יוקר הדיור בסן פרנסיסקו דחף את מעמד הביניים למעונות

מחירי הדיור הגבוהים בסן פרנסיסקו מאלצים את מעמד הביניים לחפש אחר פתרונות חלופיים, כמו, למשל, מודלים שונים של מגורים קהילתיים - על כך דיווח ה"ניו יורק טיימס".

חברת הפיתוח סטארסיטי היא אחת המרוויחות הגדולות מיוקר המחייה בעיר ומציעה מודל של מעונות סטודנטים לתושבים מקומיים המתקשים לעמוד במחירי השכירות. חברת הסטארטאפ, שהוקמה ב־2016, מכוונת לקהל יעד של מעמד ביניים שאינו זכאי לסובסידיות ממשלתיות, אבל מאידך אינו יכול להרשות לעצמו את מחירי הנדל"ן מרקיעי השחקים של סן פרנסיסקו.

המודל הקהילתי, שבעבר שימש בעיקר את עובדי ההייטק שהגיעו לסן פרנסיסקו, פונה עתה לבעלי הכנסה נמוכה יותר, כולל מורים, מלצרים, מוסיקאים וזבנים. כדי לספק את הביקושים הגואים, סטארסיטי רוכשת מבנים ששימשו בעבר כבתי מלון, מרכזי קניות וחניונים ומתאימה אותם לייעודם החדש.

חברת סטארסיטי מפעילה שלושה בניינים בסן פרנסיסקו שבהם 36 יחידות דיור בחישוב כולל ומפתחת בימים אלה תשעה לוקיישנים נוספים, שניים מהם בשכונת טנדרלוין. רשימת ההמתנה מונה כ־8,000 דיירים פוטנציאליים.

דרי המעונות של סטארסיטי מקבלים חדר שינה פרטי, אבל חולקים חדר אמבטיה עם דייר אחד נוסף לפחות ומטבח עם כמה וכמה דיירים. זאת בניגוד למודל השיתופי של WeWork, שם הדיירים מקבלים חדר אמבטיה ומטבח פרטיים וחולקים אזור ציבורי המיועד להתכנסויות ולאירועים. בסאטרסיטי, הדיירים משלמים דמי שכירות חודשיים בגובה 1,400־2,400 דולר, כ־1,900 דולר פחות לעומת דמי השכירות הממוצעים עבור דירת שני חדרים מרוהטת בעיר.

בתמורה, הדיירים יקבלו חדר שינה בשטח של 20-12 מ"ר. בבניינים רבים יש גם יחידות דיור עם חדר אמבטיה פרטי, אבל תמורת דמי שכירות גבוהים יותר. מנכ"ל ומייסד סטארסיטי ג'ון דישוצקי (34) סבור כי יחס של חדר אמבטיה אחד לכל שתיים או שלוש יחידות דיור הוא ההגיוני ביותר על מנת לאפשר מחיר נוח. "חדר האמבטיה אמור להקנות את מירב הפרטיות, כך שמדובר בוודאי בחלק הקשה ביותר במגורים המשותפים הללו", הוא מודה.

כפיצוי, מנהלי הנכסים דואגים לתחזוקה שוטפת, הכוללת גם חידוש האספקה בחדרי האמבטיה ובמטבחים. בנוסף, הם מתכננים אירועים קהילתיים וימי הולדת למען הדיירים. תמורת 40 דולר נוספים בחודש אפשר ליהנות משירותי כביסה, ושירותי ניקיון עבור החדר יעלו 130 דולר בשבוע.

כדי להיחשב למעמד ביניים בארה"ב, על ההכנסה השנתית להגיע ל־39 אלף דולר לפחות. עם זאת, יוקר המחייה הגבוה בסן פרנסיסקו מחייב הכנסה גבוהה בהרבה, ועל מנת להיחשב מעמד ביניים, על תושבי העיר להשתכר 64,451 דולר לפחות בשנה. הסף העליון עומד על 193 אלף דולר. עם זאת, בסטארסיטי שואפים להציע את מודל המגורים השיתופי לבעלי הכנסה שנתית שלא תעלה על 90 אלף דולר.

על פי "הניו יורק טיימס", רוב הדיירים בפרויקטים הללו לא הגיעו למודל המגורים בגלל פילוסופיה מסוימת ומדובר בהחלטה שהתקבלה רק משיקולים מעשיים. טווח הגילים רחב, מ־20 לערך ועד שנות ה־50 המוקדמות.

עבור העובד הממוצע בסן פרנסיסקו, רכישת בית איננה באה בחשבון. השכר השנתי הנדרש על מנת לעמוד בתנאי המשכנתה הוא 173 אלף דולר, זאת מלבד הון עצמי של 20% מסכום הרכישה. ההכנסה החציונית בסן פרנסיסקו, לעומת זאת, היא 96,677 דולר בשנה.