סכסוך האחים האוליגרכים, הבורר והשוחד
האחים גבריאל ומיכאל מירילשוילי, טייקונים ישראלים־גיאורגים, מסוכסכים כבר עשור סביב אחזקות בחברת ההימורים המקוונים מקסבט. לטענת גבריאל, אחיו השתלט על החברה בדרכי מרמה, הציע לפתור את המריבה בבוררות רבנית - ואז שיחד את הבורר
עסקי הימורים באינטרנט שמגלגלים מיליוני דולרים בחודש, מריבה בין אחים אוליגרכים ומוסד בוררות רבני שסימן שאלה גדול מרחף מעליו: זה רק חלק מהדרמה האדירה שמאחורי סכסוך עסקי־משפטי מר וארוך שנים בין האחים גבריאל ומיכאל (מיכו) מירילשוילי, שהגיע השבוע שוב לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב.
גבריאל טוען בעתירתו לבית המשפט כי אחיו מיכאל שיחד הרכב בוררים שדן בסכסוך ביניהם ובכך נטל ממנו במרמה את חברת ההימורים מקסבט שבה היו שותפים. בעתירה, שאותה הגיש אתמול, הוא דורש לבטל את הבוררות.
"בקשה זו לביטול פסק הבוררות מוגשת בתום חקירה מאומצת שבמסגרתה התגלו ראיות חפציות חד־משמעיות לתשלומי שוחד וטובות הנאה שנתן מיכאל לאב בית הדין של הרכב הבוררים, במקביל לניהול הבוררות בין הצדדים", נכתב בעתירה.
- מיהלומים ועד נדל"ן והייטק: האימפריה של מיכאל ויצחק מירילשוילי
- בין הנחקרים בפרשת דרעי: המיליארדר מיכאל מירילשוילי ובנו יצחק
- סכסוך המיליונים של האחים מירלשוילי חוזר לביהמ"ש: גבריאל: "מיכאל שיחד את הבוררים"
לפי גבריאל, אחיו מיכאל שילם לאב בית הדין של הבוררות הרב פנחס ברונפמן מיליוני שקלים בדרכים "עקלקלות ופתלתלות", כדבריו. לטענתו, השוחד לכאורה נעשה באמצעות עמותות שונות והוסווה כתרומות וכהלוואות, כדי "לשבש את הליכי הבוררות ועל מנת להטות את הדין לטובתו", לשון העתירה.
בתביעה טוען גבריאל כי יש בידיו הקלטות, עדויות, תכתובות ורישומים של העברות הכספים לכאורה. לדבריו, רק לפני כחודש התברר לו כי במקביל לבוררות העביר אחיו תשלומי שוחד של יותר מחצי מיליון שקל באמצעות הלוואות ותרומות לישיבה שבראשה עומד ברונפמן.
האחים מירילשוילי, אוליגרכים ממוצא גיאורגי, הם דמויות מוכרות בקהילה העסקית דוברת הרוסית בישראל. גבריאל, הגדול מביניהם, עוסק בעיקר בנדל"ן ובמיזמי אינטרנט בתחום החינוך. מיכאל מוכר יותר בנוף הישראלי, בין היתר בשל קשריו עם פוליטיקאים, ובהם שר הביטחון אביגדור ליברמן. עוד הוא מוכר כאביו של יצחק מירילשוילי, יזם שזכה לכינוי מארק צוקרברג הרוסי.
כך החל הסכסוך
במאי 2008 חתמו האחים על הסכם שבמסגרתו מיכאל הלווה לגבריאל 80 מיליון דולר, מתוכם 57.5 מיליון דולר כהלוואה ו־12.5 מיליון דולר כאג"ח של חברת אחזקות שהייתה בבעלותו. כחודש לאחר מכן, נחתם הסכם בישראל שבו נקבע כי מיכאל יקבל לידיו 50% ממניות חברת ההימורים המקוונים מקסבט, שהיתה בבעלות גבריאל. בהסכם זה נקבע כי יתרת החוב של גבריאל כלפי אחיו תיפרע ממשיכת דיבידנדים ממקסבט.
באותה תקופה, שווי החברה היה מוערך ב־630 מיליון דולר והיא רשמה רווח חודשי של 4.4 מיליון דולר, עם צפי לעלייה משמעותית - עד לרמה של 10 מיליון דולר בחודש. עלייה זו ברווחים היתה אמורה להעלות את הערכת שווי החברה לכ־1.5 מיליארד דולר.
חודשיים לאחר מכן, ביולי 2008, נחתם הסכם נוסף, הפעם בעיר סנט פטרסבורג שברוסיה, שבו מכר גבריאל 90% מיתרת אחזקותיו במקסבט לאחיו ב־118 מיליון דולר. בעסקה זו, יתרת החוב של גבריאל למיכאל היתה אמורה להימחק. אלא שלטענת גבריאל, אחיו העביר לו את התשלום באיחור ניכר ובכך הפר את ההסכם.
כך החל סכסוך בין הצדדים לגבי הבעלות בחברות ולגבי התחייבויות כספיות שונות שנטלו על עצמם במסגרת ההסכמים הללו. בשנת 2012, לאחר שלא הצליחו להגיע להבנות, מיכאל הציע לגבריאל לפתור את המחלוקת ביניהם בפניה לבוררות רבנית.
לגרסת גבריאל, אחיו סיפר לו כי רב מכובד המליץ לבנו יצחק לפנות לרב פנחס ברונמן, השולט בשפה הרוסית, על מנת שישמש כבורר. בין הצדדים נחתם הסכם בוררות שלפיו ברונפמן ועוד שני רבנים השייכים לבית הדין חניכי הישיבות מונו כבוררים בסכסוך ביניהם.
לטענת גבריאל, במהלך הבוררות הציג אחיו חוזים חדשים ומזויפים, שעליהם לכאורה חתומים שניהם. לדבריו, חוזים אלה קבעו "תנאים דרקוניים ונעדרי היגיון כלכלי עבורי, המרעים את מצבי באופן דרמטי". לפי גבריאל, הוא העלה את הטענה על הזיוף גם בפני הבוררים והציג חוות דעת של גרפולוגית שתומכת בטענתו, אולם הבוררים לא קיבלו את עמדתו.
הראיות החדשות
לבסוף, באוקטובר 2013, הבוררים פסקו נגד גבריאל, דחו את כל טענותיו וחייבו אותו לשלם לאחיו 18.5 מיליון דולר. מאז, ניסה גבריאל לבטל את הסכם הבוררות בינו לבין אחיו. תחילה, בינואר 2014, פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אך זה דחה את עתירתו.
לאחר מכן, ביוני 2015, הוא עתר לבית המשפט העליון – אך נדחה שוב. שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר כתב בפסק דינו כי הוא דוחה את הבקשה, אולם לא השתכנע שהליך הבוררות שהתנהל בין הצדדים חף מסימני שאלה.
כעת טוען גבריאל, באמצעות עורכי הדין טל שפירא, מירב בר־זיק ונטע לוין ממשרד שפירא כפרי בר־זיק כי השתנו הנסיבות, כי ראיות חדשות שהגיעו לידיו מצביעות על כך שהליך הבוררות לא היה תקין, בלשון המעטה.
"אחי גרם לי לחשוב כי הפנייה לדין תורה תביא לשלום בינינו בשעה שידע כי הוא מכניס אותי לבוררות שכל כולה משחק מכור", כתב גבריאל בעתירה.
לפי גרסתו של גבריאל, מיכאל העביר במשך כשלוש שנים שוחד של עשרות מיליוני שקלים לאב בית הדין הבורר הרב ברונפמן ולמוסד הבוררות. המטרה: לשבש את ההליך שהתנהל בינו לבין אחיו ולהטות את הכף לטובתו.
תשלומי השוחד, כך לפי התביעה החדשה, הוסוו והולבנו כתרומות וכהלוואות. אלו, טוען גבריאל, ניתנו באמצעות עמותת קרן מרומים שבשליטתו של מיכאל, וזרמו לידי עמותות שונות שבשליטת הבורר.
מי שעומד בראש קרן מרומים הוא יצחק מירילשוילי, בנו של מיכאל. לפי דו"ח ביקורת שהכין רשם העמותות על העמותה, בשנת 2012 עמד מחזור הקרן על אפס שקלים. בשנת 2013, במקביל לניהול הבוררות, זינק המחזור ל־42 מיליון שקל. בשנים 2014‑2015 זינק שוב מחזור העמותה, ל־122 מיליון שקל ו־137 מיליון שקל, בהתאמה.
התביעה החדשה מתמקדת בעיקר בשורה של מסמכים שהגיעו לידי גבריאל בינואר האחרון, שמראים לטענתו כי בזמן הבוררות העבירה קרן מרומים חצי מיליון שקל לישיבת כנסת שלום, שבראשה עומד הרב ברונפמן. הכספים, לדבריו, הועברו במסווה של הלוואה רק תשעה ימים לאחר שהבורר חתם על פסק דין הבוררות.
מעבר לסכום זה, לשיטת גבריאל עברו עוד מיליוני שקלים לאנשים ולעמותות הקשורים לבוררות ולמוסד שבו התנהל. בין היתר, מצוין בתביעה כי מיכאל הגיע לחתונת בתו של הרב ברונפמן, שהתקיימה במקביל להליך הבוררות, ונתן במתנה 1,000 דולר במזומן. "התוצאה היא שדי באירוע החתונה, לצד דרישת ההלוואה, כדי להצדיק ואף לחייב את ביטול פסק הבוררות", נכתב בעתירה.
לסיכום, כתב גבריאל בעתירה: "אם זה לא שוחד, לא ידענו שוחד מהו. אם זה לא ניגוד עניינים, לא ידענו ניגוד עניינים מהו".
בלי לערב הורים
לאחר שפסק הבוררות ניתן, גבריאל הגיש ערעור עליו. בשלב זה, מתווכים מטעם מיכאל פנו אל אמם של האחים כדי שתעזור לפשר ביניהם.
המתווכים, כך עולה מהתביעה, הציעו לשניים לפנות לאם כדי שזו תכריע במחלוקת. בתחילה היא סירבה, אך לבסוף נעתרה מתוך רצון להביא לשלום בית במשפחה. לאחר ששמעה את טענותיהם של השניים במשך כחצי שנה ולאורך מספר רב של פגישות, הסכימו השניים כי כל החלטה של האם תהיה ההחלטה סופית. "בכך היה אמור להיפתר סכסוך זה, באופן שיביא לשלום בין האחים", נטען בתביעה.
לפי התביעה, לאחר שדנה בסוגיה ושמעה את טענותיהם, האם קבעה כי מיכאל ישלם לגבריאל 100 מיליון דולר ופסיקתה אף תועדה בהקלטה. אולם מיכאל, כך נטען, סירב לשמוע בקולה של האם.
לפי גבריאל, אחיו גרם לו להאמין שיכבד את ההחלטה של אמם. לטענתו, ערב הדיון המשפטי בעניינם סוכם ביניהם כי יקבלו כל החלטה שתקבל, לשם שמירה על כבוד המשפחה. "בפועל, מיכאל התנער מהחלטת האם ובכך הביא לפגיעה כפולה ומכופלת בכבוד האם ובכבוד המשפחה כולה", נכתב בעתירה של גבריאל.
עוד לפי העתירה, בעקבות האירוע הזה הלך גבריאל לאמו והודיעה לה כי בעקבות התנהלותו של מיכאל "הוא לא רואה בו יותר כאחיו".
הבקשה הנוכחית לביטול פסק הבוררות היא כאמור חלק מסכסוך מתמשך וארוך בין האחים מירילשוילי. בין השאר, בחודש ספטמבר האחרון פנה מיכאל לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות משרד ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות' בדרישה להכריז על אחיו גבריאל פושט רגל. דרישה זו מגיעה על רקע החוב של 18.5 מיליון דולר שנפסק לו בבוררות, לצד תוספת של 78 אלף דולר ריבית והצמדה. הליך זה טרם הוכרע. הדיון בעניינו צפוי להתקיים כבר בשבוע הבא בפני השופט חגי ברנר.
"מדובר בטענות ממוחזרות"
עורכי הדין גיורא ארדינסט ותומר ויסמן, המייצגים את מיכאל מירילשוילי, מסרו בתגובה: "בשבוע הבא יתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב דיון שנקבע מבעוד מועד בבקשה שהוגשה על ידינו להכרזה על גבריאל כפושט רגל בשל סירובו לפרוע חוב של מיליוני דולרים. המהלך המשפטי הנוכחי מבוצע על רקע זה ומתוך מצוקה של גבריאל. כל הטענות, ללא יוצא מן הכלל, אשר מועלות כעת על ידי גבריאל נדונו כבר לפני שנתיים בשלוש ערכאות שונות - בבוררות שלה הסכים, בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון - ונדחו בכל הערכאות תוך קביעה כי עליו להשיב את החוב. מדובר במיחזור של אותן הטענות שנבדקו ונדחו כבר אז".
פרקליטיו של מירילשוילי הוסיפו כי "מדובר בדפוס שחוזר על עצמו ונועד לעכב את הליך פשיטת הרגל. רק לפני כחודש הגיש גבריאל בקשה נוספת לביטול פסק הבוררות, ללא ראיות כלשהן, ביחד עם בקשה להארכת מועד. בית המשפט דחה את הבקשות של גבריאל וקבע כי רק אחרי שהוא יאסוף את הראיות החדשות שהוא טוען להן, הוא יוכל לפנות מחדש לבית המשפט. לצד זאת, החליף גבריאל כבר שבעה משרדים שונים במסגרת ההליך המשפטי, בפעם האחרונה בשבוע האחרון, והוא מגיש לבית המשפט מאות עמודים עם טענות שחוזרות על עצמן, וזאת במטרה לעכב את ההליכים ככל האפשר ולהתחמק מתשלום החוב. התנהלות זאת מהווה דוגמה קיצונית לשימוש לרעה בהליך המשפטי״.