הכנסת אישרה את תקציב המדינה לשנת 2019

אישור התקציב בשלב מוקדם כל כך נועד להבטיח את יציבות לממשלה עד מועד הבחירות החוקי בנובמבר 2019. בפועל משבר חוק הגיוס וחקירת ראש הממשלה מאיימים להביא לנפילת הממשלה הרבה קודם ולכן נראה שהתקציב לא יביא לממשלה את היציבות המיוחלת. אישור התקציב התאפשר לאחר שהקואליציה הגיעה למתווה מוסכם במשבר חוק הפטור מגיוס ודחתה את ההכרעה בנושא זה לכנס הקיץ.

כחלון על רקע המליאה צילום: אוראל כהן

התקציב לשנת 2019 יעמוד על 397.4 מיליארד שקל בלי החזר החוב ועל 479.6 מיליארד שקל כולל החזר החוב. התקציב גדל ב-4.3% לעומת תקציב 2018 וב-24.9% ביחס לתקציב 2015. תקציב החינוך יעמוד על כ-60 מיליארד שקל ותקציב הביטחון יעמוד על כ-63 מיליארד .(לפני הסיוע האמריקאי). בשנת 2019 יעמוד הגירעון על 2.9% מהתוצר. ההוצאה המותנית בהכנסה תעמוד על 41.05 מיליארד שקל וסך ההרשאה להתחייב לשנים הבאות יעמוד ב- 2019 על 134.7 מיליארד שקל. הצמיחה החזויה ל- 2019 תעמוד על 3.1%.

כדי להבטיח את העברת החוק הסכימו המפלגות לצלם את התקציבים הקואליציוניים של השנים הקודמות בהיקף של 1.2 מיליארד, ולא להעלות דרישות נוספות. עם זאת ברגע האחרון קיבלה יהדות התורה תוספת של עוד 50 מיליון שקל לבסיס תקציב הישיבות וכן 41 מיליון שקל לתקציב החינוך החרדי המוכר שאינו רשמי שתחול כבר מ-2018. בניגוד לשנים עברו לא חזרו המחזות המבישים של חברי כנסת סוחטים בליל התקציב תקציבים עבור מוסדות שמקורבים להם.

כדי לאפשר את ההעברה המוקדמת של התקציב הגישה הממשלה לכנסת חוק הסדרים קטן במיוחד. בין החוקים הבולטים בו: רפורמת הסיעוד שהגדילה את התשלום לקשישים ברמות הסיעוד הקשות, חוק מעבר בנקים בלחיצת כפתור ורפורמת ההקלות ביבוא האישי. שני חוקים מגדילים את הכנסות האוצר על ידי העברת כל רווחי הטוטו וחצי מרווחי רשות שדות התעופה לתקציב המדינה.

חוק ההסדרים הצטמצם עוד יותר כשפוצלו ממנו פרקים במהלך הדיונים בכנסת. חוק הקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה ציבוריות פוצל בשל לחצי המפלגות החרדיות שחששו שהרשויות החדשות יאפשרו הפעלת תחבורה ציבוריות בשבת. חוק טוהר המידות ברשויות המקומיות פוצל בשל התנגדות ראשי רשויות להוצאת הפוליטיקאים מועדות המכרזים.

שר האוצר משה כחלון אמר בסיום העברת התקציב ש"לפני שבוע אמרתי שאם התקציב לא יעבור עד ליל הסדר, אני אתפטר. אני שמח שבליל הסדר אהיה בתפקיד". כחלון הודה שאישור התקציב המוקדם נועד לשמר את יציבות הממשלה. על המשבר הממשלתי אמר ש"חצינו חורשה גדולה של אקליפטוסים" כשהוא מתכוון לכל העצים שחברי הקואליציה טיפסו עליהם. עוד אמר שהצלחת הכלכלה הישראלית מוכיחה ש"מדיניות של כלכלה חופשית עם רגישות חברתית מניבה תוצאות. יש גידול אדיר בהוצאה האזרחית. אנחנו לא שואלים איפה הכסף. מצאנו אותו ואנחנו שמים אותו במקומות הנכונים".

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה אמר ש"בפעם הראשונה ב-30 תקציבים שעברתי זה תקציב שאין בו גזרות". לדבריו, "הקדמת המועד זו באמת החלטה קשה, אבל יש רווח כיוון שמעלים תקציבים בסדרי גודל חסרי תקדים ומורידים מסים".

יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, אמר ש"לאשר תקציב במרץ לשנה הבאה, לא היה כדבר הזה בתולדות מדינת ישראל. זה מראה על חוסר רצינות ובעצם אולי על חוסר אמונה של הממשלה בעצמה. הכול בא מגחמה פוליטית". לדבריו, התקציב אינו מביא בחשבון ואינו מתייחס למשבר המסחר הקמעונאי בגלל הקניות ברשת, להאטה בענף הנדל"ן ולהורדת מיסי החברות בארצות הברית.