מלחמת סחר בין סין לארה"ב עלולה ללבות מלחמה אמיתית
מכסי המגן שהטיל טראמפ והסרת מגבלת הכהונה של הנשיא שי ג'ינפינג ניפצו את ההבנות הדדיות בין ארה"ב לסין. הלאומנות של שני המנהיגים ומיתוס ההשפלה והתחייה שהם מטפחים יוצרים פוטנציאל לפיצוץ
23:0015.03.18
הבסיס למערכת היחסים בין אמריקה וסין קרס בשבוע שעבר. ההתפתחויות המרכזיות הגיעו בדמות השבירה החדה של ארה"ב אל עבר פרוטקציוניזם כמו גם ההתכווננות של סין אל שליטה של אדם אחד.
קראו עוד בכלכליסט:
- תחילת סוף הסחר הבינלאומי
- גוברים הסיכויים למלחמת סחר עולמית: טראמפ הטיל מכסים על יבוא פלדה ואלומיניום לארה"ב
- כריסטין לגארד נגד טראמפ: "במלחמת סחר אין מנצחים, ובד"כ שני הצדדים מפסידים"
במשך 40 השנים האחרונות שתי הכלכלות הגדולות בעולם אימצו את הגלובליזציה, בהתבסס על ההבנה של כל אחת מהן, כיצד תנהג השנייה. הסינים העריכו כי ארה"ב תמשיך לתמוך בסחר חופשי. האמריקאים האמינו שליברליזציה כלכלית בסין תוביל בסופו של דבר לליברליזציה פוליטית. כעת שתי ההנחות האלה התנפצו.
ביום ראשון, הפרלמנט הסיני, המתפקד כחותמת גומי, אישר שינוי בחוקה המאפשר לנשיא שי ג'ינפינג למשול עד יומו האחרון. שלושה ימים קודם לכן, הנשיא דונלד טראמפ הודיע על הטלת מכסי מגן על אלומיניום ופלדה וצייץ כי "מלחמות סחר הן דבר טוב וקל לנצח בהן".
אבל הביטחון המופרז של טראמפ מתעלם מהסכנה הכרוכה בהצתת מלחמת סחר. סיכונים כאלה הם לא רק כלכליים: מלחמת סחר מעלה את הסבירות שיום אחד, סין וארצות הברית יגלשו למלחמה אמיתית.
עד עכשיו השאיפות הגיאו־פוליטיות לעלייתה של סין רוסנו על ידי הצורך בשמירה על השווקים המערביים פתוחים למסחר. אבל אם הפרוטקציוניזם האמריקאי מחריף, אז החישובים של סין ישתנו. למעשה, קיימת אפשרות סבירה כי הטלת מכסי המגן של טראמפ היא רק יריית הפתיחה במלחמת הסחר.
תוכנית שאפתנית לבניית אי
הצעדים האמריקאים שהוכרזו בשבוע שעבר הם בעלי אופי גלובלי, והנזק הישיר שלהם לסין הוא קטן באופן יחסי. אבל מכסים עתידיים, במיוחד אלה שיתמקדו בקניין רוחני, צפויים לפגוע מאוד בבייג'ינג. אחרי הכל, פיטר נבארו, יועץ המסחר של הבית הלבן, הוא מחברו של הספר "מוות בידי סין".
נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ צילום: איי פי האיום הכלכלי האמריקאי על סין מגיע בדיוק בזמן שבייג'ינג הבטוחה בעצמה מציבה אתגרים אידיאולוגיים וגיאו־פוליטיים חדשים בפני וושינגטון. במהלך תקופת כהונתו של שי, סין פתחה בתוכנית השאפתנית של "בניית האי" בים סין הדרומי במטרה לחזק את התביעות הטריטוריאליות והימיות שלה. המטרה הרחבה יותר היא לסיים את שליטת ארה"ב באוקיינוס השקט - שם מתרחשות העסקאות החשובות ביותר במסחר הימי.
באותו הזמן, השלטון האוטוריטרי החדש בבייג'ינג מקודם לא רק כשיטת משטר המתאימה לסין, אלא גם כמודל חלופי גלובלי לדמוקרטיה המערבית.
בעוד שתי המדינות גולשות אל עבר עימות על רקע מסחר, טריטוריה ואידיאולוגיה, כך גם המרמור בשני הצדדים צפוי לגבור. הן הנשיא הסיני והן הנשיא האמריקאי הם לאומנים שנוטים ללבות את העניינים עם רגשי גאווה לאומית פצועה. טראמפ טען שהעולם צוחק על אמריקה ושסין אנסה את ארה"ב. שי הבטיח להנהיג את העם הסיני אל "תחייה אדירה", שתשים קץ ל"מאה שנים של השפלה" שהתחילו ב־1839 כאשר הבריטים פלשו לסין והפכו חלק ממנה למושבה.
הופעתם של מנהיגים כמו טראמפ ושי היא השתקפות של מעבר אידיאולוגי רחב יותר בשתי המדינות. 30 שנה של קיפאון או ירידה בשכר הריאלי למרבית העובדים האמריקאים החלישו באופן מקיף את האמונה בגלובליזציה ובמסחר חופשי בארה"ב. טראמפ היה הקול הפרוטקציוניסטי ביותר במגרש הנשיאותי. אבל אפילו המתחרה שלו, הילארי קלינטון, נאלצה לדחות את הסכם הסחר החופשי הטראנס־פסיפי בו תמכה בעבר.
רצף של נשיאים אמריקאים האמין שהקפיטליזם יהיה סוס טרויאני שיחתור תחת השלטון החד־מפלגתי בסין. כדברי נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש, "נסחור בחופשיות עם סין, והזמן יהיה לצידנו". הממסד האמריקאי האמין שסין ליברלית יותר תאתגר פחות את ארה"ב בזירה הבינלאומית.
אחת התפיסות הרווחות של התפיסה הליברלית־גלובליסטית היא שדמוקרטיות לא פותחות במלחמה אחת עם השנייה. אבל ההתפתחויות הדיפלומטיות בסין של שי הפריכו את הציפיות שהתבססו על תפיסת העולם הזו, כפי שעיצבו אותה הנשיאים האמריקאים הקודמים. סין לא הפכה להיות דמוקרטית יותר. היא גם לא שואפת יותר לחיות בשלום תחת הסדר העולמי שארה"ב משליטה ומעצבת.
פעם היתה תלות הדדית
השינויים האלה משקפים תודעה גדלה והולכת של כוח לאומי סיני, המבליט רעיונות והוגים חדשים. לפני עידן שי, מנהיגים ואקדמאים סינים אהבו להדגיש את התלות ההדדית בין מדינתם ובין ארה"ב. הטיעון השכיח לכך היה שההתפתחות המהירה של סין התרחשה בעולם שבו ארה"ב היתה הכוח הדומיננטי, ולכן לא היה טעם לקרוא תיגר על אמריקה. אלא שהגרסה הסינית הזאת לליברליות גלובליסטית אינה רווחת יותר בבייג'ינג. לאחרונה החלו לטעון אינטלקטואלים סינים כי "הסדר שהכתיבה ארה"ב הוא חליפה שפשוט כבר לא מתאימה לעולם" - במילותיו של פו יינג, ראש ועדת יחסי החוץ של הפרלמנט הסיני.
השילוב החדש של ארה"ב הלאומנית והפרוטקציוניסטית וסין הלאומנית והאסרטיבית יוצר פוטנציאל לפיצוץ. עם זאת, יש כמה היבטים באידיאולוגיה של טראמפ שעשויים להפחית את הסיכויים לעימות. שלא כמו כל קודמיו לתפקיד, לנשיא ארה"ב הנוכחי יש אינטרס נמוך בקידום הדמוקרטיה בעולם. הוא גם כנראה לא מודאג מדי מהמהלך של שי אל עבר שליטה של אדם אחד. יכול להיות שהוא אפילו מקנא בו.
