פרשנות
ממשלה זמנית, תקציב זמני
התקציב שאשרה הכנסת השבוע זמני, לא רק בגלל שאושר מוקדם מדי, אלא בגלל שהממשלה הזאת זמנית. את התקציב האמיתי נגלה רק אחרי הבחירות
תקציב 2019 שאישרה הכנסת אתמול, 9 וחצי חודשים לפני המועד, הוא בעצם תקציבזמני, שלא יכול להתממש. הוא לא יכול להתבצע בפועל לא רק כי בין המציאות בה אושר לבין המציאות ב-2019 כל קשר יכול להיות מקרי בהחלט. אבל הוא זמני בעיקר כי הסיכוי שלא יהיו בחירות בשנה הקרובה כמעט לא קיים ואחרי הבחירות – יהיו קואליציה חדשה, סדרי עדיפויות חדשים וכספים קואליציוניים חדשים.
"אני מניח שלנו יהיה בתקציב דגשים אחרים", אומר יו"ר סיעת יש עתיד עופר שלח על האפשרות שתוקם ממשלה בראשות ח"כ יאיר לפיד. שלח אפילו לא מתייחס בהכרח להקצבות לישיבות, שגדלו מאז הממשלה הקודמת לה הייתה מפלגתו שותפה פי 2.5, אלא בעיקר לתקציב הביטחון. הוא אומר שצה"ל מכין את תוכנית העבודה שלו רק באוגוסט. "איך אפשר לאשר תקציב לצה"ל לפני שיש תוכנית עבודה"? הוא שואל. כלומר מבחינה מקצועית התקציב הזה הוא בסיס לשינויים כיוון שהוא בעצם לא תוכנית כלכלית אלא סוג של הימור כלכלי.
אבל הסיבה העיקרית שהתקציב הזה הוא זמני היא שזו ממשלה זמנית. כל מה הקואליציה הצליחה לעשות השבוע הוא להשיג דחיה במשבר חוק הגיוס. אבל יש לה לפחות שני מכשולים בלתי עבירים הרבה לפני מועד הבחירות החוקי בנובמבר 2019: חוק הפטור מגיוס וכתבי האישום של נתניהו.
בעניין הגיוס העיקרון ברור: אין הצעת חוק פטור מגיוס שגם המפלגות החרדיות וגם בג"ץ יכולים להסכים לה וגם אין הצעת חוק פטור מגיוס שגם המפלגות החרדיות וגם השותפות החילוניות בקואליציה יכולות להסכים לה כשכולם מריחים בחירות (אחרי הבחירות החילונים יכולים להרשות לעצמם להיכנע). כיוון שהמפלגות החרדיות חייבות להעביר חוק פטור מגיוס חדש לפני המועד שקצב בג"ץ בספטמבר הקרוב ואין פתרון נראה לעין קשה לראות איך הממשלה הזו שורדת את כנס הקיץ שמסתיים ביולי.
הקו האדום - הגשת כתב אישום
אבל גם אם יתרחש הנס הפוליטי והקואליציה תשרוד את משבר הפטור מגיוס, היא לא יכולה לשרוד הגשת כתב אישום בסוף השנה. ככל שכחלון, בנט ושקד אוהבים את התפקידים שלהם, זה קו אדום שהם פשוט לא יוכלו לחצות. וזה אומר שאפילו אם נתחיל 2019 עם התקציב הזה, נגמור אותה עם תקציב אחר.
אחד הוויתורים המשמעותיים שעשו השותפות הקואליציוניות כדי לאפשר את העברת תקציב 2019 היה ויתור על כספים קואליציוניים נוספים (חוץ מיהדות התורה לא התאפקה ובכל זאתקיבלה עוד 100 מיליון לישיבות ולתלמודי התורה). הסיבה שהם יכלו להרשות לעצמם את זה היא שחגיגת ההקצבות בשנים הראשונות של הקדנציה הייתה כל כך גדולה שכולם העדיפו להבטיח את מה שיש עוד שנה מאשר לסכן אותו בהליכה לבחירות.
במשא ומתן קואליציוני הכול נפתח נחדש. תקציבי השיא לישיבות ולחינוך החרדי בתקציב הזה הם רק בסיס לשינויים, שלא לדבר על האפשרות שהפעם חברי הכנסת החרדיים יכולים להתפנות לדרוש כסף לדיור. זה נכון גם לגבי הביתהיהודי ותקציבי ההתנחלויות וגם לגבי ישראל ביתנו והתקציבים לעולים קשישים.
המסקנה הבלתי נמנעת היא שחוק תקציב 2019 שאושר השבוע היה בעצם סוג של אמנה מפלגתית להבטחת הישרדות הקואליציה. מההתקציב האמתי נדע רק לאחר הבחירות.