כוח הקנייה מטפס, אבל רוב העובדים נותרו מחוץ לחגיגה

נתוני השכר החדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מצטרפים לעדויות קודמות על מצבם הטוב של המשק, של שוק העבודה, ובעיקר של רמת החיים בישראל.לפי הנתונים שפורסמו אתמול (א'), 2017 היתה השנה השישית ברציפות שבה נרשמה עלייה בשכר הריאלי, שמבטא את כוח הקנייה של השכירים. יתר על כן, נתוני הלמ"ס מראים שקצב הגידול חצה לראשונה את הרף של 3% לשנה, הקצב הגבוה ביותר מאז שנת 2012. בחמש השנים הקודמות, קצב העלייה נע בין חצי אחוז לכמעט 3%.

1. השכר הריאלי ממשיך לטפס ‑ ובקצב גובר

עד 2011, שנת המחאה החברתית, העלייה בשכר הנומינאלי היתה מלווה בעלייה במחירים, ולכן לא תורגמה לעלייה בכוח הקנייה של השכירים. השכר הריאלי, שמחושב כשכר ברוטו בניכוי האינפלציה, לא גדל. אלא שאז חל שינוי:, ומראשית 2012 הוא עלה ביותר מ־14%. מאחר שרוב העובדים בישראל הם שכירים ‑ 3.6 מיליון איש, ורוב הכנסתם היא מעבודה, השכר הריאלי הוא ביטוי נאמן לכוח הקנייה שלהם, ולרמת הרווחה של משקי הבית.

עליית השכר הריאלי לוותה בעלייה במספר השכירים במשק, בקצב ממוצע של כ־100 אלף שכירים בשנה. בין ינואר 2012 לינואר 2018 נוספו לשוק העבודה כחצי מיליון שכירים.

מה שקשה ליישב עם העלייה בשכר היא הירידה במחירים ב־4 בשנים האחרונות: בשלוש מהן נרשמה אינפלציה שלילית, ובאחת עלו המחירים בפחות מחצי אחוז. איך ייתכן שהשכר מטפס ומטפס והאינפלציה תקועה? בבנק ישראל מציעים הסבר: המאבק שהממשלה מנהלת במו ידיה ביוקר המחיה מוריד את מחירי המוצרים והשירותים.

2. אליה וקוץ בה: הרוב לא זוכים בשמנת

ובכל זאת, ממצא אחד צריך להטריד את שר האוצר משה כחלון ואת שר הכלכלה אלי כהן: רק שליש מהמשרות במשק (כ־1.2 מיליון) נמצאו בינואר 2018 בענפים שהשכר בהם היה גבוה מהממוצע המשקי, 10,208 שקל לחודש. שני שלישים, שהם כ־2.4 מיליון שכירים, נמצאו בענפים שהשכר בהם נמוך מהממוצע.

זו עדות נוספת לאי השוויון המטריד במשק הישראלי. היא נוגעת בין היתר למורים, עובדי מערכת הבריאות שאינם רופאים, מלצרים וחקלאים. שוב מתברר שכשמדובר במשק הישראלי, אסור לראות בבממוצע את חזות הכל.

3. כותב תוכנה ישתכר פי 2.5 מעורך ספרים

אי השוויון בשכר מתבטא גם בתוך כל ענף, ומשקף נאמנה את ההבדלים בפריון ובערך המוסף של העובדים. בענף התעשייה, למשל, עובדים בתחום העץ, העור והטקסטיל משתכרים 7,000‑9,000 שקל לחודש, ואילו בתחום המחשבים והמכשור האלקטרוני והאופטי ‑ יותר מ־20 אלף שקל לחודש. פערים גדולים אף יותר מתגלים בתחומי המידע והתקשורת: שכיר בהוצאה לאור ישתכר כ־10,000 שקל לחודש, ואילו מתכנת מחשבים יתשכל פי 2.5 ממנו: 25 אלף שקל לחודש.

4. השכר הנומינאלי של הבנקאים זינק ב־30%

התפתחות דרמטית נרשמה בענף הפיננסים: השכר הנומינלי של השכירים, ובהם בנקאים, זינק בארבעת החודשים האחרונים ב־30% ‑ מ־18,400 לכ־24 אלף שקל בחודש. זאת עוד לפני הבונוס השנתי על הרווחים, שאותו הבנקים נוהגים לחלק בחודש מרץ.

ייתכן שההסבר לכך נעוץ בירידה שנרשמה בתקופה זו במספר העובדים במגזר זה, בשל תוכניות התייעלות שבוצעו בו, ובכך שנתוני השכר כללו גם חלק מהחבילות הפרישה. גם בלמ''ס הופתעו מהנתונים וביקשו להמתין לפני שיוכלו להסביר אם מדובר במגמה או באירוע חולף.