בנק ישראל הותיר את הריבית על 0.1%; פלוג: "המדיניות המוניטרית המרחיבה תימשך השנה"

הועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום כי הותירה, כצפוי, את הריבית במשק על גובה של 0.1% אותו שיעור ריבית מזה כמעט שלוש שנים. חברי הוועדה המוניטרית היא נגידת הבנק קרנית פלוג, המשנה לנגידה, נדין בודו טרכטנברג, מנהל חטיבת השווקים, אנדרו אביר, פרופ' ראובן גרונאו, פרופ' צבי הרקוביץ ופרופ' משה חזן.

לאור האינפלציה שעומדת ב-12 החודשים האחרונים על 0.3% והתחזקות השקל נראה כי לבנק אין באמת סיבה לשנות את המדיניות המוניטרית שלו. שכן יעד האינפלציה של הבנק נע בין 1% ל-3%.   

נגידת הבנק, קרנית פלוג, אמרה בעבר כי רק כאשר יסתמן כי האינפלציה מעוגנת היטב באמצע היעד, 2% לשנה, הבנק יעלה את הריבית. אולם מעבר לכך, עיקר המאמץ של הבנק מופנה כבר תקופה ארוכה למתן את התחזקות השקל מול המטבעות הזרים, והעלאה של הריבית תקשה עליו עוד יותר לעשות זאת.

"המדיניות המוניטרית המרחיבה צפויה להימשך גם בשנה"

בתדרוך לכתבים אחרי החלטת הריבית אמרה פלוג כי "המדיניות המוניטרית המרחיבה צפויה להימשך גם בשנה הקרובה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. המשך השיפור בכלכלה העולמית והביקושים המקומיים הנאים צפויים להביא לכך שהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה גם ב-2018, בהתאם לנגזר מהגידול בגורמי הייצור והפריון. צעדי מדיניות שירחיבו את כושר הייצור של המשק יאפשרו המשך גידול בצמיחה וברמת החיים, לאורך זמן, ובאופן בר קיימא".

עוד הוסיפה, כי בהסתכלות על השנה שחלפה כי "הפעילות הכלכלית הוסיפה להתרחב השנה. הנתונים הרבעוניים היו תנודתיים יחסית, בעיקר בשל התנודות ביבוא כלי הרכב, אולם מסתמן שבממוצע המשק צמח בקצב של כ-3% – בהתאם להערכות לגבי קצב הצמיחה הפוטנציאלי".

הנגידה התייחסה בהרחבה לדולר הנחלש מול השקל ואמרה: "ב-2017 נמשך הייסוף בשער החליפין האפקטיבי. עיקר הייסוף התרחש בחודשיים הראשונים של השנה, והוא נבלם על רקע התערבות משמעותית של בנק ישראל בשוק המט"ח בפרק זמן קצר. מאז, על אף תנודות בשני הכיוונים, שער החליפין האפקטיבי יציב יחסית. התנודות הן גם תוצאה של שינויים בשערי החליפין הצולבים; מתחילת 2017 התחזק השקל בכ-11% מול הדולר ובכ-5% במונחי השער האפקטיבי, אך נחלש, למשל, בכ-1.5% מול היורו. לאורך זמן, שער החליפין הרלוונטי לבחינת כושר התחרותיות של היצוא הוא השער האפקטיבי, אולם יש לקחת בחשבון שגם לתנודתיות בשערים הצולבים יש השפעה על הרווחיות של הפירמות, מעבר להשפעת הייסוף האפקטיבי, היות ורובן לא יכולות לבצע את ההתאמות בשווקי היעד של היצוא בטווחי הזמן הקצרים שמאפיינים את התנודות בשערי החליפין. על אף השיפור במצב המשק, שמהווה גורם בסיסי להתחזקות השקל, רמת שער החליפין ממשיכה לבטא ייסוף יתר; 'תכנית הגז' של ההתערבות בשוק המט"ח תימשך גם ב-2018, ובנק ישראל ימשיך להתערב בשוק, כפי שעשה לאחרונה, ככל שיתקיימו תנודות בשער החליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים".

הנגידה הוסיפה כי "הייסוף שאנחנו רואים משקף בעיקר כוחות גלובלים, החלשות של הדולר אל מול מרבית המטבעות ואין שינוי משמעותי בשער החליפין האפקטיבי אל מול סל המטבעות מולם אנחנו סוחרים. אנחנו ממשיכים באותה מדיניות לפיה אנחנו מתערבים ככל שאנחנו חושבים שהתנועות חורגות ממה שמוסבר על ידי הכוחות הכלכליים הרגילים".