששלח גל לכתבת "כלכליסט" ענת רואה: "ברור שאני אחראי לכלל הפעולות של הכנ"ר מול התקשורת , אולם כלפי משרד המשפטים פנימה אני לכאורה מועסק בזיקה לפירוק רשות השידור".

כמו כן, הדו"ח מאשר שגל אכן דברר את האן בחמישה נושאים לפחות שאינם קשורים לרשות השידור: " בבירור שערכה הביקורת עם האפטרופוס הכללי והכונס הרשמי לגבי השאילתות שנגעו לחמשת הנושאים/תיקים שעלו במסגרת המסרונים שהועברו לביקורת נמצא כי אכן בכל השאילתות שעלו, התגובה הועברה לכתבת על ידי משה גל, וזאת אף שהנושאים/תיקים אינם נוגעים לפירוק רשות השידור".

אם כן, העובדות הן שהאן שילם לגל מקופת הפירוק של רשות השידור, כלומר על חשבון הנושים, כ־472 אלף שקל בסה"כ, שהם כ־14 אלף שקל בחודש במשך שלוש שנים. בתמורה הוא קיבל ייעוץ בעניינים שאינם קשורים כלל לרשות, זאת בזמן שלשופט דוד מינץ בבית המשפט המחוזי בירושלים שטיפל בפירוק הרשות הוצג כי גל מונה לצורך ענייני הרשות בלבד. העובדות האלו מבססות חשד לפלילים — שימוש בכספי קופת הפירוק להאדרת שמו של האן כ"מומחה בעל שם עולמי בתחום עיסוקו". הדו"ח של משרד המשפטים מגמד את העובדות האלה, שהוא עצמו חתום עליהן, לכמעט אפס — אי־תקינות קלה, דברור זמני שפסק, תקלה בחלוקת גזרות הטיפול בין הדוברות ליועץ החיצוני. ייתכן שזה נכון, אבל בשל העובדות שאינן שנויות במחלוקת מתחייבת בדיקה אמיתית בדמות חקירה משטרתית והחלטה משפטית מנומקת בסופה.

דוד האן צילום: נמרוד גליקמן

2. פטור מקורס לשיפוט

בשנים האחרונות כל מועמד לשיפוט, למעט מועמדים לבית המשפט העליון, מופנה לקורס הכנה לשופטים במכון להשתלמות שופטים. פרופ' עופר גרוסקופף, עו"ד אלי אברבנאל וד"ר חיה זנדברג עברו אותו בטרם מונו לשיפוט בבתי המשפט המחוזיים. יש גם בכירים שנשלחו, נכשלו ולא מונו, אך בכל מקרה אין פטורים, למעט אחד — האן.

חשוב להדגיש כי הקורס אינו נדרש בחוק וההשתתפות בו היא הנחיה מינהלית בלבד. למעשה, הוועדה לבחירת שופטים יכולה למנות גם את מי שנכשל בקורס וועדת המשנה מוסמכת לתת פטור מהשתתפות בו. זה החוק, אבל הפרקטיקה שנוצרה היא שכל מועמד חיצוני מופנה לקורס.

בתחילה האן לא היה אמור להישלח לקורס משום שהוא היה מועמד לבית המשפט העליון. מהישיבה שבה הוחלט לא למנותו יצאה הודעה שהוחלט למנותו לבית המשפט המחוזי. אלא שההודעה היתה טעות משום שבאותה העת הוא לא היה מועמד למחוזי. באותה ישיבה, שנערכה בפברואר 2017, הסמיכה הוועדה לבחירת שופטים את ועדת המשנה לפטור את האן מהקורס. שרת המשפטים איילת שקד נימקה זאת כך: "ניסיונו המרשים והישגיו ככנ"ר מייתרים את הצורך בהשתתפות במרכז ההערכה למועמדים לשיפוט". ואכן, ב־2 באפריל 2017 התכתנסה ועדת המשנה בראשות המשנה לנשיאת העליון אליקים רובינשטיין ופטרה את האן מהקורס.

במועד זה לא היו ידועים עדיין הממצאים בפרשת העסקת גל. באותו מועד הפרשה טויחה אפילו יותר מדו"ח הבדיקה הסופי, שכעת מצוי על שולחנם של חברי הוועדה לבחירת שופטים שמוזמנים לעיין בו.