המדיניות של הנגידה מפלגת את הוועדה המוניטרית בבנק ישראל

המפולת שפקדה את שוק ההון בארה"ב בימים האחרונים הציפה את הדילמה אם להגביר את קצב העלאות הריבית ולהיפרד מהריבית האפסית שאפיינה את הכלכלה הגלובלית בעשור האחרון. הפרוטוקולים של הדיון המוניטרי האחרון שנערך בבנק ישראל, בראשות הנגידה קרנית פלוג, חושפים כי הדילמה הזו הגיעה לישראל כבר בתחילת חודש ינואר.

לפי הפרוטוקולים, שני חברים בפורום של הוועדה המוניטרית, הכולל 6 חברים, הביעו התנגדות להמשך מדיניות הריבית האפסית, אף שבסוף הדיון הצביעו בעדה. מסתבר ששני החברים בוועדה רואים את הצורך לשנות את מדיניות בנק ישראל בכיוונים הפוכים לגמרי. מדובר באירוע חריג מאז אישורו של חוק בנק ישראל בשנת 2010 בו הוחלט לראשונה לקחת מנגיד הבנק את זכותו הבלעדית לקביעת הריבית במשק. בדיון הקודם, שנערך בנובמבר 2017 אין זכר או רמז למחלוקות שכאלו.

"הוועדה הסכימה פה אחד כי יש להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית", נכתב בהודעה הרשמית של בנק ישראל. אך מעל השורה התחתונה התחולל מאבק. "אחד מחברי הוועדה העיר כי האינפלציה הנמוכה מושפעת בין השאר מכך שרמת המחירים בישראל גבוהה מלכתחילה בהשוואה לעולם. על כן לא יהיה זה נכון מצד הוועדה להתנות שינוי במדיניות המוניטרית בהתפתחויות באינפלציה בלבד, ויהיה זה נכון להחליט על המדיניות תוך התייחסות לשיקולים נוספים", צוטט חבר הוועדה.

הנגידה קרנית פלוג. ריבית בנק ישראל עומדת על 0.1%, ולא השתנתה מאז חודש מרץ 2015 צילום: נמרוד גליקמן

אותו חבר ועדה (על אף התגברות השקיפות בדיוני הריבית, בנק ישראל מסרב לחשוף את שמות המצוטטים), מבקש לחולל שינוי דרמטי לפחות באופן החשיבה. הוא קורא לשינוי כיוון ולהתחלת גמילה מהריבית האפסית. כלומר, להתחיל להעלות את הריבית. הוא גם מסביר למה: בנק ישראל חייב לשקול שיקולים של יציבות פיננסית ושמירה על היציבות של השווקים ושל הנכסים.

חבר ועדה נוסף, נכתב בפרוטוקול, "העיר כי לנוכח הסטייה המתמשכת של האינפלציה מהיעד, ראוי שהוועדה תבחן את האפשרות להרחיב את המדיניות המוניטרית תוך שימוש בכלי מדיניות נוספים. הוא הוסיף כי מדינות ששררה בהן אינפלציה נמוכה נקטו צעדים דרסטיים על מנת להיחלץ ממנה". חבר הוועדה הזה הולך בכיוון הפוך: להתמקד באינפלציה, להוריד אותה בכוח, ולאו דווקא בכלים קונבנציונליים כדוגמת רכישת דולרים וריבית, אלא גם על ידי ריבית שלילית ורכישת אג"ח.

הוויכוח שהחל בבנק ישראל הוא מבורך וטוב שהוא מתרחש כבר עתה. הוא מצביע על כך שמקבלי ההחלטות המוניטריות ערים לסביבה הכלכלית שמשתנה מהר ובפתאומיות. לא פחות חשוב - החברים החדשים שנכנסו לוועדה רק לפני כמה חודשים, מתחילים לגוון את הדעות שהיו בוועדה המוניטרית בשנים האחרונות. לא ברור עדיין אם הם יעצרו רצף של שלוש שנים (בחודש הבא) של ריבית לא משתנה של 0.1%.