ועדת החוקה החליטה: שמות תורמים לעמותות יפורסמו רק ממאה אלף שקל במקום מ-20
הסכום שאושר נמוך מהצעתה המקורית של שרת המשפטים איילת שקד שרצתה להעלות את התקרה ל-150 אלף וזאת בעקבות ההתנגדות החריפה של ארגוני השקיפות. בין מבקשי החיסיון בולטות עמותות ימין
התקרה שמעליה יש חובה לפרסם שמות תורמים תועלה מ-20 אלף שקל למאה אלף, כך החליטה הבוקר ועדת חוקה של הכנסת. הסכום שאושר נמוך מהצעתה המקורית של שרת המשפטים איילת שקד שרצתה להעלות את התקרה ל-150 אלף וזאת בעקבות ההתנגדות החריפה של ארגוני השקיפות.
- יועמ"ש הכנסת לח"כים: החזירו תרומות שכבר אספתם לפריימריז
- אושר חוק מימון הפריימריז: הח"כים יקבלו כסף מהמדינה ולא יוכלו לאסוף תרומות
- גפני מכין עוד הטבות לחרדים: דורש שהגמ"חים יפקחו על עצמם
ועדת חוקה אישרה היום תקנות המפשטות ומסדירות את חובת הדיווח לעמותות. את עיקר ההתנגדות בתקנות האלה עוררה העלאת תקרת החיסיון לתרומות. עד היום עמותה הייתה מחויבת לפרסם כל תרומה מעל 20 אלף שקל או לבקש חיסיון, ואז התפרסם דבר בקשת החיסיון.
על פי ההצעה שאושרה תהיה עמותה חייבת בפרסום רק אם התרומה גבוהה ממאה אלף שקל. אם מדובר בעמותה קטנה שהמחזור שלה קטן מחצי מיליון שקל – היא תחוייב בפרסום תרומה שגבוהה מ-50 אלף שקל ומ-20% ממחזורה השנתי.
יצוין שמוסדות וארגונים בהתנחלויות ובמזרח ירושלים וכן ארגוני ימין בולטים מאוד ברשימת המבקשים חיסיון על תרומות. סביר להניח שבמקרה של הגופים בהתנחלויות, החיסיון נועד להסתיר את זהות התורמים למטרות שקשורות בשטחים, כדי למנוע מהם נזק מצד גופים שמחרימים כל פעילות הקשורה להתנחלויות.
ממידע שהעבירה התנועה לחופש המידע ל"כלכליסט" עולה כי ישיבת עטרת ירושלים של הרב שלמה אבינר ברובע המוסלמי בירושלים קיבלה חיסיון ל־18 תורמים בשנים אלה, וישיבת שבי חברון בבית רומנו בחברון קיבלה חיסיון ל־17 תורמים.
גם עמותת אם תרצו קיבלה חיסיון לתורם אחד. בקשתה בולטת במיוחד מכיוון שהיא פועלת לחשיפת מקורות המימון של עמותות שמאל. הקרן לפיתוח הרעיון הציוני של זאב חבר, זרוע של תנועת ההתיישבות של מועצת יש"ע, אמנה, קיבלה ב־2013 אישור חיסיון לשני תורמים.
יו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי איש סיעתה של שקד מהבית היהודי אמר בישיבה ש"נעתרנו לבקשה של חברים מהקואליציה והאופוזיציה והורדנו את סכום הפטור מ-150,000 ל-100,000".
מלשכת שקד הוסבר כשהתקנות הוגשו ש"התקנות הועברו לוועדת החוקה בתקופת שרת המשפטים ציפי לבני (אוגוסט 2014). מאחר שוועדת החוקה לא הספיקה לדון בתקנות, הועברו התקנות בתקופת השרה שקד פעם נוספת לוועדה. התיקון גובש על ידי גורמי המקצוע במשרד המשפטים לאחר שורה ארוכה של התייעצויות מול המגזר השלישי, אשר טענו בין היתר כי עול הדיווח מכביד באופן משמעותי על פעילותן".