גביית היטל עובדים זרים ממבקשי מקלט גדלה ב־55%

גביית היטל עובדים זרים בענף המלונות והמסעדות עמד ב־2016 על 74.1 מיליון שקל, גידול של 55% במצטבר מאז 2012, כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" במסגרת בקשה של התנועה לחופש המידע. לפי גורמים בענף ההסעדה הרוב הגדול של העובדים בענפים אלה הם מבקשי מקלט ופלסטינים. פלסטינים אינם נדרשים לשלם את ההיטל.

משה גפני, יו"ר ועדת הכספים צילום: אלכס קולומויסקי

למרות שמספרם של מבקשי המקלט מאז 2012 לא גדל ואף קטן, וגם ההיטל שעומד על 15% ממשכורת העובד לא השתנה - הגבייה רק הלכה וגדלה מ־47 מיליון שקל ב־2012 ל־74.1 מיליון שקל ב־2016. ההסבר העיקרי להגדלת הגבייה הוא החמרת האכיפה של רשות המסים. ב־2011 רשות המסים הבהירה כי היא גובה את היטל העובדים הזרים גם ממבקשי מקלט במטרה להקטין את התמריץ להעסיק אותם. אלא שעסקים רבים בחרו שלא לשלם את ההיטל.

ב־2017 בג"ץ הכריע בסוגיה לטובת רשות המסים, ועסקים רבים נקלעו לחובות של מאות אלפי שקלים ולעתים אף יותר, אשר גרמו לחלקם לאיים בסגירה. כעת יו"ר ועדת הכספים משה גפני מאיים לבטל את ההיטל כדי למצוא פתרון לאותם עסקים שמאיימים בסגירה. משרד האוצר מתנגד בתוקף לבטל את ההיטל שהכניס לו במצטבר 126 מיליון שקל ב־2016 (כולל היטלים על עובדים זרים בתחום הבינוי ותחום התעשייה והחרושת) וכעת אמור להכניס לו אפילו יותר. מבחינת איגוד המסעדות אותם עשרות מיליונים הם מכת מוות.

"מנתוני המסים המדווחים ניכר כי נטל המס הרב הוא בגין העסקת זרים בענפי הבינוי, התעשייה ובעיקר הגידול בענפי הלינה, מזון והסעדה", אומרת עו"ד נירית בלייר מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "הנתונים הללו מעלים שאלות רבות על הרווח הזורם לקופת המדינה בגין העסקת זרים ומידת הפגיעה שנפגעים דווקא עסקים אלה".