יועמ"ש הכנסת לח"כים: החזירו תרומות שכבר אספתם לפריימריז

חוק מימון הפריימריז הוא יוזמה של יו"ר הקואליציה דודי אמסלם מהליכוד. אמסלם טוען שהמצב בו חברי כנסת מכהנים מקבלים תרומות הוא מצב מובהק של שחיתות, עידוד לשוחד ויחסי הון שלטון. על פי החוק יאסר על חברי כנסת מכהנים לגייס תרומות לפריימריז והם יקבלו מימון מהמדינה בהיקף של עד 320 אלף שקלים. זאת, גם אם לא ייבחרו בסופו של דבר. מועמדים שאינם חברי כנסת יוכלו לגייס תרומות או לקחת הלוואה מהמדינה שתהפוך למענק אם יבחרו.

איל ינון היועץ המשפטי של הכנסת

הנושא בחוק שעורר את עיקר המחלוקת הוא הסעיף שהוכנס לדרישת סיעת כולנו לפיו מפלגה שאין בה פריימריז תקבל מימון של 50 אלף שקל לכל ח"כ בכנסת היוצאת. הסעיף הזה בוטל בין הקריאה הראשונה לקריאות השנייה והשלישית. אחרי הביטול נשאר ויכוח חוצה מפלגות, האם התועלת שבניתוק הקשר בין פוליטיקאים לתורמים מצדיקה את ההוצאה הגדולה.

ינון כותב לחברי הכנסת ש"החוק מטיל על חברי הכנסת המבקשים להתמודד בפריימריז חובות לא מעטות שאי מילויין מוביל להטלת סנקציות, מומלץ מאד שחברי הכנסת החברים במפלגות שיש בהן פריימריז ילמדו את הוראות התיקון ויקפידו לפעול לפיו".

הוא מציין שעל פי החוק ח"כ במפלגת פריימריז "לא יהיה יותר רשאי לגייס תרומות למימון התמודדותו או לקבל הלוואה או ערבות (למעט - תרומות עצמיות), ובמקום זאת יקבל מענק מאוצר המדינה שגובהו עד מלוא הסכום שאותו הוא רשאי להוציא על פי החוק". עוד הוא כותב ש"מענק זה ישמש אך ורק למימון ההתמודדות בפריימריז, ותהיה חובה להשיב לאוצר המדינה סכומים שלא הוצאו בפועל".

עם זאת, "על פי התיקון, לא תהיה חובה להשיב סכומים שהוצאו לשם ההתמודדות, גם כשהמועמד לא נבחר בסופו של יום לכנסת הבאה". ינון מסב את תשומת לב הח"כים לכך ש"החוק אף שינה את סכומי ההוצאה המותרים לגבי פריימריז והם יהיו נמוכים מהקבוע עד היום".